יששכר מאיר
 | |
| הרב יששכר מאיר | |
| לידה |
3 בפברואר 1927 א' באדר א' תרפ"ז המבורג, רפובליקת ויימאר |
|---|---|
| פטירה |
31 בדצמבר 2010 (בגיל 83) כ"ה בטבת תשע"א |
| מדינה | ישראל |
| השכלה |
ישיבת פוניבז'  |
| מקום מגורים | נתיבות |
| מקום פעילות | צפון הנגב |
| תקופת הפעילות |
? – 31 בדצמבר 2010 |
| השתייכות | חרדים ליטאים |
| תפקידים נוספים | ראש ישיבת הנגב |
| רבותיו | הרב משה שמואל שפירא הרב יוסף שלמה כהנמן, הרב אליהו אליעזר דסלר, הרב אלעזר מנחם מן שך |
| תלמידיו | הרב יעקב הורוביץ, הרב יעקב פרידמן, הרב אהרן פפויפר, הרב יורם אברג'ל, הרב יצחק יוסף |
| חיבוריו | שכר שכיר |
  | |
הרב יששכר מאיר (א' באדר א' ה'תרפ"ז, 3 בפברואר 1927 - כ"ה בטבת ה'תשע"א, 31 בדצמבר 2010) היה מייסד וראש ישיבת הנגב בנתיבות. מחבר הספרים "שכר שכיר".
קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]
ראשית חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולד בהמבורג שבגרמניה ליעקב מאיר ('מאייר') ולאה לבית אוירבך. סבו היה הרב זליגמן יששכר מאייר מרגנסבורג. ב-1938 עלה עם שלוש אחיותיו לארץ ישראל. האב, שעלה לפניהם, מת במצרים, ואמם פגשה אותם בארץ ישראל. בשנת 1941 החל ללמוד בישיבת לומז'ה בפתח תקווה אצל הרב ראובן כץ. בשנת 1943 היה מקבוצת התלמידים הראשונה בישיבת פוניבז'. מצעירותו סבל מסוכרת.
רב לתלמידים[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאחר נישואיו לרבנית יהודית (נפטרה בפברואר 2019[1]), נתמנה למגיד שיעור בישיבת עץ חיים בשווייץ. בהמשך נשלח על ידי רבו, הרב יוסף שלמה כהנמן, לעיר קזבלנקה שבמרוקו, שם ייסד ישיבה גבוהה וסמינר חרדי לבנות, ולאחר מכן עבר לטנג'יר. לאחר שלוש שנים גורש ממרוקו[2]. כיהן כר"מ בישיבת בני עקיבא כפר הרואה במשך שנתיים.
הקמת הישיבה בנגב[עריכת קוד מקור | עריכה]
בראשית שנות ה-60, עבר לנתיבות, ויחד עם קבוצה של 17 תלמידים מכפר הרואה ייסד את "ישיבת עזתה" שנקראה "ישיבת הנגב"[3][4]. בהמשך קיבלה הישיבה מהעירייה שטח של 34 דונם ועליו הוקמו בנייני ישיבה ובניני מגורים[5], ואחר כך תלמוד תורה לבנים ובית ספר וסמינר לבנות. תוך שנים ספורות גדלה הישיבה לכ-200 תלמידים.
בשנים הראשונות (שנות ה-60 עד שנות ה-80) הגיעו לישיבה צעירים רבים מהזרם הדתי לאומי. בשנת ה'תשל"ו (1976) צרף הרב מאיר את הרב ראובן יוסף גרשונוביץ לכהן לצידו כראש הישיבה. בהמשך שינתה הישיבה את צביונה והפכה לישיבה ליטאית מובהקת. בשנות ה-90 קלטה הישיבה עשרות נערים תושבי אזור צ'רנוביל, לאחר האסון, והותאמו תוכניות לימודים מיוחדות עבורם. עם השנים התמעטו התלמידים בישיבה ומצבה הכלכלי הורע עד לשיקומה עם הזמן.
הנהגה ציבורית[עריכת קוד מקור | עריכה]
הישיבה ומוסדותיה שעמדו בראשותו סייעו לפיתוח הקהילות החרדיות בדרום, והרב מאיר היה מייסד ומנהיג הקהילה הליטאית, והקהילה החרדית הספרדית המרכזית בנתיבות. הרב מאיר קידם פרויקטים שונים שכללו הבאת חרדים לנגב. כמו כן פעל לקירוב תושבי האזור לתורה ולשמירת מצוות.
לאחר מלחמת ששת הימים פרסם הרב מאיר מכתב בעיתון דבר, ובו כתב:
”עדיין אנו עומדים ומשתאים מהישועה הגדולה שנושענו ויציאתנו מאפלה לאורה. לכן הבה נתקרב לדעת ה' ולקיים מצוותיו המרוממות ומקדשות אותנו. הנני, מזמין, איפוא, בזה כל אחד לבוא לביקור בישיבתנו הקדושה בעיירת נתיבות שבנגב הצפוני וכן הנני מוכן לשלוח את בני התורה שלנו לארגן בכל מקום שנידרש שיעורים בתורתנו.”[6]
לרב היו קשרי ידידות מיוחדים עם רבני הספרדים, בעיקר עם הבבא סאלי שהיו גרים בסמיכות.
ייסוד ישיבה בעיר שדרות[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 2005 הקים הרב מאיר את ישיבת 'היכל אליהו' בעיר שדרות, שהייתה מופגזת אז בתדירות גבוהה[7]. בקיץ ה'תשס"ו (2006) הקים את ישיבת 'נר זרח' במושב זרועה הסמוך לנתיבות[8]. תוכניות נוספות שלו להקמת ישיבות לא יצאו אל הפועל[9].
בשנת 2009 רכש שטח של כ-50 דונם ליד היישוב מבועים במטרה להקים עליו שכונה חרדית. מיזם נוסף שקידם הוא כסיף, המתוכננת כעיר חרדית[10].
פטירתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
הרב מאיר נפטר בליל שבת, כ"ה בטבת ה'תשע"א (2010). בהלווייתו בנתיבות השתתפו רבבות[11].
אחר פטירתו השם של ישיבת הנגב שונה ל"שכר שכיר" על שם סדרת ספריו, והיא הפכה לסניף של ישיבת בית מדרש עליון. ישיבת זרועה - "נר זרח" עברה למושב עוצם והפכה לסניף של ישיבת אורחות תורה.
בנתיבות הוקמה 'קריית נחלת יששכר', לזכרו.
ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- שכר שכיר - ביאורים על התורה, הוצאת ישיבת הנגב (חלק א וחלק ב, 1997; חלק ג - על ויקרא ובמדבר, ה'תש"ס, באוצר החכמה).
- שכר שכיר - בביאור סוגיות הש"ס, הוצאת ישיבת הנגב (חלק א, ה'תשנ"ב; חלק ב, ה'תשס"ד, באוצר החכמה).
משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
לרב מאיר ולאשתו לא היו ילדים. אחד מאחייניו הוא הרב חנניה צ'ולק. גיסו היה הרב בן ציון במברגר
חלק מתלמידיו[עריכת קוד מקור | עריכה]
עסקנים ואישי ציבור[עריכת קוד מקור | עריכה]
- איתן כבל ー דירקטור ואיש ציבור ישראלי, כיהן כחבר הכנסת מטעם מפלגת העבודה, כיושב-ראש ועדת הכלכלה של הכנסת, כשר בלי תיק הממונה על רשות השידור, ושימש מזכ"ל מפלגת העבודה
- אלי ישי ー שימש כחבר כנסת ושר ואיש אמונם של הרב עובדיה יוסף והרב מאיר מאזוז
- רבי אריה גמליאל ー רב, ראש "ישיבת שדרות", כיהן כסגן שר הבינוי והשיכון וכסגן שר לענייני דתות
- רבי משה ליבוביץ ー ראש המועצה הראשון של ביתר עילית, מחבר הספר, לקחת מוסר (אוצרות ופנינים יקרים משיחותיו של רבו הרב מאיר)
- הרב אורי לופוליאנסקי ー לשעבר ראש עיריית ירושלים בעל מפעל החסד יד שרה
רבנים וראשי ישיבות[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הרב אליהו אליעזר ברוורמן ー ר"מ בישיבת נר זרח במושב עוצם בנגב שבדרום
- אחיינו הרב אהרן פפויפר ー רב ביוהנסבורג שבדרום אפריקה ומחבר ספרי הלכה, ביניהם הספר "קיצור שולחן ערוך הלכות בשר בחלב"
- הרב יעקב הורוביץ ー מראשי ישיבת אופקים יחד עם הרב חיים הכהן קאמיל ראש ישיבת אופקים
- הרב יצחק יוסף ー הראשון לציון והרב הראשי לישראל, בעל סדרת הספרים "ילקוט יוסף"
- הרב נתן בוקובזה ー מייסד מוסדות "מאורות נתן" בנתיבות, ומחבר הספר, "בני חיי ומזוני" סגולות טובות לפרנסה טובה והצלחה
- הרב ישראל פסח פיינהנדלר ー בעל "אבני ישפה"
- הרב יגאל אריאל ー לשעבר רבו של נוב
- הרב יורם אברג'ל ー ראש מוסדות "קול רינה" בנתיבות, ומחבר הספר, "בצור ירום" (ביאורים לספר התניא, י"א כרכים)
- הרב יצחק פנחס גולדווסר ー משגיח ישיבת אור ישראל בפתח תקוה, מחבר הספרים, תפוחי זהב, בארות יצחק, מי זהב
- הרב מאיר יגן ー מראשי ישיבת קהילות יעקב בירושלים יחד עם אחיו הרב יעקב יגן מראשי ישיבת קהילות יעקב בירושלים (בני הרב ניסים יגן)
- הרב פינחס אביחצירא ー רב ומגיד שיעור בבאר שבע
- הרב פנחס ברונפמן ー ראש ישיבת כנסת שלום ודיין בד"ץ חניכי הישיבות
- הרב שמואל מונטג ー רב הקהילה בנתיבות
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הרב משה סופר תושב צפת, מאיר עיני חכמים, ביוגרפיה מלווה בתמונות ומסמכים, ה'תשע"א
- אחרי במדבר, ביוגרפיה, ניסן ה'תשע"ב
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הרה"ג יששכר מאיר - תואר יקיר העיר בתחום דור המייסדים וראשוני העיר, אתר העיר נתיבות
- הרצל קוסאשוילי, הרב יששכר מאיר זצ"ל, ראש ישיבת הנגב הובא למנוחות, באתר ערוץ 7
- הגאון הגדול ר' יששכר מאיר זצוק"ל, מקים עולה של תורה, בפורום באתר אוצר החכמה
- הספדים על הרב יששכר מאיר, באתר קול הלשון
- הגאון רבי יששכר מאיר זצ"ל, באתר שטייגען
- פנינה פויפר, פירורים מדמותו המאירה של רב יששכר מאיר, באתר אגודה אחת
יששכר בן יעקב מאיר (1927-2010), דף שער בספרייה הלאומית
תמונות וסרטונים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- יוסי כץ, הראש ישיבה איננו • פרויקט מצולם, באתר בחדרי חרדים
- בני סגל, דרכו האחרונה: אלפים מלווים את הגר"י מאיר, ו-המסע האחרון: רבבות מחו דמעה בקבורת ´אבי הנגב', אתר כיכר השבת, כ"ו בטבת ה'תשע"א, 02.01.11
- יוני גבאי, חיים של תורה: הגר"י מאיר זצ"ל, תמונות נדירות מחייו | אתר כיכר השבת, כ"ה בטבת ה'תשע"א. 01.01.11
כך הקים הגר"י מאיר זצ"ל אימפריה של תורה, באתר כיכר השבת- משיעורי הרב יששכר מאיר, לצפייה באתר בינינו
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ משה ויסברג, ברוך דיין האמת: אלמנת 'אבי הדרום' נפטרה, באתר בחדרי חרדים, 25 בפברואר 2019
- ^ הלוויית המונים למרן ראש הישיבה זצ"ל בנתיבות, אתר העיר נתיבות
- ^ הרב נסים כהן, הרה"ג רפאל כדיר צבאן שליט"א, בתוך מנשה הלוי (עורך), קול סיני, כסלו תשכ"ג
- ^ מ. אלקן, ישיבת הנגב נפתחה בנתיבות, הצופה, 13 באוגוסט 1961
- ^ תונח אבן פינה ל"ישיבת הנגב", מעריב, 24 ביוני 1964
- ^ הזמנה לבקר בישיבת-נתיבות, דבר, 15 באוגוסט 1967
- ^ ויקרא שמו בעולם הישיבות: היכל אליהו
- ^ הוקצו 50 דונם להקמת ישיבת "זרועה" – הנגב החדשה
- ^ הגר"י מאיר מקים ישיבה במושב יושיביה בנגב
- ^ העיר החרדית "כסיף" בנגב טרם הוקמה – וכבר מעוררת מחלוקת
- ^ יקי אדמקר, "רבנו, היית ענק שבענקים וננס שבננסים" • הבכיות וההספדים להאזנה, באתר בחדרי חרדים
יוני קמפינסקי, רבבות בהלווית הרב מאיר זצ"ל, באתר ערוץ 7