מונא (סדרת טלוויזיה)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מונא
סוגה דרמה
יוצרים מירה עווד
כותבים מאיה הפנר
בימוי אורי סיון
שחקנים מונא חוא, רועי אסף, עלא דקה, רבאקה תלחמי, אורי גבריאל, סלווה נקארה, סוהיל חדאד, עדי גילת
ארץ מקור ישראל
שפות עברית וערבית
מספר עונות 1
מספר פרקים 8
הפקה
מפיק חיים שריר, מוש דנון
מפיקים בפועל כפיר וייס
חברת הפקה דרמה-טים
עורכים רוני קידר
צלמים ניתאי נצר
בעלי תפקידים נוספים יואל הרצברג (מעצב אמנותי), אופיר חזן (מעצבת תלבושות), הילה מינס (מאפרת), דן סחר (אפקטים ויזואליים)
מוזיקה דודו טסה, ניר מימון
אורך פרק 30
שידור
רשת שידור בישראל כאן 11
תקופת שידור מקורית 7 בינואר 2019 – הווה
קישורים חיצוניים
דף התוכנית ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מונא (ערבית: منى) היא סדרת דרמה המשכית המשודרת בערוץ כאן 11 שביים אורי סיון, כתבה מאיה הפנר ויצרה מירה עווד. הסדרה משודרת החל מ-7 בינואר 2019.

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מונא עבוד, צלמת ערביה החיה בתל אביב, נבחרת לייצג את ישראל בתערוכת צילום בינלאומית בפריז, צרפת. על רקע אווירת מלחמה ההולכת ומתעצמת, נאלצת מונא להתמודד עם מערכת לחצים, גזענות ושמרנות המאיימים על הקריירה שלה, זהותה ויחסיה עם הקרובים לה ביותר.

הפקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

את הפקת הסדרה יזמה במקור רשות השידור, עם סגירת הרשות עברה ההפקה לתאגיד השידור הישראלי החדש "כאן"[1].

יוצרת הסדרה, המוזיקאית והשחקנית מירה עווד, יצרה את הסיפור בעקבות השתתפותה כנציגת ישראל באירוויזיון 2009 (לצד אחינועם ניני), יחד עם התסריטאית מאיה הפנר[2].

פסקול הסדרה הופק על ידי דודו טסה וניר מימון עם לחנים של טסה בהשתתפות מירה עווד, שאנן סטריט ובן זילכה.

דמויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרקי הסדרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרק ראשון: גאות ושפל[עריכת קוד מקור | עריכה]

מונא היא צלמת פלסטינית-ישראלית, תושבת תל אביב, הנבחרת לייצג את ישראל בתערוכת צילום בינלאומית בפריז. חלק מהעבודות אותן היא אמורה להציג בתערוכה הן שחזורים של תצלומי עצי זית של דודתה הצלמת אילהאם. מונא שואפת לשחזר את הצילומים באופן מדוייק, ולפיכך היא חוזרת לכפר הולדתה כדי לבקש את המצלמה המקורית מידי אביה, שגירש אותה מביתו לפני עשר שנים. בעקיפין היא אף מקווה לזכות בהכרתו של אביה בה ובהישגיה. אך למרות נסיונות התיווך של אמה, אביה מוסיף להתנכר אליה, מסרב לבקשתה ומגרשה שנית מביתם.

במקביל פורץ סבב לחימה בין ישראל ועזה, ובה נהרג קצין צה"ל שהיה בין מכריה. מונא הולכת לטכס ההלוויה שלו. במהלכה ניגשת אליה בחורה לא מוכרת, ומבקשת את תגובתה לתקיפת צה"ל בעזה, תוך שהיא מצלמת אותה ללא רשותה. צילום הראיון מופץ ברשת, וגורר תגובות נזעמות מכל הכיוונים, כאשר חלק מחבריה הפלסטינים של מונא מגנים את השתתפותה בהלווייה של קצין צה"ל, ואילו חלק מהצופים היהודים מנאצים ומגדפים אותה על דברי הביקורת שהשמיעה על הרג הילדים בעזה. מונא מבינה שהופלה בפח.

פרק שני: צבע אדום

ראני, שותפה של מונא בסטודיו לצילום, מבין את הנזק הכלכלי שנגרם לעסק המשותף בעקבות פרסום הראיון. הוא פונה למונא ודורש שתפתור את הבעיה לאלתר. "אנשים רוכבים על הגל הזה ומטביעים אותנו" הוא מטיח בה. במקביל, מונא מוזמנת לראיון טלויזיוני בהנחיית אשתו-בנפרד של הסוכן שלה, יניב, שהוא גם בן הזוג שלה. בפאנל משתתפת גם חברת כנסת מן הימין הדתי-לאומי. מונא, שקיוותה להתמקד בקידום תערוכת הצילום אליה היא מוזמנת, מוצאת עצמה מותקפת על ידי חברת הכנסת, אשר מביעה פקפוק בנאמנות של מונא למדינה, וטוענת כי המדינה לא אמורה לשלוח אזרחים ערבים לייצגה בתחרות בינלאומית. "מדינת ישראל לא צריכה לממן את אמנות הנכבה שלך" היא מטיחה בה. המראיינת, אשר נוטרת איבה למונא על רקע אישי, מוסיפה שמן למדורה ומטיחה אף היא האשמות כלפיה. מונא מבינה שבמקום לתקן היא רק העמיקה את הבור אליו נפלה. במקביל היא לומדת שאחד מחבריה הפלסטינים, פיליפ, מחתים עצומה נגדה. ראני מנסה לשכנע את פיליפ להשהות את פרסומה, אך נענה בסירוב, כאשר פיליפ טוען שמונא הפכה חלק ממנגנון התעמולה הישראלית.

בית הוריו של יניב, המתגוררים בשדרות, נפגע מנפילת טיל. מונא מציעה ליניב להזמין אותם לגור אצלו בתל אביב. בו בזמן, מונא מקבלת קריאה לעזרה מחברתה משכבר, סוהיר, בעקבות אלימות שספגה מידי בעלה. מונא נוסעת שנית לכפר כדי לסייע לחברתה החבולה. היא אוספת אותה במכוניתה לביתה בתל אביב.

פרק שלישי: אורחים לרגע[עריכת קוד מקור | עריכה]

סוהיר מתארחת בדירתה של מונא בתל אביב, ראני מקבל את פניה במאור פנים, בעוד שיניב מתחיל להרגיש אמביוולנטיות לגבי הקשר עם מונא. בו בזמן גם סוהיר מתחילה לחוש חרטה ואשמה על כך שעזבה את בית בעלה. ברקע נשמעות חדשות. המלחמה בעזה נמשכת במלוא עוזה וגובה מחירים קשים הן בעזה והן בישראל. בנוסף, מאיים גם חסאן נסראללה בתקיפה נוספת מצפון, בטילים ישירים שיגיעו למרכז הארץ. בינתיים התפרסמה העצומה נגד מונא, וראני מציע לה בזהירות להימנע מלהגיע לסט צילומים מתוכנן, ומציע לייצג את שניהם בעצמו. מונא מבינה שהיא הפכה לנטל על חברת הצילום שלהם, ואכן מתברר כי הלקוח ביטל את הזמנתו. בתל אביב נשמעת אזעקה ואף פגיעה. מונא וראני עולים לגג המשרד כדי להשקיף. מונא מקבלת פנייה מעיתון אל ג'זירה שמבקש לראיין אותה אודות המצב בתל אביב. בראיון שואל המראיין על התחושה של אזרחי ישראל הערבים, ומתעניין אם הם סופגים פגיעה נוספת בשל היותם ערבים. מונא משיבה שאכן הזהות של הפלסטינים-הישראלים מורכבת גם בימים כתיקונם, ובוודאי בשעת מלחמה, אך אז היא מתאמצת להסיט אל הדיון אל האמנות שלה ואל הצילומים שלה. תוך כדי הראיון פורצת אזעקה נוספת. ראני, מונא וסוהיר מסתופפים בתוך הדירה תחת המשקוף. הראיון באל ג'זירה זוכה תוך זמן קצר לצפיות מרובות. יניב מקבל אזהרה שהנסיעה של מונא לתחרות נמצאת בסכנה. יניב פונה למונא ומבקש שתקטין את חשיפתה התקשורתית כדי שלא לסכן את נסיעתה לתערוכה. מונא עונה בכאב שאין זו תוצאה של מה שהיא עושה או אומרת, אלא תוצאה של מי שהיא.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]