מושל פלורידה
 | |
.jpg) | |
| איוש נוכחי | רון דה-סנטיס |
|---|---|
| תאריך כניסה לתפקיד | 8 בינואר 2019 |
| דרכי מינוי | בחירות ישירות |
| תחום שיפוט |
 פלורידה |
| מושב המשרה |
.svg){kind=small} טלהסי, פלורידה |
| משך כהונה קצוב | שמונה שנים לכל היותר |
| ייסוד המשרה | 25 ביוני 1845 |
| איוש ראשון | ויליאם דן מוזלי |
 אתר האינטרנט הרשמי של מושל פלורידה | |
  | |
מושל פלורידה (באנגלית: Governor of Florida) הוא המושל וראש הרשות המבצעת של מדינת פלורידה בארצות הברית, והמפקד העליון של הכוחות המזוינים במדינה. על המושל מוטלת החובה לאכוף את חוקי המדינה, ולרשותו עומדת הסמכות לאשר הצעות חוק שהועברו בבית המחוקקים של פלורידה או לחלופין להטיל עליהן וטו[1]. נוסף על כך, ברשותו לכנס את בית המחוקקים ולהעניק חנינה, למעט במקרים בהם מושא החנינה עבר בהצלחה הליך הדחה[2].
כאשר נרכשה פלורידה לראשונה בידי ארצות הברית ב-1819, כיהן אז אנדרו ג'קסון, לימים נשיא ארצות הברית, כמושל הצבאי של הטריטוריה. טריטוריית פלורידה נוסדה בשנת 1822, וחמישה אנשים מילאו את תפקיד המושל הטריטוריאלי בשש תקופות כהונה שונות. המושל הטריטוריאלי הראשון, ויליאם פופ דובל, כיהן בתפקיד תריסר שנים, וזוהי תקופת הכהונה הארוכה ביותר למושל בפלורידה.
מאז קיבלה פלורידה מעמד של מדינה ב-1845, 45 אישים, כולם גברים, כיהנו כמושלי המדינה במרוצת השנים. ארבעה מושלים כיהנו בתפקידם שתי תקופות כהונה בנות ארבע שנים כל אחת: ויליאם ד. בלוקסהאם (שתי תקופות הכהונה שלו לא היו רצופות); רובין אסקוב, ג'ב בוש וריק סקוט. בוב גרהאם כיהן כמעט שתי קדנציות מלאות, מכיוון שהתפטר שלושה ימים טרם תום כהונתו כדי להישבע לסנאט של ארצות הברית. הקדנציה הקצרה ביותר בתפקיד שייכת לוויין מיקסון, שכיהן שלושה ימים בלבד בעקבות התפטרותו של גרהאם מתפקידו.
המושל הנוכחי הוא רון דה-סנטיס, חבר המפלגה הרפובליקנית שנכנס לתפקידו ב-8 בינואר 2019.
התפקיד[עריכת קוד מקור | עריכה]
סעיף 1 בפרק החמישי לחוקת פלורידה מגדיר את תפקידיו של המושל כדלקמן:
- הסמכות הביצועית העליונה תעמוד לרשות המושל, שיהיה המפקד העליון של כל כוחות הצבא של המדינה שאינם בשירות פדרלי פעיל של ארצות הברית. המושל ידאג שהחוקים ייאכפו נאמנה, ימנה את כל פקידי הממשל והמחוזות וינהל את כל העסקים הנדרשים עם פקידי הרשות המבצעת. המושל רשאי לדרוש מידע בכתב מכל פקידי המדינה ברמה המדינתית, המחוזית או העירונית בכל נושא הנוגע לתפקידים של משרדיהם הציבוריים. המושל יהא המנהל הראשי של המדינה האחראי לתכנון ולתקצובה של פלורידה.
- המושל רשאי לפתוח בהליכים שיפוטיים בשם המדינה נגד כל רשות מנהלית, קצונה מחוזית או עירונית למען אכיפת דרישה של פעולה בלתי מורשית.
- המושל רשאי לבקש בכתב את חוות דעתם של שופטי בית המשפט העליון באשר לפרשנות של חלק בחוקה זו בכל שאלה המשפיעה על סמכויותיו ותפקידיו של המושל. השופטים יאפשרו, בכפוף להליכי התקנון שלהם, לשמוע אנשים המעוניינים בשאלות שהוצגו ויחוו דעתם בכתב לא לפני עשרה ימים מיום הגשת הבקשה ורישומה, אלא אם כן לשיקול דעתם העיכוב יהווה פגיעה בציבור.
- למושל תהא הזכות לקרוא את הכוחות המזוינים של המדינה לפעולה למען שמירת שלום הציבור, ביצוע חוקי המדינה, דיכוי מרי אזרחי או הדיפת פלישה צבאית.
- המושל יכריז באמצעות הודעה אחת לכל מושב של בית המחוקקים על מצבה של המדינה, יציע ארגון מחדש הרשות המבצעת שתקדם יעילות וכלכלה, וימליץ על נקיטת צעדים לטובת הציבור.
- כאשר לא נקבע אחרת בחוקה זו, ימלא המושל באמצעות מינוי כל משרה פנויה בשירות המדינה או ברמה המחוזית למשך תקופת הכהונה של מאייש המשרה המקורי, לשארית כהונתו של משרה ציבורית נבחרת אם נותרו לכהונה פחות מ-28 חודשים, עד יום שלישי הראשון שאחרי יום שני הראשון שלאחר הבחירות הכלליות הבאות.
סקירה היסטורית[עריכת קוד מקור | עריכה]
מדינת פלורידה התקבלה לאיחוד ב-3 במרץ 1845. היא פרשה ממנו ב-10 בינואר 1861 עם פרוץ מלחמת האזרחים האמריקנית, וחברה למדינות הקונפדרציה של אמריקה ב-8 בפברואר אותה שנה כחברה מייסדת. בתום המלחמה הייתה לחלק מהמחוז הצבאי השלישי, אותו הרכיבה לצד ג'ורג'יה ואלבמה. פלורידה התקבלה מחדש לאיחוד ב-25 ביוני 1868.
חוקת פלורידה משנת 1838 קבעה כי המושל – שאינו רשאי למלא תקופות כהונה רצופות – ייבחר אחת לארבע שנים. החוקה הבדלנית של 1861 צמצמה את פרק הזמן לבחירת המושל לשנתיים בלבד והסירה את הגבלת הכהונה, אך המדינה נפלה לידי האיחוד לפני הבחירות הראשונות שעתידות היו להיערך מכוח חוקה זו. החוקה שנדחתה מ-1865, בנוסף לנוסח המאושר של 1868, שמרה על תקופת כהונה בת ארבע השנים, אם כי ללא הגבלת הכהונה המקורית, שהוכנסה מחדש בחוקת 1885. החוקה הנוכחית מ-1968 קובעת שאם המושל מכהן, או שכיהן בעבר מבלי להתפטר, למעלה משש שנים בשתי קדנציות רצופות, לא יוכל להיבחר לכהונה נוספת. ראשית תקופת הכהונה מתחילה ביום שלישי הראשון שלאחר יום שני הראשון בינואר שלאחר הבחירות.
במקור, נשיא הסנאט של פלורידה שימש כמושל דה פקטו במקרה בו נותרה המשרה ללא איוש. החוקות של 1865 ו-1868 יצרו את תפקידו של סגן המושל, שיפעל באופן דומה כמושל. תפקיד זה בוטל ב-1885, כאשר נשיא הסנאט שוב נטל על עצמו סמכות זו. חוקת 1968 ייסדה מחדש את תפקיד סגן המושל, שבהווה משמש כממלא מקומו ויורשו הישיר של המושל. המושל וסגנו נבחרים באותו פתק הצבעה.
פלורידה הייתה מעוז מובהק של המפלגה הדמוקרטית טרם מלחמת האזרחים, ובחרה רק מועמד אחד מהמפלגה הוויגית (האופוזיציה הראשית של הדמוקרטים באותה תקופה). בפלורידה נבחרו שלושה רפובליקנים בלבד לתפקיד המושל במהלך תקופת השיקום, אך לאחר שהמפלגה הדמוקרטית ביססה מחדש את שליטתה בפוליטיקה המדינתית, חלפו 90 שנה עד שנבחר רפובליקני אחר, הלוא הוא קלוד קירק (אנ').
רשימת מושלי פלורידה[עריכת קוד מקור | עריכה]
.jpg)
.jpg)
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של מושל פלורידה (באנגלית)
ביאורים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ סגן המושל הוא ממפלגתו של המושל, אלא אם כן צוין אחרת.
- ^ במהלך ניסיון להדיח את ריד, טען גליסון להיותו המושל. בסופו של דבר צידד בית המשפט העליון של פלורידה בריד, וגליסון הודח מתפקידו.
- ^ ויקס מונה על ידי ריד כמושל זמני במקומו של גליסון. מבקר המדינה של פלורידה סבר שאין בסמכות המושל למנות מחליף למשרה נבחרת כמו סגן המושל, וסירב לשלם לויקס את שכרו. הסנאט המדינתי סירב לקבל את ויקס כנשיאו, ואף הועלתה הצעה לעוצרו. ריד קרא לעריכת בחירות מיוחדות לבחירת מחליף, ואף על פי שויקס נאבק בהחלטה זו, הכריז בית המשפט העליון של פלורידה על תום כהונתו של ויקס כאשר תוצאות הבחירות אושרו.
- ^ בחירות אלו היו באופן חד פעמי לתקופת כהונה של שנתיים במטרה לשנות את לוח הזמנים של הבחירות כך שהבחירות למשרת מושל פלורידה יתקיימו לא בצמוד לבחירות לנשיאות ארצות הברית, אלא במסגרת בחירות אמצע הכהונה.
- ^ משרת סגן המושל נוצרה מחדש במועד זה.
- ^ התפטר כדי לאייש מושב בסנאט של ארצות הברית.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ חוקת פלורידה, פרק שלישי, סעיף 8, באתר הסנאט של פלורידה (באנגלית)
- ^ חוקת פלורידה, פרק רביעי, סעיף 8, באתר הסנאט של פלורידה (באנגלית)
מושלי מדינות ארצות הברית 
| ||
|---|---|---|
| מושלי מדינות ארצות הברית | אוהיו • אוקלהומה • אורגון • איווה • איידהו • אילינוי • אינדיאנה • אלבמה • אלסקה • אריזונה • ארקנסו • ג'ורג'יה • דלאוור • דקוטה הדרומית • דקוטה הצפונית • הוואי • וושינגטון • ויומינג • ויסקונסין • וירג'יניה • וירג'יניה המערבית • ורמונט • טנסי • טקסס • יוטה • לואיזיאנה • מונטנה • מיזורי • מיין • מינסוטה • מיסיסיפי • מישיגן • מסצ'וסטס • מרילנד • נבדה • נברסקה • ניו ג'רזי • ניו המפשייר • ניו יורק • ניו מקסיקו • פלורידה • פנסילבניה • קולורדו • קונטיקט • קליפורניה • קנזס • קנטקי • קרוליינה הדרומית • קרוליינה הצפונית • רוד איילנד | |
| ראו גם | נשיא ארצות הברית • זכויות המדינות בארצות הברית | |