יששכר מאיר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הרב יששכר מאיר
הרב יששכר מאיר
הרב יששכר מאיר
לידה 3 בפברואר 1927
א' באדר א' תרפ"ז
המבורג, רפובליקת ויימאר
פטירה 31 בדצמבר 2010 (בגיל 83)
כ"ה בטבת תשע"א
מדינה ישראל
השכלה ישיבת פוניבז' עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום מגורים נתיבות
מקום פעילות צפון הנגב
תקופת הפעילות ? – 31 בדצמבר 2010 עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות חרדים ליטאים
תפקידים נוספים ראש ישיבת הנגב
רבותיו הרב משה שמואל שפירא הרב יוסף שלמה כהנמן, הרב אליהו אליעזר דסלר, הרב אלעזר מנחם מן שך
תלמידיו הרב יעקב הורוביץ, הרב יעקב פרידמן, הרב אהרן פפויפר, הרב יורם אברג'ל, הרב יצחק יוסף
חיבוריו שכר שכיר
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הרב יששכר מאיר (א' באדר א' ה'תרפ"ז, 3 בפברואר 1927 - כ"ה בטבת ה'תשע"א, 31 בדצמבר 2010) היה מייסד וראש ישיבת הנגב בנתיבות. מחבר הספרים "שכר שכיר".

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב יששכר מאיר (משמאל) בהיכל ישיבת 'הנגב', עם ראש הישיבה הנוסף, הרב ראובן יוסף גרשנוביץ
הרב יששכר מאיר (מימין), עם הרבנים שלמה משה עמאר (במרכז) ועובדיה יוסף (משמאל), בכינוס בנתיבות, 2004

ראשית חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בהמבורג שבגרמניה ליעקב מאיר ('מאייר') ולאה לבית אוירבך. סבו היה הרב זליגמן יששכר מאייר מרגנסבורג. ב-1938 עלה עם שלוש אחיותיו לארץ ישראל. האב, שעלה לפניהם, מת במצרים, ואמם פגשה אותם בארץ ישראל. בשנת 1941 החל ללמוד בישיבת לומז'ה בפתח תקווה אצל הרב ראובן כץ. בשנת 1943 היה מקבוצת התלמידים הראשונה בישיבת פוניבז'. מצעירותו סבל מסוכרת.

רב לתלמידים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר נישואיו לרבנית יהודית (נפטרה בפברואר 2019[1]), נתמנה למגיד שיעור בישיבת עץ חיים בשווייץ. בהמשך נשלח על ידי רבו, הרב יוסף שלמה כהנמן, לעיר קזבלנקה שבמרוקו, שם ייסד ישיבה גבוהה וסמינר חרדי לבנות, ולאחר מכן עבר לטנג'יר. לאחר שלוש שנים גורש ממרוקו[2]. כיהן כר"מ בישיבת בני עקיבא כפר הרואה במשך שנתיים.

הקמת הישיבה בנגב[עריכת קוד מקור | עריכה]

בראשית שנות ה-60, עבר לנתיבות, ויחד עם קבוצה של 17 תלמידים מכפר הרואה ייסד את "ישיבת עזתה" שנקראה "ישיבת הנגב"[3][4]. בהמשך קיבלה הישיבה מהעירייה שטח של 34 דונם ועליו הוקמו בנייני ישיבה ובניני מגורים[5], ואחר כך תלמוד תורה לבנים ובית ספר וסמינר לבנות. תוך שנים ספורות גדלה הישיבה לכ-200 תלמידים.

בשנים הראשונות (שנות ה-60 עד שנות ה-80) הגיעו לישיבה צעירים רבים מהזרם הדתי לאומי. בשנת ה'תשל"ו (1976) צרף הרב מאיר את הרב ראובן יוסף גרשונוביץ לכהן לצידו כראש הישיבה. בהמשך שינתה הישיבה את צביונה והפכה לישיבה ליטאית מובהקת. בשנות ה-90 קלטה הישיבה עשרות נערים תושבי אזור צ'רנוביל, לאחר האסון, והותאמו תוכניות לימודים מיוחדות עבורם. עם השנים התמעטו התלמידים בישיבה ומצבה הכלכלי הורע עד לשיקומה עם הזמן.

הנהגה ציבורית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הישיבה ומוסדותיה שעמדו בראשותו סייעו לפיתוח הקהילות החרדיות בדרום, והרב מאיר היה מייסד ומנהיג הקהילה הליטאית, והקהילה החרדית הספרדית המרכזית בנתיבות. הרב מאיר קידם פרויקטים שונים שכללו הבאת חרדים לנגב. כמו כן פעל לקירוב תושבי האזור לתורה ולשמירת מצוות.

לאחר מלחמת ששת הימים פרסם הרב מאיר מכתב בעיתון דבר, ובו כתב:

”עדיין אנו עומדים ומשתאים מהישועה הגדולה שנושענו ויציאתנו מאפלה לאורה. לכן הבה נתקרב לדעת ה' ולקיים מצוותיו המרוממות ומקדשות אותנו. הנני, מזמין, איפוא, בזה כל אחד לבוא לביקור בישיבתנו הקדושה בעיירת נתיבות שבנגב הצפוני וכן הנני מוכן לשלוח את בני התורה שלנו לארגן בכל מקום שנידרש שיעורים בתורתנו.”[6]

לרב היו קשרי ידידות מיוחדים עם רבני הספרדים, בעיקר עם הבבא סאלי שהיו גרים בסמיכות.

ייסוד ישיבה בעיר שדרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2005 הקים הרב מאיר את ישיבת 'היכל אליהו' בעיר שדרות, שהייתה מופגזת אז בתדירות גבוהה[7]. בקיץ ה'תשס"ו (2006) הקים את ישיבת 'נר זרח' במושב זרועה הסמוך לנתיבות[8]. תוכניות נוספות שלו להקמת ישיבות לא יצאו אל הפועל[9].

בשנת 2009 רכש שטח של כ-50 דונם ליד היישוב מבועים במטרה להקים עליו שכונה חרדית. מיזם נוסף שקידם הוא כסיף, המתוכננת כעיר חרדית[10].

פטירתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב מאיר נפטר בליל שבת, כ"ה בטבת ה'תשע"א (2010). בהלווייתו בנתיבות השתתפו רבבות[11].

אחר פטירתו השם של ישיבת הנגב שונה ל"שכר שכיר" על שם סדרת ספריו, והיא הפכה לסניף של ישיבת בית מדרש עליון. ישיבת זרועה - "נר זרח" עברה למושב עוצם והפכה לסניף של ישיבת אורחות תורה.

המבנה שעל קבר הרב מאיר בבית הקברות בנתיבות
קברי הרב מאיר ורעייתו יהודית

בנתיבות הוקמה 'קריית נחלת יששכר', לזכרו.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לרב מאיר ולאשתו לא היו ילדים. אחד מאחייניו הוא הרב חנניה צ'ולק. גיסו היה הרב בן ציון במברגר

חלק מתלמידיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

עסקנים ואישי ציבור[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבנים וראשי ישיבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הרב משה סופר תושב צפת, מאיר עיני חכמים, ביוגרפיה מלווה בתמונות ומסמכים, ה'תשע"א
  • אחרי במדבר, ביוגרפיה, ניסן ה'תשע"ב

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יששכר מאיר בוויקישיתוף

תמונות וסרטונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]