לואיס קנטנר
 | |
| לידה |
19 ביולי 1905 קרבינה, צ'כיה  |
|---|---|
| פטירה |
23 בספטמבר 1987 (בגיל 82) לונדון, הממלכה המאוחדת |
| מוקד פעילות |
הונגריה |
| מקום לימודים |
האקדמיה למוזיקה פרנץ ליסט בבודפשט, האקדמיה למוזיקה פרנץ ליסט בבודפשט |
| סוגה |
מוזיקה קלאסית |
| שפה מועדפת |
אנגלית |
| כלי נגינה |
פסנתר |
| בן או בת זוג |
אילונה קאבוש (1932–1945) |
| פרסים והוקרה |
מפקד במסדר האימפריה הבריטית |
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
לואיס פיליפ קנטנר (בהונגרית: Kentner Lajos; באנגלית: Louis Philip Kentner; 19 ביולי 1905 – 23 בספטמבר 1987) היה פסנתרן יהודי-הונגרי, ובהמשך בריטי, שהצטיין בביצוע יצירותיהם של פרדריק שופן ופרנץ ליסט, כמו גם ברפרטואר ההונגרי.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ילדות ולימודים[עריכת קוד מקור | עריכה]
קנטנר נולד כלאיוש קנטנר במשפחה יהודית כבנם של דיולה קנטנר ושל גיזלה בוקסבאום בקרווינה בשלזיה האוסטרית, כיום ברפובליקה הצ'כית, להורים יהודים-הונגרים. הוא רכש את השכלתו המוזיקלית באקדמיה למוזיקה ע"ש פרנץ ליסט בבודפשט, בין השנים 1911 לבין 1922, כתלמידם של ארנולד סקיי (פסנתר), הנס פון קסלר וזולטאן קודאי (הלחנה), ולאו ויינר (מוזיקה קאמרית).
קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]
קנטנר החל בקריירת הקונצרטים שלו בגיל 15. עד 1931 נוגע בעולם בשם לודוויג קנטנר.[1] הוא זכה בפרס חמישי בתחרות שופן הבינלאומית בוורשה, ובפרס ליסט בבודפשט. בשנת 1935 היגר לאנגליה לצמיתות. הוא ניגן בשידורי רדיו את מכלול הסונאטות של בטהובן ושוברט, את כל הפסנתר המושווה של באך, ואת "שנות העלייה לרגל" השלם של ליסט. הוא כיהן כנשיא אגודת ליסט הבריטית במשך שנים רבות, עד מותו.
ב-1941 ניגן בפסקול הסרט "אור ירח מסוכן" את "קונצ'רטו ורשה" של ריצ'רד אדינסל.
ב-1975 הזמין את הפסנתרן הארגנטינאי הצעיר אנריקה ש. דנוביץ ללמוד בהשגחתו האישית בבית הספר למוזיקה ע"ש מנוחין בלונדון, שאותו ניהל אז.
קודאי הלחין את "מחולות מָרוֹסֶק" בשביל קנטנר, שניגן אותם בביצוע בכורה בבודפשט ב-14 במרץ 1927.[2] לבקשת המלחין, היה הסולן בבכורה ההונגרית של הקונצ'רטו לפסנתר מס' 2 של ברטוק בבודפשט בשנת 1933, בניצוח אוטו קלמפרר ובביצוע הראשון באירופה של הקונצ'רטו מס' 3 שלו בלונדון, בניצוח סר אדריאן בולט, ב-27 בנובמבר 1946. יחד עם יהודי מנוחין (גיסה של אשתו השנייה, גריזלדה) ניגן בפעם הראשונה את הסונאטה לכינור מאת ויליאם וולטון, בציריך ב-30 בספטמבר 1949.
קנטנר שפט במספר רב של תחרויות מוזיקה. הוא היה גם מלחין, שכתב יצירות תזמורתיות, מוזיקה קאמרית, יצירות לפסנתר ושירים.
חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אשתו הראשונה של קנטנר הייתה הפסנתרנית אילונה קאבוש. נישואים אלה הסתיימו ב-1945, ואחר נשא לאישה את גריזלדה גולד, בתה של הפסנתרנית אוולין סוארט, שבתה השנייה, הבלרינה דיאנה גולד, הייתה לאשתו השנייה של יהודי מנוחין ב-1947.[3]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
לואיס קנטנר, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
לואיס קנטנר, באתר AllMusic (באנגלית)
לואיס קנטנר, באתר MusicBrainz (באנגלית)
לואיס קנטנר, באתר Discogs (באנגלית)
.svg){kind=logo}
- Classical recordings for Louis Kentner available at ArkivMusic.com
- Biography by Naxos Records
- ist of émigré composers who came to live and work in Britain|List of émigré composers in Britain
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ כריסטופר פיפילד, "איבס וטילט: עלייתה ונפילתה של אימפריה מוזיקלית"7 באוגוסט 2005, הוצאת אשגייט
- ^ "מחולות מָארוֹסֶק" לפסנתר, הוצאת יוניברסל
- ^ לואיס קנטנר - ביוגרפיה, אלבומים, תמונות - נאקסוס קלאסיקל מיוזיק, אתר נאקסוס7 באוגוסט 2020