רג'יה סבהה
|
| ערך זה הוא חלק מסדרת ממשל ופוליטיקה של הודו |
|
הרשות המחוקקת
הרשות המבצעת
|
רג'יה סבהה (בהינדי: राज्य सभा, מילולית מועצת המדינות) הוא הבית העליון של הפרלמנט ההודי. על פי חוקת הודו, ברג'יה סבהה יהיו לא יותר מ-250 חברים, כיום יש ברג'יה סבהה 245 חברים. חברי הרג'יה סבהה נבחרים על ידי בתי המחוקקים של המדינות והטריטוריות של הודו, בעוד שנשיא הודו יכול למנות 12 חברים בזכות תרומתם לאמנות, לספרות, למדע ולשירותים החברתיים. חברי הרג'יה סבהה מכהנים 6 שנים, כאשר בכל שנתיים מתחלף שליש מהבית.
בניגוד ללוק סבהה, הרג'יה סבהה אינו ניתן לפיזור. הרג'יה סבהה נוטל חלק שווה בהליך החקיקה, למעט בחקיקה תקציבית, בה ללוק סבהה יש סמכויות מכריעות. במקרה של מחלוקת בין שני הבתים, יכולה להתכנס ישיבה משותפת, אירוע נדיר שאירע שלוש פעמים בלבד במהלך ההיסטוריה ההודית. מכיוון שבלוק סבהה יש מספר חברים כפול מזה שברג'יה סבהה, תהיה ללוק סבהה השפעה גדולה יותר בישיבה משותפת. הפעם האחרונה בה התכנסה ישיבה משותפת של הפרלמנט ההודי הייתה בשנת 2002, לחקיקת החוק למניעת טרור.
סגן נשיא הודו הוא נשיא הרג'יה סבהה, אך כמו בסנאט של ארצות הברית, לרג'יה סבהה יש סגן נשיא, הממלא בפועל את תפקיד יושב ראש הישיבה. הרג'יה סבהה התכנס לראשונה ב-13 במאי 1952. משכורתם של חברי הרג'יה סבהה שווה למשכורתם של חברי הלוק סבהה.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
המבנה הבסיסי של הפרלמנט ההודי כבית מחוקקים דו-ביתי, נלקח בהשראה מהמערכת שנהגה בהודו הבריטית, בה הוקמה ב־1920 המועצה המחוקקת האימפריאלית כבית מחוקקים דו-ביתי, מועצת המדינה והאספה המחוקקת המרכזית. שני גופים אלו פעלו עד ל־14 באוגוסט 1947 ופוזרו תחת חוק עצמאות הודו, כאשר האספה החוקתית של הודו תופסת את מקומם כגוף המחוקק הזמני של המדינה החדשה.
ב־1952, לאחר קיום הבחירות הראשונות בהודו, בהן נבחרו חברי הלוק סבהה לצד חברי האספות המחוקקות המדינתיות במדינות השונות בהודו, נערכו בחירות בגופים החדשים לבחירת חברי מועצת המדינות.
עם הקמת מועצת המדינות ב-1952 היו בו 216 חברים, 204 נבחרים על ידי מדינות הודו ו-12 ממונים. ב-1953 הביא פיצול אנדרה ממדינת מדראס להגדת המספר בשלושה, כאשר במקום 27 שהיו למדינה קודם החלוקה מונו 18 נציגים ו-12 לאנדרה, שהגדילו את המספר הכולל ל-219. בעקבות חוק ארגון מחדש של המדינות והחקקה הנלווה עליו ב-1956, שהביאה לארגון מחדש של מדינות הודו, הוגדל המספר ל-232.[1]
ב־1954 שינתה מועצת המדינות את שמה לגרסה ההינדית רג'יה סבהה.[2]
בעקבות הארגון מחדש של מדינות צפון-מזרח הודו ב-1971, גדל מספר חברי הבית מ-240 ל-243, כששלושה נבחרים חדשים צורפו לבית.[3]
התנאים לחברות ברג'יה סבהה[עריכת קוד מקור | עריכה]
סעיף 84 בחוקת הודו קובע את הכשירויות לחברות בפרלמנט. חבר ברג'יה סבהה חייב:
- להיות אזרח הודו.
- להישבע אמונים ולחתום עליה בפני אדם שהוסמך לכך על ידי ועדת הבחירות המרכזית.
- להיות בן 30 לפחות.
- להיבחר על ידי בתי המחוקקים של המדינות והטריטוריות של הודו.
- להיות בעל עבר פלילי נקי.
- להיות מסוגל לשלם את חובותיו הכספיים.
- לא להחזיק במשרה בממשלת הודו.
- להיות שפוי בדעתו.
- להיות בעל כישורים אחרים שנקבעים בחוק ההודי.
הגבלות[עריכת קוד מקור | עריכה]
חוקת הודו מגבילה חלק מסמכויותיו של הרג'יה סבהה, מה שהופך את הלוק סבהה לחזק יותר בנושאים מסוימים.
חקיקה בעניינים כספיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
לפי החוק ההודי, רק הלוק סבהה יכול להתחיל חקיקה בעניינים כספיים. לאחר שהלוק סבהה מעביר חוק כספי, ומעביר אותו לרג'יה סבהה, לרג'יה סבהה יש 14 ימים בלבד להחזיר אותו (מתוקן או לא) ללוק סבהה, אם לא עשה כן, החוק נחשב כאילו עבר בשני הבתים. כמו כן, אם הלוק סבהה דוחה את התיקונים שהציע הרג'יה סבהה, החוק נחשב כאילו עבר בשני הבתים, בצורה בה העביר אותו הלוק סבהה. הרג'יה סבהה אינו יכול לתקן חקיקה כספית בלי שהלוק סבהה יעביר את אותו התיקון.
ישיבה משותפת[עריכת קוד מקור | עריכה]
סעיף 108 לחוקה קובע את התנאים לקיום ישיבה משותפת. כאשר בית אחד דוחה הצעת חוק שעבר בבית השני, ובמשך שישה חודשים לא ננקטת אף פעולה ליישוב העניין, או אם לא הושגה הסכמה בין הבתים לגבי תיקונים בחוק; אזי יכנס הנשיא, בעצת הממשלה, ישיבה משותפת של הפרלמנט. יושב ראש הישיבה הוא יושב ראש הלוק סבהה. במשך כל קיומה של הרפובליקה ההודית התקיימו שלוש ישיבות כאלו:
- 1961: חוק איסור נדוניה, 1958.
- 1978: חוק שירותי בנקאות, 1977 (תיקון: ביטול החוק).
- 2002: חוק למניעת טרור, 2002.
אי אמון[עריכת קוד מקור | עריכה]
שלא כמו הלוק סבהה, הרג'יה סבהה לא יכול להפיל את ממשלת הודו בהצעת אי אמון.
סמכויות[עריכת קוד מקור | עריכה]
הרג'יה סבהה בא לייצג את המדינות והטריטוריות של הודו, ולכן מוענקת לו הסמכות להגן על האיחוד ההודי.
יחסים בין מדינות[עריכת קוד מקור | עריכה]
החוקה מקנה לפרלמנט את הסמכות לחוקק חוקים הנוגעים בענייני הפנימיים של המדינות, אך בתנאי שהרג'יה סבהה יאשר ברוב של שני שלישים החלטה המאפשרת זאת. הממשלה לא יכולה להתקין תקנות הנוגעות לעניינים הפנימיים של המדינות מבלי אישור הרג'יה סבהה.
יצירת שירותים כלל ארציים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הרג'יה סבהה יכול ברוב של שני שלישים לאשר החלטה המעניקה לממשלה סמכות להתקין שירותים כלל ארציים, דוגמת בתי משפט.
חברות והרכב[עריכת קוד מקור | עריכה]
לכל מדינה ייצוג יחסי לפי גודל אוכלוסייתה, להלן ההרכב הנוכחי של הרג'יה סבהה.
| שם המדינה או הטריטוריה | מספר החברים | שם המדינה או הטריטוריה | מספר החברים |
|---|---|---|---|
| אנדרה פרדש | 11 | מגהלאיה | 1 |
| ארונאצ'ל פרדש | 1 | מיזוראם | 1 |
| אסאם | 7 | נאגאלנד | 1 |
| ביהר | 16 | טריטוריית הבירה הלאומית דלהי | 3 |
| צ'האטיסגאר | 5 | אודישה | 10 |
| גואה | 1 | פודוצ'רי | 1 |
| גוג'ראט | 11 | פנג'אב | 7 |
| הריאנה | 5 | ראג'סטאן | 10 |
| הימאצ'ל פרדש | 3 | סיקים | 1 |
| ג'אמו וקשמיר | 4 | טאמיל נאדו | 18 |
| ג'הרקאנד | 6 | טלנגנה | 7 |
| קרנאטקה | 12 | טריפורה | 1 |
| קרלה | 9 | אוטר פרדש | 31 |
| מאדהיה פרדש | 11 | אוטראקהאנד | 3 |
| מהאראשטרה | 19 | מערב בנגל | 16 |
| מניפור | 1 | ||
| סך הכל | 233 | ||
| מינויים נשיאותיים | 12 | ||
| סך הכל | 245 | ||
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של רג'יה סבהה- רג'יה סבהה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Cehpter IV: Compositiom of the Legislative Bodies, Report on the Second General Elections in India, 1957, New Dlehi: Election Commussuon of India, עמ' 13–14
- ^ The early years of India's Parliament, PRS Legislative Research
- ^ The North-Eastern Areas (Reorganisation) Act, 1971, s. 10
| בתי מחוקקים בהודו | |||||
|---|---|---|---|---|---|
| הראג' הבריטי | מועצת הודו • המועצה המחוקקת האימפריאלית (מועצת המדינה • האספה המחוקקת המרכזית) • מועצת הנסיכים • האספה החוקתית | ||||
| הפרלמנט ההודי | רג'יה סבהה • לוק סבהה | ||||
| מועצות מחוקקות של מדינות הודו |
| ||||
| אספות מחוקקות של מדינות הודו |
| ||||
