לואי-מארי קישרא
 | |
| לידה |
12 באוקטובר 1799 פריז, צרפת (הרפובליקה הצרפתית הראשונה)  |
|---|---|
| פטירה |
17 בנובמבר 1884 (בגיל 85) פריז, צרפת (הרפובליקה הצרפתית השלישית) |
| מקום קבורה |
בית הקברות מונפרנאס |
| עיסוק | בלשן, לטיניסט, ספרן, מילונאי, מורה |
| מקום לימודים |
התיכון הקיסרי, לימים תיכון לואי הגדול בפריז Pensionnat normal - - לימים אקול נורמל סופרייר |
  | |
לואי-מארי קישרא (בצרפתית: Louis-Marie Quicherat; 13 באוקטובר 1799, פריז – 17 בנובמבר 1884) היה בלשן ומורה צרפתי, לטיניסט ומילונאי שנודע בעיקר הודות למילוניו הלטיני-צרפתי והצרפתי-לטיני.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
לואי-מארי קישרא נולד בפריז ב-1799. הוא היה אחיו הבכור של ההיסטוריון ז'ול קישרא. למד בתיכון הקיסרי, לימים תיכון לואי הגדול, בו למד לצדם של אז'ן בירנוף ולואי אשט. בשנת 1819 התקבל לבית הספר היוקרתי "אקול נורמל סופרייר", (שנקרא אז Pensionnat normal) בחוג לספרות. בשנת 1826 עבר את מבחני ההסמכה (agrégation). הוא עבד כמורה לדקדוק ולרטוריקה ובהמשך בשנת 1842 התמנה כמנהל ספריית סנט ז'נבייב (ז'נבייב הקדושה) בפריז. בשנת 1864 נבחר למכון של צרפת בתור חבר באקדמיה לכתובים ולספרות.
קישרא עמל במסירות נפש רבה על חיבור מילוניו הדו-לשוניים לשפה הלטינית. לדברי בן אחיינו, הלטיניסט אמיל שאטלן, עד יום מותו הקדיש כשש עשרה שעות ביממה לעבודה זו ואף פטירתו יוחסה למאמץ היתר בהכנת מהדורה חדשה (העשרים) של המילון. לדברי שאטלן הועסק קישרא רק במעט בעניינים שאינם קשורים ללטינית ובשנותיו האחרונות רק שיחה בלטינית יכולה הייתה להוציאו מאדישותו הגוברת.
ספרים[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישרא חיבר ספרי לימוד רבים למוזיקה, ללטינית ולצרפתית. בין ספריו המפורסמים ביותר היו מילוניו הלטיני-צרפתי והצרפתי-לטיני, שהיו מקור מידע מן החשובים ביותר לחוקרי השפה הלטינית במאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20. בצרפת בשנת 1934 תפס את מקומו בהוראת הלטינית המילון הלטיני-צרפתית של פליקס גאפיו, שהתבסס על שיטות מילונאיות יותר חדשניות והתמקד יותר בלטינית הקלאסית של קיקרו ויוליוס קיסר.
- Louis Quicherat et A. Daveluy Dictionnaire latin français 1857 (קישרא וא. דאוולי)
- 1858 - Dictionnaire français-latin - שהופק על בסיס המילון הלטיני-צרפתית, לפי המחברים הרומאים הקלאסיים עבור השפה השגורה, מחברים מיוחדים עבור השפה הטכנית, אבות הכנסייה לגבי שפת הקודש והמילון של די קאנז' לגבי הלטינית של ימי הביניים.
- Introduction à la lecture de Nonius Marcellus (מבוא לקריאה בנוניוס מרקלוס)
- 1826 - Traité de versification latine (ספר לימוד לחריזה לטינית)
- 1839 - Nouvelle prosodie latine (פרוזודיה לטינית חדשה) - מהדורתו ה-30 פורסמה בשנת 1887
- 1867 - Adolphe Nourrit, sa vie, son talent, son caractère, sa correspondance, (אדולף נורי, חייו, כישרונו, אופיו, מכתביו) ספר על זמר הטנור אדולף נורי
- 1879 - Mélanges de philologie -סוגיות פילולוגיות שונות
קישרא במדיה האמנותית[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אחד מגבורי הספר של ז'ורז' דיאמל, Suzanne et le jeunes hommes (סוזן והצעירים) (1941 (התייחס בהערצה ל"לטינית של קישרא".
- קישרא הלטיניסט מוזכר גם בספורו של בורחס - Funes el memorioso (פונס הזכרן).
ערך זה הוא יתום, כלומר אין ערכים בוויקיפדיה שמקשרים אליו. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולקשר אליו מכמה מהערכים שמכילים את המונח "לואי-מארי קישרא".