טיאנוון-1
 | |
| דגם של הרובר כפי שהוצג בקונגרס האסטרונאוטי הבינלאומי בברמן, 2018 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוכנות חלל | מינהל החלל הסיני |
| מפעיל | מינהל החלל הסיני |
| יצרן | China Aerospace Science and Technology Corporation |
| תאריך שיגור | 23 ביולי 2020 |
| משגר | צ'אנגג'נג 5 |
| אתר שיגור | מרכז שיגור הלוויינים שיצ'אנג |
| משימה | |
| סוג משימה | מקפת, נחתת ורובר אל מאדים |
| תאריך כניסה למסלול | 10 בפברואר 2021[1] |
| גרם שמיים | מאדים |
| אתר נחיתה | אוטופיה פלניטיה |
| תאריך נחיתה | 14 במאי 2021 23:18 UTC |
| משך המשימה הכולל |
23 ביולי 2020 – הווה (3 שנים ו־40 שבועות)  |
| מידע טכני | |
| משקל בשיגור |
כולל: 5,000 ק"ג (מקפת: 3,175 ק"ג) (רובר: 240 ק"ג) |
| משקל |
5,000 ק"ג |
| קישורים חיצוניים | |
| מספר קטלוג לוויינים | 45935 |
| מאגר המידע הלאומי | bichs no bichs |
  | |
טיאנוֶון-1 (בסינית: 天问一号) היא משימה של מינהל החלל הסיני לשלוח אל כוכב הלכת מאדים חללית המורכבת ממקפת, נחתת ורובר. המשימה שוגרה בהצלחה ב-23 ביולי 2020 על גבי המשגר צ'אנגג'נג 5.[2] מטרות המשימה המוצהרות הן לחפש עדויות של חיים על מאדים בהווה ובעבר וללמוד על סביבת מאדים. החללית נכנסה למסלול סביב מאדים ב-10 פברואר 2021 וב-14 במאי הנחתת של טיאנוון-1 ועליה הרובר, נחתה על פני השטח של כוכב הלכת. סין היא המדינה החמישית שהכניסה מקפת למסלול סביב מאדים והשלישית שהנחיתה נחתת על פני השטח של מאדים.[3]
השם "טיאנוון" בסינית, "天问", שפירושו 'שאלה שמיימית' מקורו בשיר ספרותי סיני באותו השם (מהמאה ה-4 לפני הספירה) מאת צ'ו יואן, מגדולי המשוררים בסין העתיקה.[4]
סקירה[עריכת קוד מקור | עריכה]
תוכנית חקר המאדים של סין החלה בשותפות עם רוסיה בנובמבר 2011, אז שוגרה החללית פובוס-גרנט מקוסמודרום בייקונור במסע אל מאדים. החללית הרוסית נשאה איתה מקפת סינית בשם יינגהו-1 שתוכננה להיות החללית הסינית הראשונה אל המאדים. אולם, יחידת ההנעה המרכזית של פובוס-גרנט כשלה להאיץ הרחק מהמסלול הלווייני הנמוך ונתקעה סביב כדור הארץ. בינואר 2012 החללית חדרה לאטמוספירה והתרסקה באוקיינוס הפסיפי מערבית לחופי צ'ילה. כתוצאה מכך, סין החלה בתוכנית עצמאית לחקר מאדים ובתחילת 2016 הרשויות הסיניות אישרו את משימת טיאנוון-1.
טיאנוון-1 המורכבת ממקפת, נחתת ורובר (ג'וז'ונג), יוצרה על ידי התאגיד הסיני לאווירונאוטיקה, מדע וטכנולוגיה (China Aerospace Science and Technology Corporation) (אנ') ומנוהלת על ידי המרכז הלאומי למדעי החלל (National Space Science Centre) בבייג'ינג. הנחתת של טיאנוון-1 תשתמש במצנחים, רקטות האטה, וכרית אוויר על מנת לנחות על פני השטח של מאדים. לאחר הנחיתה המוצלחת, הנחתת תשחרר את הרובר אשר יהיה מופעל על ידי פאנלים סולאריים ויחקור את פני השטח של מאדים עם רדאר, יבצע ניתוחים כימיים של האדמה ויחפש סימנים לביומולקולות. כמו כן על פי מטרת המשימה המוצהרת, הרובר צפוי לפעול 90 יום מאדימיים (92 ימים ארציים) לכל הפחות.[5] המקפת של טיאנוון-1 צפויה לפעול במשך שנה מאדימית שלמה (687 ימים ארציים) ותשתמש ברדאר כדי למפות את המורפולוגיה והגאולוגיה של מאדים, וכן תמדוד את השדה המגנטי ואת היונוספרה של כוכב הלכת.
מטרות המשימה הן לחפש עדויות של חיים על מאדים בהווה ובעבר, למפות את פני השטח של מאדים, לאפיין את הרכב האדמה של מאדים ואת מיקומי המים הקפואים, לבחון את האטמוספירה של מאדים ובייחוד את היונוספירה שלה. משימה זו מהווה גם הדגמת טכנולוגיה הנמצאת בידי סין ואשר תהיה הכרחית למשימת איסוף והחזרת דגימה המתוכננת על ידי הסינים לשנות ה-30 של המאה ה-21.
הכנה ובדיקות[עריכת קוד מקור | עריכה]
.jpg)
בסוף 2019, "המכון להנעה אווירונאוטית בשיאן", חברת בת של "התאגיד הסיני לאווירונאוטיקה, מדע וטכנולוגיה", ציינה כי הבקרה והביצועים של מערכת ההנעה של החללית עברו את כל הבדיקות הנחוצות, כולל בדיקות ריחוף, האטה ונחיתה. המרכיב העיקרי של מערכת ההנעה של הנחתת מורכב ממנוע יחיד המספק 7,500 ניוטון של דחף. גם מערכת המצנחים הסופר-סוניים של החללית נבדקה בהצלחה בעבר. תחילה, מינהל החלל הסיני התמקד לנחות באזורים קריז פלניטיה והאליזיום מונס שבמאדים. אולם, בספטמבר 2019, במהלך פגישה משותפת של נציגים סיניים עם הקונגרס האירופי למדעים פלנטריים, הודיעו הסינים כי בסופו של דבר אזורי הנחיתה שנבחרו הם שני אתרים באוטופיה פלניטיה שבמאדים.
מכשירים מדעיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
המקפת והרובר ישאו סך כולל של 12 מכשירים:
מקפת (טיאנוון-1)
- מצלמה ברזולוציה בינונית (Medium Resolution Camera) המסוגלת לצלם ברזולוציה של 100 מטר ממסלול הקפה בגובה של 400 ק"מ.
- מצלמה ברזולוציה גבוהה (High Resolution Camera) המסוגלת לצלם ברזולוציה של 2 מטר ממסלול הקפה בגובה של 400 ק"מ.
- מגנטומטר מאדים.
- ספקטרומטר מינרלי למאדים (Mars Mineral Spectrometer) כדי לקבוע את הרכב היסודות.
- רדאר מקפת תת-קרקעי (Orbiter Subsurface Radar).
- מנתח חלקיקים נייטרלי למאדים (Mars Ion and Neutral Particle Analyzer).
רובר (ג'וז'ונג)
- מכ"ם חודר קרקע, כדי לצלם בין 10 עד 100 מטר מתחת פני השטח של מאדים.
- גלאי שדה מגנטי לפני השטח של מאדים (Mars Surface Magnetic Field Detector)
- מכשיר מדידה מטאורולוגי למאדים (Mars Meteorological Measurement Instrument).
- גלאי הרכב פני השטח של מאדים (Mars Surface Compound Detector).
- מצלמת מולטי-ספקטרום.
- מצלמת ניווט וטופוגרפיה.
המשימה[עריכת קוד מקור | עריכה]
טיאנוון-1 שוגרה על גבי משגר הצ'אנגג'נג 5 ממרכז שיגור הלוויינים שיצ'אנג ב-23 ביולי 2020 ב-12:40 (שעון מקומי).
ב-10 בפברואר 2021, נכנסה החללית למסלול סביב מאדים וכחודשיים לאחר מכן הנחתת של טיאנוון-1 ועליה הרובר, תוכננו לנחות על פני השטח של כוכב הלכת באזור הנקרא אוטופיה פלניטיה ונמצא צפונית מקו המשווה.[6] בו בזמן, המקפת של טיאנוון-1 תהיה במסלול הקפה סביב מאדים ותהווה תחנת ממסר לתקשורת עם כדור הארץ.
ב-14 במאי 2021 בשעה 23:18 UTC נחתה הנחתת עם הרובר ג'וז'ונג,[7] על פני מאדים, באזור שתוכנן לכך.[8]. הרובר עצמו נפרש והחל פעילות ב-22 במאי, 02:40 UTC
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אסף רונאל, סין מצטרפת למרוץ למאדים, ומטרותיה שאפתניות במיוחד, באתר הארץ, 22 ביולי 2020
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ "China, with Tianwen-1, begins tenure at Mars with successful orbital arrival". nasaspaceflight.com. 10 בפברואר 2021. נבדק ב-5 במאי 2021.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "סין שיגרה חללית למאדים", 23 ביולי 2020, ynet
- ^ https://www.bbc.co.uk/news/science-environment-57122914
- ^ "China's first Mars exploration mission named Tianwen-1 ", 24 באפריל 2020, XinhuaNet
- ^ עודד כרמלי, "תוכנית החלל הסינית מעלה הילוך עם שיגור רובר ראשון למאדים", 23 ביולי 2020, אתר סוכנות החלל הישראלית
- ^ ג'ונתן אמוס, "China's Tianwen-1 Mars rover rockets away from Earth", 23 ביולי 2020, BBC
- ^ Xinhua, China's first Mars rover named Zhurong, xinhuanet.com, April 24, 2021
- ^ China lands its Zhurong rover on Mars, BBC, May 15, 2021
| משימות לחקר מאדים | |||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| יעפים |
|
| |||||||
| מקפות |
| ||||||||
| נחתות |
| ||||||||
| רוברים |
| ||||||||
| ראו גם | משימות מאוישות למאדים • חקר מאדים | ||||||||