מארס 2020
 | |
| הרובר מאדים 2020 איור: נאס"א | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוכנות חלל | נאס"א |
| מפעיל |
נאס"א  |
| יצרן | נאס"א |
| תאריך שיגור | 30 יולי 2020, 11:50 UTC |
| משגר | אטלס 5 |
| אתר שיגור | LC-41, נמל החלל קייפ קנוורל |
| מארס סיינס לברטורי | |
| משימה | |
| סוג משימה | רובר |
| גרם שמיים | מאדים |
| אתר נחיתה | מכתש ג'זרו |
| תאריך נחיתה | 18 בפברואר 2021 20:55 UTC |
| משך המשימה הכולל |
30 ביולי 2020 – הווה (3 שנים ו־37 שבועות) |
| מידע טכני | |
| משקל | 1,050 ק"ג |
| כוח | 110 V |
| אורך | 3 מטר |
| רוחב | 2.7 מטר |
| גובה | 2.2 מטר |
| קישורים חיצוניים | |
| מספר קטלוג לוויינים | 45983 |
| מאגר המידע הלאומי | 2020-052A |
  | |
מארס 2020 (באנגלית: Mars 2020 – "מאדים 2020") היא משימה לחקר מאדים של נאס"א שנועדה לחקור את מאדים באמצעות הרובר התמדה (Perseverance). מטרותיו העיקרית הן לחפש סימני חיים על מאדים ולהכין דגימות שניתן יהיה לשלוח לכדור הארץ בעתיד. באותה משימה ישוגר מסוק מאדים (מסוק שמותאם לטיסה במאדים) עד הטסתו יהיה מחובר לאגן הגחון של הרובר.
ב־30 ביולי 2020 שוגרה בהצלחה החללית הנושאת את הרובר לעבר למאדים.[1] ב־18 בפברואר 2021 נחתה החללית בהצלחה.
כלים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- MOXIE[2] – מכשיר להפקת חמצן שהוא למעשה תא דלק הפוך. בשונה מתא דלק רגיל שמשתמש בדלק וחומר מחמצן לייצור אנרגיה. MOXIE יעשה את התהליך ההפוך – הוא ישקיע אנרגיה בייצור חמצן מחומרי דלק. בזה שישתמש בדו־תחמוצת הפחמן, שהיא מרכיב העיקרי באטמוספירית מאדים (96%). כל מולקולה של דו־תחמוצת הפחמן (CO2), מכילה שני אטומי חמצן והשקעת אנרגיה בפירוק שלה, אמורה להניב מולקולות חמצן (O2).
- SuperCam – מצלמת לייזר המיועדת לניתוח כימי של הרכב הקרקע.
- Mastcam-Z – מצלמה פנורמית המאפשרת לחקור בדיוק רב את אופי המינרלים על פני השטח.
- PIXL – ספקטרומטר הפועל בעזרת קרני רנטגן, ואמור לנתח את היסודות של חומרים על פני המאדים.
- SHERLOC – ספקטרומטר הפועל בטווח הקרינה העל סגולה ומיועד למציאת חומרים אורגניים בקרקע.
- MEDA' – מכשיר למדידת פרמטרים סביבתיים שפותח בספרד, וכולל חיישני טמפרטורה, לחות, מהירות הרוח וכיוונה וכן כמות האבק ואפיון החלקיקים שלו.
- RIMFAX – מכ"ם חודר קרקע שמיועד למחקר מאפיינים גאולוגיים של מאדים מתחת לפני השטח.
שם הרובר[עריכת קוד מקור | עריכה]
ביוני 2019 הוכרז על תחרות מתן שם לרובר, השמות הוצעו על ידי תלמידים ברחבי ארצות הברית. תשעת השמות שעלו לגמר הוכרזו בינואר 2020, והקהל הרחב הוזמן להצביע עליהם.[3]
השם הנבחר, התמדה (Perseverance), הוכרז ב־5 במרץ 2020.[4]
מצב המשימה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב־30 יולי 2020, 11:50 UTC שוגר הרובר ומסוק מאדים הנלווה עליו על גבי משגר אטלס 5 בהצלחה.
ב־18 בפברואר 2021 נחת בהצלחה הרובר במאדים במכתש ג'זרו.[5]
ב־5 במרץ 2021 נסע הרובר לראשונה במאדים הנסיעה ארכה 33 דקות למרחק של 6 וחצי מטר. הייתה זה נסיעת הבכורה במהלכה נבדקו כל המערכות ברובר והכל עבד בהצלחה בהמשך צריך הרובר לנסוע למרחק של 200 מטר בכל נסיעה ואף יותר.[6]
ב-31 באוגוסט 2022 דווח בכתב העת המדעי Science Advances שהמכשיר MOXIE המחובר לרובר המיועד לייצר חמצן על מאדים הופעל בשנה הראשונה והצליח לייצר כ6 גרם חמצן בשעה כל פעם שהופעל לבין שעה לשעה וחצי והופעל שבעה פעמים המכשיר הופעל בתנאי סביבה שונים וביום ובלילה ובעונות שונות להצלחת יצור החמצן יש חשיבות גדולה למרות הכמות הקטנה כי איפשרה את ההדגמה שטכנולוגיה זאת אפשרית דבר זה יוביל בבואה העת ליצור חמצן בכמות גדולה במכשור גדול ומשוכלל יותר כדי לספק חמצן למתיישבים על מאדים ולהנעת חלליות.[7][8]
עלות המשימה[עריכת קוד מקור | עריכה]
נאס"א מתכננת להשקיע סה"כ כ־2.75 מיליארד דולר בפרויקט לאורך 11 שנים, הכולל 2.2 מיליארד דולר לפיתוח ובניית החומרה, 243 מיליון דולר לשירותי שיגור, ו־290 מיליון דולר ל־2.5 שנות פעילות המשימה.[9] בהתאמה לאינפלציה, הרובר פרסווירנס היא המשימה הרובוטית השישית היקרה ביותר של נאס"א, אם כי היא זולה יותר מקודמתה, רובר קיוריוסיטי.
הרובר פרסווירנס נהנה מאותה פלטפורמת חומרה ועיצוב ממשימת קיוריוסיטי, שסייעו בהפחתת עלויות הפיתוח וחסכו ”ככל הנראה עשרות מיליונים, אם לא 100 מיליון דולר”, לדברי סגן המהנדס הראשי של משימת מארס 2020, קית' קומאו.
תמונות נבחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]
-
פירוט של המכשיר MOXIE שיהיה ברובר -
איור אומן של הרובר -
פירוט טכני של הרובר ומכשיריו -
המצלמות של הרובר מאדים 2020 -
סביבת מכתש ג'זרו -
מכתש ג'זרו נהרות עתיקים (משמאל) והקניון (בצד ימין) -
PIXL – ספקטרומטר הפועל בעזרת קרני רנטגן -
הדמיית הפעלת הספקטרומטר (SHERLOC) הפועל בקרינה על סגולה ומיועד למציאת חומרים אורגניים בקרקע -
הדלתא של מכתש ג'זרו שינויים שנוצרו על ידי מים
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של מארס 2020 (באנגלית)- השם שלך ישוגר עם הרובר
- נושמים לרווחה על מאדים – רכב המאדים הבא יישא מכשיר להפקת חמצן, באתר הידען, 2 באוגוסט 2014
- תמונות גולמיות שמצלם הרובר במשימתו במאדים
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^
ציוץ של NASA ברשת החברתית אקס (טוויטר), 30 ביולי 2020
- ^ ראשי תיבות של Mars OXygen In situ resource utilization Experiment. בעברית: ניסוי בניצול המשאבים להפקת חמצן על מאדים.
- ^ Agle, DC; Hautaluoma, Grwy; Johnson, Alana (21 בינואר 2020). "Nine Finalists Chosen in NASA's Mars 2020 Rover Naming Contest". NASA. נבדק ב-21 בינואר 2020.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Hautaluoma, Grey; Johnsom, Alana; Agle, DC (5 במרץ 2020). "Virginia Middle School Student Earns Honor of Naming NASA's Next Mars Rover => "Perseverance"". NASA. נבדק ב-5 במרץ 2020.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ ינון בן שושן, רכב החלל של נאס"א נחת במאדים, באתר ישראל היום, 18 בפברואר 2021
- ^ NASA's perseverance drives on mars terrain for first time
- ^ חמצן לנשימה על מאדים: השבוע בחלל (מכון דוידסון)
- ^ המאמר בכתב העת Science Advances
- ^ Mars Perseverance Landing Press Kit, Jet Propulsion Laboratory, NASA. Retrieved 17 February 2021.
| משימות לחקר מאדים | |||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| יעפים |
|
| |||||||
| מקפות |
| ||||||||
| נחתות |
| ||||||||
| רוברים |
| ||||||||
| ראו גם | משימות מאוישות למאדים • חקר מאדים | ||||||||