אהרן פפויפר
 | |
| לידה |
19 בינואר 1949 י"ח בטבת תש"ט  |
|---|---|
| פטירה |
2 במאי 1993 (בגיל 44) י"א באייר תשנ"ג |
| מדינה |
דרום אפריקה |
| השכלה |
ישיבת לייקווד |
| תקופת הפעילות |
? – 2 במאי 1993 |
  | |
הרב אהרן פפויפר (ההגיה - פוֹיפֶר) (באנגלית: Aharon Pfeuffer; י"ח בטבת תש"ט, 1949 – י"א באייר תשנ"ג, 1993) היה מייסד ורב קהילת מהרש"א וראש ישיבת מהרש"א ביוהנסבורג, ולפני כן מראשי ישיבת עץ חיים בלונדון.
תולדותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולד בבני ברק, בנם של יעקב פפויפר ויהודית לבית מאיר. למד בישיבה הקטנה קול תורה ולאחר מכן בישיבת הנגב בנתיבות, אצל דודו, אחי אמו, הרב יששכר מאיר. כעבור מספר שנים עבר ללמוד בישיבת חברון בירושלים, ומשם עבר לישיבת לייקווד בניו ג'רזי. בתחילת שנות השבעים נישא לרחל לבית פרומר. לאחר נישואיו התגורר במשך תקופה בבני ברק והתקרב לרב שמואל רוזובסקי, עמו למד בחברותא והחשיבו לרבו. לאחר מכן עבר לחדרה ונמנה עם צוות "ישיבת חדרה". במשך כמה חודשים שימש כר"מ ממלא מקום בישיבת בני עקיבא כפר הרא"ה[1]. בתקופה זו הוסמך לרבנות על ידי ראש ישיבת חדרה, הרב צבי קושלבסקי.
כעבור תקופה עבר ללונדון ושימש כראש ישיבה בישיבת עץ חיים שבעיר, לצדו של ראש הישיבה הרב נתן אורדמן. במקביל עסק בקירוב רחוקים, בעיקר בקרב סטודנטים יהודים בלונדון. חלק מהם עברו בהשפעתו ללמוד אצלו בישיבת עץ חיים.
מגוריו בדרום אפריקה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת תש"מ (1980) עבר ליוהנסבורג וייסד בה את קהילת מהרש"א ובמשך שלוש עשרה שנים שימש רבה ומנהיגה. כמו כן הקים את ישיבת מהרש"א ועמד בראשה. בהיותו ביוהנסבורג עסק רבות בקירוב רחוקים. כמו כן עמד בראש מערכת סיוע לחולים שבאו מישראל לקבל טיפול רפואי ביוהנסבורג וביתו שימש להם אכסניה.
בתקופת רבנותו ביוהנסבורג עמד בקשר הדוק עם רבנים ופוסקי הלכה בולטים בארץ ישראל וניהל עמם חליפת מכתבים ענפה בנושאי הלכה והשקפה. הרבה להתכתב עם תלמידיו בישראל ובאירופה והדריך אותם בתחומי הלכה והשקפה. כמו כן הרבה להעלות על הכתב רעיונות השקפתיים ותורניים, שפורסמו לאחר מותו.
חיבר סדרת ספרי הלכה על הלכות בשר וחלב, הגעלת כלים, מליחה וצלייה. כמו כן חיבר את סדרת ספרי "אור אהרן" על כמה ממסכתות הש"ס.
בתחילת שנות התשעים יזם את העתקת קהילתו לישראל ויישובה בקריה חדשה שנבנתה אז בבית שמש על ידי תלמידי הרב שמואל אוירבך. לשם כך ביקר מספר פעמים בישראל וקיבל את הסכמתו ותמיכתו של הרב אוירבך. לאחר שהחל ביישום תוכניתו וזמן קצר מאוד לפני מועד עלייתו ארצה, נהרג בתאונת דרכים ביוהנסבורג, והוא בן ארבעים וארבע.
היה נשוי לרחל בתו של הרב יהודה הלוי ממייסדי תלמוד תורה חוג חתם סופר בבני ברק. גיסו הוא ד"ר מנחם חיים ברייר. בנו, הרב יהודה פפויפר, משמש כרב בדרום אפריקה. מתלמידיו: הרב ברוך פז, יו"ר מכון פסקים, לשעבר ראש כולל הדיינות בישיבת בית אל.
ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- קצור שולחן ערוך על הלכות בשר בחלב
- קצור שולחן ערוך על הלכות הגעלת כלים
- קצור שולחן ערוך על הלכות דם צלייה ומליחה
- קצור שולחן ערוך על הלכות נדה
- אור אהרן – על מסכתות פסחים, סוכה מגילה
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- דרך כוכב – פרקים במסכת חייו של רבי אהרן פפויפר
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ מפי הרב מאיר צוקרמן.
| בקרת זהויות |
|
|---|
- רבנים דרום אפריקאים
- אנשי חינוך יהודים דרום אפריקאים
- פעילים ציונים בדרום אפריקה
- ראשי ישיבה בריטים
- אנשי חינוך יהודים בריטים
- בוגרי ישיבת חברון כנסת ישראל
- בוגרי ישיבת הנגב
- בוגרי ישיבת לייקווד
- בוגרי ישיבת קול תורה
- סופרים יהודים דרום אפריקאים
- מחברי ספרי הלכה
- פרשני התלמוד
- משפחת צבי בנימין אוירבך
- הרוגי תאונות דרכים בדרום אפריקה
- ישראלים שנולדו ב-1949
- ישראלים שנפטרו ב-1993