מוזס כהנא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מוזס כהנא
Kahána Mózes
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 26 בנובמבר 1897
Bicazu Ardelean, רומניה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 11 באפריל 1974 (בגיל 76)
בודפשט, הרפובליקה העממית ההונגרית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה רומניה, ברית המועצות, הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות קרפשי עריכת הנתון בוויקינתונים
שם עט Gyergyai Zoltán, Köves Miklós, Térítő Pál, Joel Béla, Teo Zare עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה הונגרית, רומנית, רוסית, מולדובנית, אספרנטו עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה ריאליזם סוציאליסטי עריכת הנתון בוויקינתונים
זרם ספרותי פרולטקולט עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מוזס כהנאהונגרית: Kahána Mózes בשמותיו הבדויים: זולטאן דירדיאי, בלה יואל, פאל טריטה, מיקלוש קבש, טיאו זארה. ביקאזו ארדלאן, 26 בנובמבר 1897בודפשט, 11 באפריל 1974) היה משורר ונובליסט יהודי-הונגרי, יליד טרנסילבניה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כהנא היה בנו של צלם נודד. למד בכפר הולדתו, אחר כך בספנטו גיאורגה ובטרגו מורש. שיריו ומאמריו הראשונים התפרסמו תחת שמות בדויים שונים בכתב העת טוקור (Tükör) בטרגו מורש שפירושו "מראה" בהונגרית וכן בכתב העת "מא" (Ma) שפירושו בהונגרית "היום". כתב עת זה הושק על ידי לאיוש קשאק, ככתב עת ספרותי ואמנותי (1916-1925) שהוציא לאור וערך אותו קשאק בעצמו עד לסגירתו. במטרותיו שאף כתב העת לשנות את האמנות ואת החברה, תוך השינויים ההיסטוריים בהונגריה. כהנא נלחם כחייל במלחמת העולם הראשונה. בשנת 1919 הוא היה חבר ב"גדוד האדום" של צ'פל ואחרי נפילת הרפובליקה הסובייטית ההונגרית היגר לווינה. בעזרתו של אלדאר קומיאט הצטרף למפלגת הקומוניסטים בהונגריה והקים יחד עם קומיאט את השבועון "אחדות" (Egység). (אין לבלבל מגזין זה בעל האורינטציה הקומוניסטית עם השבועון האנטי-פשיסטי של יהדות טרנסילבניה שפורסם בקלוז'-נפוקה בין 9 במאי 1946 לבין אפריל 1950. העורך האחראי הראשון שלו היה שאנדור נוימן, ומה 18 באוקטובר 1946 ג'רג' רוז'ה. משנת 1949 פורסם המגזין בשם "אוי אוט" (Új Út), כלומר "דרך חדשה" בהונגרית על ידי ג'רג' פקטה). ובחזרה לכהנא, בשנת 1922 עבר כהנא לטרגו מורש. תחת שם בדוי הופיע כרך שירים שלו בשם "תנועה" (Mozgalom) ופורסם בשנת 1923, בינתיים כתביו החלו להופיע במגזין "פועל" (Munkás), עיתון קומוניסטי בשפה ההונגרית שהופיע בבוקרשט בירת רומניה. הוא הפך חבר במפלגה הקומוניסטית הרומנית הבלתי חוקית. בשנת 1926 נידון לשנתיים מאסר בגלל עבודתו בתנועה הקומוניסטית. הוא ניסה לברוח, אך נורה ואיבד מחצית מאחת מרגלו. משנת 1929 שהה בברלין ובפריז. החשוב מבין ספריו שכתב שם היה "טקטיקה", שנכתב בשנת 1933. בשנת 1937 חזר לרומניה, שם הפך לחבר בכתב העת בשם "תקופתנו" או ה"עידן שלנו" (Korunk). כמה מיצירותיו פורסמו ברומנית. עבודתו הבולטת ביותר מתקופה זו היא "שישה ימים והשביעי" (Hat nap és a hetedik) שיצא לאור בשנת 1940. בשנת 1939 פרסם מאמר בכתב העת "תקופתנו" תחת השם הבדוי מיקלוש קבש על הסופר, רוקח במקצועו, שאנדור ברטה.[1]

בשנת 1941 נסע לברית המועצות, שם כתב רומנים וערך את המילון ההונגרי-רוסי. בשנת 1969 התיישב לצמיתות בהונגריה.

יצירותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Universum (1918)
  • Én, te, ő (1921)
  • Túl a politikán (1921)
  • Mozgalom (1923)
  • A Kárpátok alatt (1932)
  • Taktika (1933)
  • Őszi hadgyakorlat (1933)
  • Hat nap és a hetedik (1940)
  • Biharvári taktika (1965)
  • Földön, föld alatt (1967)
  • Legyen másként (1967)
  • Szabadság, szerelem (1968)
  • Íratlan könyvek könyve (1969)
  • Tarackos (1971)
  • Vízesés (1971)
  • Szélhordta magyarok (1971)
  • A boldog élet könyve (1972)
  • Sóvárgások könyve (1973)
  • Lemegy a nap (1973)
  • Két nő egy képen (1974)
  • Nagy időknek kis embere (1977)
  • Nyugtalan esztendő (1977)
  • קום (1918)
  • אני, אתה, הוא (1921)
  • מעבר לפוליטיקה (1921)
  • תנועה (1923)
  • תחת הקרפטים (1932)
  • טקטיקה (1933)
  • תרגול צבאי בסתיו (1933)
  • ששה ימים והשביעי (1940)
  • טקטיקות ביהרוואר (1965)
  • על הארץ, ומחת (1967)
  • שיהיה אחרת (1967)
  • חופש, אהבה (1968)
  • הספר של הספרים שלא נכתבו (1969)
  • טרצקוש (1971)
  • מפל מים (1971)
  • ההונגרים שנפוצו ברוח (1971)
  • ספר החיים המאושרים (1972)
  • ספר הגעגועים (1973)
  • השמש שוקעת (1973)
  • שתי נשים בתמונה אחת (1974)
  • האיש הקטן של התקופות הגדולות (1977)
  • שנה חסרת מנוחה (1977)

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Hazáért Érdemrend (1967)
  • Munka Érdemérem arany fokozata (1972)

מקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מיהו מי בספרות ההונגרית? גניבת ספרים מסת"ב 963-8607-10-6
  • כהנא מוזס. ביבליוגרפיה ; נערך על ידי ורה זמינה לנג'יל; FSZEK, Bp., 1977

מידע נוסף[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מוזס כהנא: תחת בדוי של מיקלוש קבש: שאנדורקה ברטה ושאנדור ברטה. פורסם בכתב העת קורונק (תקופתנו)