מואסיר סקליאר

מואסיר סקליאר
Moacyr Jaime Scliar
לידה	23 במרץ 1937; פורטו אלגרה, ברזיל
פטירה	27 בפברואר 2011 (בגיל 73); פורטו אלגרה, ברזיל
מדינה	ברזיל
מקום לימודים	האוניברסיטה הפדרלית של ריו גראנדה דו סול
שפות היצירה	פורטוגזית
סוגה	רומן, כרוניקה, מסה, סיפור קצר, ספרות ילדים ונוער
פרסים והוקרה	מסדר ההצטיינות בתרבות של ברזיל (2003); פרס ז'בוטי ;
	www.scliar.org/moacyr/

מואסיר ג'יימה סקליאר (בפורטוגזית: Moacyr Scliar;‏ 23 במרץ 1937 – 27 בפברואר 2011) היה סופר ורופא יהודי ברזילאי. כתיבתו מתמקדת רובה ככולה בסוגיות של זהות יהודית בתפוצות בדגש על היותו יהודי בברזיל.

סקליאר נודע מחוץ לברזיל בעיקר בשל הרומן שפרסם בשנת 1981 מקס והחתולים (Max e os Felinos), המביא את סיפורו של גבר גרמני צעיר^[1] שנמלט מברלין לאחר שדבר רומן אהבים שניהל עם אשה נשואה מגיע לידיעת הנאצים. בדרכו לברזיל, הספינה שלו טובעת, והוא מוצא את עצמו לבד על דוגית קטנה עם יגואר ששהה בתא המטען של הספינה .^[2]

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

סקליאר נולד בפורטו אלגרה, ריו גרנדה דו סול, למשפחה יהודית שהיגרה לברזיל מבסרביה בשנת 1919. הוא סיים את לימודי הרפואה בשנת 1962, עם התמחות בבריאות הציבור. בתחילה עבד בבית החולים היהודי לקשישים בפורטו אלגרה, ובהמשך עבד בתחום בריאות הציבור במניעה וטיפול בשחפת .^[1]

כתיבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סקליאר היה סופר פורה, שפרסם בפורטוגזית למעלה ממאה ספרים בסוגות ספרותיות מגוונות: סיפורים קצרים; רומנים; ספרות בוגרת צעירה; ספרי ילדים; ומאמרים.

בשנת 1962 ראה אור ספרו הראשון סיפוריו של רופא בהכשרה, אם כי מאוחר יותר התחרט על כי פרסם אותו בגיל כה צעיר. ספרו השני קרנבל החיות ראה אור בשנת 1968.

במאמר אוטוביוגרפי שנערך בערוב ימיו דן סקליאר בחברותו בשבט היהודי, הרפואי, הגאוצ'ו והברזילאי. הרומן שלו "הקנטאור בגן" נכלל בין 100 היצירות הגדולות ביותר של הספרות היהודית המודרנית על ידי המרכז הספרים הלאומי ליידיש . בריאיון עם ג'ודית בולטון-פסמן שפורסם ב"הקורא היהודי" באוגוסט 2003, סקליאר התייחס לשימוש שלו בקנטאור כמטאפורה: "הקנטאור הוא סמל לזהות הכפולה, האופיינית ליהודים במדינה כמו ברזיל. בבית אתה מדבר יידיש, אוכל גפילטע פיש וחוגג שבת. אבל ברחובות יש לך כדורגל, סמבה ופורטוגזית. אחרי תקופת מה אתה מרגיש כמו קנטאור."

תרגומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרות הפנטזיה של סקליאר תורגמה לאנגלית, הולנדית, צרפתית, שוודית, גרמנית, ספרדית, איטלקית, עברית, צ'כית, סרבית, גרוזינית, סלובנית ודנית. רשימת ספרי הפנטזיה שלו שתורגמו, מופיעה בביבליוגרפיה הבינלאומית המתורגמת של אונסק"ו Index Translum: Scliar, Moacyr (אורכב 08.06.2020 בארכיון Wayback Machine)

פרסים והוקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

2003 - נבחר כחבר לכל חיים באקדמיה הברזילאית לשפה וספרות.
פרס סאו פאולו לספרות לשנת 2009 - רשימת המועמדים הקצרה בקטגוריית ספר השנה הטוב ביותר על ספרו "מדריך לתשוקה בודדה"^[3]
פרס סאו פאולו לספרות 2010 - נבחר לכהן בחבר השופטים של שלב הבחירה הסופי^[4]

יצירות באנגלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקנטאור בגן, תרגמה (לאנגלית): מרגרט א. נבס
האלוהים של ראקל, תרגם (לאנגלית): אלוהה פ. ג'קומלי
צבא האדם היחיד, תרגם (לאנגלית): אלוהה פ. ג'קומלי
קרנבל החיות, תרגם (לאנגלית) : אלוהה פ. ג'קומלי
בלדת משיח השקר, תרגם (לאנגלית): אלוהה פ. ג'קומלי
אומתו המוזרה של רפאל מנדס, תרגם (לאנגלית) : אלוהה פ. ג'קומלי
המתנדבים, תרגם (לאנגלית): אלוהה פ. ג'קומלי
העין האניגמטית, תרגם (לאנגלית): אלוהה פ. ג'קומלי
מקס והחתולים, תרגם (לאנגלית): אלוהה פ. ג'קומלי
אוסף הסיפורים של מואסיר סקליאר, תרגם (לאנגלית): אלוהה פ. ג'קומלי
המלחמה בבום פים, תרגם (לאנגלית): דייוויד ויליאם פוסטר
הנמרים של קפקא, תרגם (לאנגלית): תומאס או. דביי
הקנטאור בגן, תרגמה לעברית: מרים טבעון, ספרית מעריב, 1988

סיפורים קצרים באנתולוגיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתוך הראש המלוכלך שלי - השואה, תרגם: אלוהה פ. ג'קומלי, כלול באנתולוגיה - בבתי הכנסת הטרופיים: סיפורים קצרים מאת סופרים לטינו אמריקאים - יהודיים, העורך אילן סטבנס
המגפות - תרגם אלוהה פ. גקומלי כלול ב"ערסל תחת המנגו - סיפורים מאמריקה הלטינית", עורך: תומאס קולצ'י
"אוזנו של ואן גוך", תרגם אלוהה פ. ג'קומלי, מופיע בספר הבציר של סיפורים לטינו אמריקאים, העורכים קרלוס פואנטס וחוליו אורטגה
נביאיו של בנג'מין בוק, תרגם אלוהה פ. ג'יקמולי, מופיע ב -אותות ונפלאות: אנתולוגיה בינלאומית לסיפורי משלים יהודיים, העורך דניאל מ. יפה
בלדת משיח השקר, תרגם אלוהה פ. ג'קומלי, מופיע בספר אוקספורד של סיפורים יהודיים, עורך אילן סטוונס.
הפרה ; האיש העני האחרון, תרגם אלוהה פ. ג'יקומלי, כלול באנתולוגיה של אוקספורד של הסיפור הברזילאי הקצר, עורך ק. דייוויד ג'קסון

יצירות בפורטוגזית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

סיפורים קצרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קרנבל החיות - O carnaval dos animais פורטו אלגרה, Movimento, 1968
בלדת משיח השקר - A balada do falso Messias . סאו פאולו, אטיקה, 1976
סיפורה של אדמה רועדת - Histórias da terra trêmula - סאו פאולו, אסקריטה, 1976
הגמד בטלוויזיה - O anão no televisor - פורטו אלגרה, גלובו, 1979
סיפוריו הנבחרים של מואסיר סקליאר - Os melhores contos de Moacyr Scliar - סאו פאולו, גלובל, 1984
עשרה סיפורים נבחרים Dez contos escolhidos - ברזיליה, הוריזונטה, 1984
העין האניגמטית - O olho enigmáticoריו, גואנברה, 1986
סיפורים מאוגדים - Contos reunidos סאו פאולו, קומפניה דאס לטראס, 1995
מאהבה של המאדונה - O amante da Madonna פורטו אלגרה, מרקאדו אברטו, 1997
מספרי הסיפורים - Os contistas , ריו, אדיאורו, 1997
סיפורים (כמעט) לכל הטעמים - Histórias para (quase) todos os gostos פורטו אלגרה, L&PM, 1998
אב ובן, בן ואב - Pai e filho, filho e Pai . פורטו אלגרה, L&PM, 2002

רומנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

המלחמה בבום פים . ריו, Expressão e Cultura, 1972. פורטו אלגרה, L&PM,
צבא של איש אחד - O exército de um homem só Rio, Expressão e Cultura, 1973. פורטו אלגרה, L&PM,
האלוהים של ראקל - Os deuses de Raquel., ריו Expressão e Cultura, 1975. פורטו אלגרה, L&PM,
מחזור המים - O ciclo das águas . פורטו אלגרה, גלובו, 1975; פורטו אלגרה, L&PM, 1996,
חודש הכלבים השוטים - Mês de cães danados . פורטו אלגרה, L&PM, 1977,
דוקטור מיראג' - Doutor Miragem. פורטו אלגרה, L&PM, 1979,
המתנדבים - Os voluntários. פורטו אלגרה, L&PM, 1979,
קנטאור בגן - O Centauro no Jardim. ריו, נובה פרונטיירה, 1980. פורטו אלגרה, L&PM, 1985 (תרגום לצרפתית- 1985, תרגום לעברית - 1988)
מקס והחתולים Max e os felinos . פורטו אלגרה, L&PM, 1981,
אומתו המוזרה של רפאל מנדס - A estranha nação de Rafael Mendes . פורטו אלגרה, L&PM, 1983,
תמונות של חיים זעירים - Cenas da vida minúscula . פורטו אלגרה, L&PM, 1991,
חלומות טרופיים - Sonhos tropicais. סאו פאולו, Companhia das Letras, 1992,
ההוד של שינגו - A majestade do Xingu. סאו פאולו, Companhia das Letras, 1997,
האשה שכתבה את התנ"ך - A mulher que escreveu a Bíblia. סאו פאולו, Companhia das Letras, 1999,
הנמרים של קפקא - Os leopardos de Kafka . סאו פאולו, Companhia das Letras, 2000,
סיפורה של פרופילייה - Uma história farroupilha . פורטו אלגרה, L&PM, 2004,
ליל הרחם, היהלום - Na noite do ventre, o diamante . ריו דה ז'ניירו: אד. Objetiva, 2005,
נושא הכרטיס הקנאי - Editora Ática, Ciumento de carteirinha,2006
חלפני המקדש - Os vendilhões do templo Companhia das Letras, 2006,
מדריך התשוקה הבודדה - Manual da paixão solitária . סאו פאולו: Companhia das Letras, 2008
אני מחבק אותך, מיליון פעם - Eu vos abraço, milhões . סאו פאולו: Companhia das Letras, . 2010

ספרות ילדים ונוער[עריכת קוד מקור | עריכה]

Cavalos e obeliscos . פורטו אלגרה, מרקדו אברטו, 1981; סאו פאולו, אטיקה, 2001,
A festa no castelo . פורטו אלגרה, L&PM, 1982,
Memórias de um aprendiz de escritor . סאו פאולו, צ'יה. Editora Nacional, 1984 *,
No caminho dos sonhos . סאו פאולו, FTD, 1988,
O tio que flutuava . סאו פאולו, אטיקה, 1988,
Os cavalos da República . סאו פאולו, FTD, 1989,
Pra você eu conto . סאו פאולו, אטואל, 1991,
Uma história só pra mim . סאו פאולו, אטואל, 1994,
Um sonho no caroço do abacate . סאו פאולו, גלובל, 1995,
O Rio Grande farroupilha . סאו פאולו, אטיקה, 1995,
Câmera na mão, o guarani no coração . סאו פאולו, אטיקה, 1998,
A colina dos suspiros . סאו פאולו, מודרן, 1999,
O livro da medicina . סאו פאולו, Companhia das Letrinhas, 2000,
O mistério da casa verde . סאו פאולו, אטיקה, 2000,
O ataque do comando P.Q. סאו פאולו, אטיקה, 2001,
O sertão vai virar mar . סאו פאולו, אטיקה, 2002,
Aquele estranho colega, o meu pai . סאו פאולו, אטואל, 2002,
Éden-Brasil . סאו פאולו, Companhia das Letras, 2002,
O irmão que veio de longe . Idem, idem,
Nem uma coisa, nem outra . ריו, רוקו, 2003,
Aprendendo a amar - ea curar . סאו פאולו, סקיפיונה, 2003,
Navio das cores . סאו פאולו, ברלנדיס וורטצ'יה, 2003,

כרוניקות[עריכת קוד מקור | עריכה]

המעסה היפנית . פורטו אלגרה, L&PM, 1984
מדינה הנקראת ילדות . פורטו אלגרה, סולינה, 1989
מילון של נוסע יוצא דופן . פורטו אלגרה, L&PM, 1995
אמי לא נרדמת עד שלא אגיע . פורטו אלגרה, L&PM, 1996. Artes e Ofícios, 2001
הדימוי היומיומי . סאו פאולו, גלובל, 2001
השפה התלת-נקודתית: כרוניקות וציטוטים אודות אמנות הרכילות הרעה. פורטו אלגרה

מאמרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אודות המצב היהודי - A condição judaica . פורטו אלגרה, L&PM, 1987
מהקסום אל החברתי: תולדות בריאות הציבור - Do mágico ao social: a trajetória da saúde pública . פורטו אלגרה, L&PM, 1987; SP, Senac, 2002
סצינות רפואיות - Cenas médicas . פורטו אלגרה, Editora da Ufrgs, 1988. Artes & Ofícios, 2002
מסתרי האשמה - Enígmas da culpa . סאו פאולו, אוביג'טיבה, 2007

קישורים חיצוניים לביקורות ומאמרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

YUPPIES With FETLOCKS, סקירה מאת ז'אן פרנקו, ניו יורק טיימס, 30 ביוני 1985 "הקנטאור בגן"
הקנטאור בגן, סקירה על ידי ג'ודית בולטון-פרסמן, לקורא היהודי אוגוסט 2003 קנטאור בגן
JONAH WAS CLAUSTROPHOBIC, סקירה מאת הרברט גולד, ניו יורק טיימס, 31 בינואר 1988 אומתו המוזרה של רפאל מנדס
MAIMONIDES בברזיל, סקירה של מארק ר 'דיי, לוס אנג'לס טיימס, 24 בינואר 1988 רפאל מנדס
הברזילאיות של מסורת היידישקייט, מאמר מאת רוברט די אנטוניו, ביקורת ספרותית לטינו אמריקאית, כרך א '. 17, מס '34 (יולי. - דצמבר 1989), עמ '. 40–51 מסורת היידישקייט
תהודות של מסורת היידישקייט בנארטיב הברזילאי העכשווי, על ידי רוברט דיאנטוניו, במאמר - מסורת וחדשנות: הרהורים על הכתיבה היהודית באמריקה הלטינית, הוצאת אוניברסיטת ניו יורק, 1993 ניתוח של הפנטזיות של סקליאר
מכתבי המחקר של מואסיר: הבדלים חברתיים ורודנות התרבות, ניתוח הפנטזיה של מואסיר מאת נלסון ה. ויירה, בקולות יהודיים בספרות הברזילאית: שיח נבואי של שונות, הוצאת אוניברסיטת פלורידה, 1996, הבדלים חברתיים והרודנות של התרבות
ריאיון לרשת WLT עם מואסיר סקליאר, מאמר מאת לוסיאנה קמרגו נמוראטו, ספרות עולמית היום, 1 במאי 2006 ריאיון עם Scliar
מואסיר סקליאר, מאמר מאת אילן סטבנס, הסופרים היהודים של המאה ה -20 מואסיר סקליאר
מסורת יהודית מעורפלת בשתי עבודות מאת מואסיר סקליאר, מאמר מאת נעמי לינדסטרום, ביקורת לוסו-ברזילאית, כרך א '. 21, מס '2 (חורף, 1984, הוצאת אוניברסיטת ויסקונסין) שתי עבודות מאת Scliar
העין האניגמטית, סקירה מאת רוברט די אנטוניו, ביקורת הפנטזיה הבינלאומית, כרך א '. 17, מס '1 (1990) העין האניגמטית
במאבק עם הבהמה המפחידה של הריאליזם הקסום, מאמר מאת דולורס פלרטי, רוג'ר פלרטי, שיקגו סאן-טיימס, 5 באוגוסט 1990, ריאליזם קסום
התמודדות עם החתוליות הפנימית של האחר, סקירה מאת לינדה מורה, ספרות קנדית # 183 (חורף 2004), Writers Talking, pp. 166–167 מקס והחתולים
מואסיר סקליאר, נובליסט ברזילאי, נפטר בגיל 73, מאמר ביקורת מאת ויליאם גרימס, מדור הספרים, הניו יורק טיימס, 5 במרץ 2011 Moacyr Scliar, הסופר הברזילאי
מואסיר סקליאר, מנהיג בריאות הציבור הברזילאית, הספד מאת ברברה פרייזר, "האיזמל", 21 במאי 2011

ביבליוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Florina Florescu, "על גנים, מוטציות, ותשוקות בספרו של פרנץ קפקא - "המטאמורפוזה", וספרו של מואסיר סקליאר קנטאור בגן" בספרה של Elizabeth Klaver (ed), The Body in Medical Culture (Albany (NY), SUNY Press, 2010)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדיה וקבצים בנושא מואסיר סקליאר בוויקישיתוף

אתר האינטרנט הרשמי של מואסיר סקליאר

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

^ ¹ ² Levin, Janet (באוקטובר 2012). "Moacyr Scliar". Jewish Renaissance. 12 (1): 19. {{cite journal}}: (עזרה)
^ Mitgang, Herbert. "Books of The Times; Fleeing the Nazis With a Jaguar That May Be Real", The New York Times, July 11, 1990.
^ Folha Online (31 במאי 2009). "Prêmio São Paulo de Literatura divulga finalistas". Folha de S.Paulo. נבדק ב-6 באפריל 2013. {{cite web}}: (עזרה)
^ ASSESSORIA DE IMPRENSA SEC (2 באוגוסט 2010). "Prêmio São Paulo de Literatura 2010". Governo do Estado de São Paulo: Secretaria da Cultura. אורכב מ-המקור ב-20 ביוני 2013. נבדק ב-7 באפריל 2013. {{cite web}}: (עזרה)

[Jewish_Renaissance-1] ¹ ² Levin, Janet (באוקטובר 2012). "Moacyr Scliar". Jewish Renaissance. 12 (1): 19. {{cite journal}}: (עזרה)

[Mitgang-2] Mitgang, Herbert. "Books of The Times; Fleeing the Nazis With a Jaguar That May Be Real", The New York Times, July 11, 1990.

[folha2009-3] Folha Online (31 במאי 2009). "Prêmio São Paulo de Literatura divulga finalistas". Folha de S.Paulo. נבדק ב-6 באפריל 2013. {{cite web}}: (עזרה)

[cultura2010-4] ASSESSORIA DE IMPRENSA SEC (2 באוגוסט 2010). "Prêmio São Paulo de Literatura 2010". Governo do Estado de São Paulo: Secretaria da Cultura. אורכב מ-המקור ב-20 ביוני 2013. נבדק ב-7 באפריל 2013. {{cite web}}: (עזרה)

[1]

[2]

[3]

[4]