כאוכבא (לבנון)
![הגשר על הליטני סמוך לכאוכבא בציור של ון דה ולדה, 1857[א]](/wiki/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:22.Djisr-Burghuz,_pont_sur_le_Litany_(Leontes).jpg) | |
| הגשר על הליטני סמוך לכאוכבא בציור של ון דה ולדה, 1857[א] | |
| מדינה |
 לבנון |
|---|---|
| מחוז | א-נבטיה |
| נפה | חאצביא |
| תאריך ייסוד |
6200 לפנה״ס  |
| גובה | 710 מטרים |
| קואורדינטות | 33°23′44″N 35°38′18″E / 33.39555556°N 35.63833333°E |
  | |
כַּ֫אוּכַּבַּא (בערבית: كَوْكَبَا – כַּוְכַּבַּא) הוא כפר בנפת חאצביא במחוז א-נבטיה, בדרום לבנון.
היסטוריה וארכאולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
שרידים נאוליתיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ליד הכפר נמצא אתר ארכאולוגי נאוליתי, הממוקם מזרחית לכפר מג'דל בלהיץ וליד העיירה ראשיא שבבקאע. האתר נתגלה על ידי בילו בשנת 1957, וחפירה במקום נערכה בשנת 1964.[1]
באתר התגלו, על פני השטח, גרזני צור, מגלים, אובסידיאן, כלי בזלת וראשי חיצים המתוארכים לראשית התקופה הנאוליתית. בנוסף, נמצאו באתר חפצי אמנות ובהם סדרה של קישוטי צור, ועליהם סימני שחיקה המעידים על שימוש. בנוסף, נמצאו שרידי כלים חקלאיים כמו מעדרי בזלת המתוארכים לאלף ה-6 לפנה"ס או אף קודם לכן. נראה שמקורם של כלים אלו באתר אחר, שטרם נתגלה.[2][3][4]
התקופה העות'מאנית[עריכת קוד מקור | עריכה]
עלי סמית, המיסיונר האמריקאי שהשתקע בלבנון, מציין ב-1838 כי במקום מתגוררת אוכלוסייה מעורבת של מרונים ודרוזים.[5]
בשנת 1875, חוקר ארץ ישראל הצרפתי ויקטור גרן ביקר בכפר, וכתב שרוב תושביו מרונים. הוא ציין כי סביב הכפר יש מטעי תות.[6]
לבנון[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-9 במאי 1978, אירעה בכפר היתקלות בין חמושים של אש"ף לבין כוח יוניפי"ל נורווגי. הכוחות הנורווגים הראשונים הגיעו ללבנון כחודש וחצי קודם לכן, ב-25 במרץ 1978. היתקלות זו, שראשיתה בירי אש"ף על החיילים הנורווגים, התפתחה לכדי קרב שנמשך שישה שבועות.[7][8] בקרב נפצע חייל נורווגי אחד באופן קל. מספר ההרוגים הפלסטינים שנוי במחלוקת: לפי אש"ף, נהרג בהיתקלות חמוש אחד ונפצע חמוש אחד, בעוד שהנורווגים דיווחו על 8 חמושים פלסטינים הרוגים.[8][7]
תקופות עימות במעורבות ישראלית[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-18 במרץ 1978, בזמן מבצע ליטני, סרק גדוד 890 של צה"ל את הכפר שאוכלוסייתו כללה דרוזים ונוצרים, אך לא מצא בו מחבלים פלסטינים. בסריקות בסמוך לכפר נמצאו בו עמדות של מחבלים כולל תחמושת.[9] הכפר היה הראשון שפונה בנסיגת צה"ל במבצע ליטני ונמסר לכוח של האו"ם לאחר שבועיים, ב-1 באפריל.[10]
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ביאורים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Hours, Francis., Atlas des sites du proche orient (14000-5700 BP), pp 57, 198 & 490, Maison de l'Orient Mediterraneen, 1994.
- ^ J. Cauvin., Mèches en silex et travail du basalte au IVe millénaire en Béka (Liban)., pp. 118-131, Melanges de l'Universite Saint-Joseph, Volume 45, Universite Saint-Joseph (Beirut, Lebanon), 1969.
- ^ Copeland, Lorraine., Neolithic village sites in the South Bekaa, Lebanon., pp. 83-114, Melanges de l'Universite Saint-Joseph, Volume 45, Universite Saint-Joseph (Beirut, Lebanon), 1969.
- ^ Copeland, Lorraine & Wescombe, P. J., Inventory of Stone Age Sites in Lebanon (1966) Part 2: North - South - East Central Lebanon, pp 23, 1-174, Melanges de L'Universite Saint-Joseph, Volume 42, Universite Saint-Joseph (Beirut, Lebanon), 1966.
- ^ E. Robinson and E. Smith, Biblical Researches, 1841, vol 3, 2nd appendix, p. 138
- ^ ויקטור גרן, תרגום: חיים בן־עמרם, תיאור גיאוגרפי, היסטורי וארכיאולוגי של ארץ ישראל, כרך ז': הגליל (ב), ירושלים: יד יצחק בן־צבי, תשמ"ז, עמ' 165
- ^ 1 2 "Slaget i Kaoukaba". norvetnet.no. נבדק ב-2019-09-08.
- ^ 1 2 "Farlig Fred - Del 14 av 28 - Ilden besvares". norvetnet.no. נבדק ב-2019-09-08.
- ^ בעז זלמנוביץ', הדרך צפונה - מבצע "ליטני", צה"ל - המחלקה להיסטוריה, 2023, עמ' 317-316
- ^ זלמנוביץ', עמ' 377