ירמיהו (דונטלו)

**ירמיהו**
**Geremia**
מידע כללי
פַּסל	דונטלו
תאריך יצירה	1427–1435
טכניקה וחומרים	שיש
ממדים בס"מ
רוחב	45 ס״מ
גובה	191 ס״מ
עומק	45
נתונים על היצירה
מיקום	מוזיאון הדואומו; פירנצה שבאיטליה

ירמיהו (באיטלקית: Geremia) הוא פסל שיש של הפסל דונטלו, שהושלם בין השנים 1427–1435 ומתאר את ירמיהו הנביא. הוא נחצב בגודל טבעי (191x45x45 ס"מ) ומוצג במוזיאון הדואומו בפירנצה.^[1]^[2]

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפסל הוזמן עבור גומחה במגדל הפעמונים קמפנילה די ג'וטו בקתדרלה של העיר פירנצה.

וזארי מציין בספרו חיי הציירים, הפסלים והאדריכלים הדגולים ביותר את פרנצ'סקו סודריני, חברו של דונטלו, כמודל ליצירה.

ירמיהו הוא אחד מארבעת הפסלים האחרונים שנחצבו בין 1420 ל-1435, והיו מיועדים עבור גומחות בצד הצפוני והפחות נראה לעין של מגדל הפעמונים, בסמוך לחומת הקתדרלה. עם סיום יצירת הפסלים, היו עובדי הקתדרלה כה מרוצים, שהם הציבו אותם בצד המערבי, והחשוב ביותר מכיוון שהוא מקביל לחזית. אחד משלושת הפסלים האחרים הוא חבקוק, גם הוא של דונטלו.

הפסלים הועברו למוזיאון בשנת 1937 ובמקומם הוצבו עותקים.

תיאור וסגנון[עריכת קוד מקור | עריכה]

ירמיהו הוא יצירת מופת של חדירה פסיכולוגית, עם הבעת פנים יוצאת דופן. הוא באופן משמעותי רב הבעה בהשוואה ליצירותיו הקודמות של דונטלו, כמו שלושת הפסלים בצד המזרחי של מגדל הפעמונים (הנביא חסר הזקן, הנביא המהורהר ועקדת יצחק).

הנביא מוצג כאדם בגיל העמידה, עם שיער מתולתל וזקן קצר, לבוש טונה המשתפלת מכתפו השמאלית, כתפו הימנית חשופה, בידו השמאלית הוא אוחז מגילת קלף. הראש מוטה שמאלה ומדגיש את הקפלים המרירים של הפה, השפתיים, הגבות והפנים, כששרירי הצוואר מתוחים. במאפייני הפסל יש חוסר הרמוניה, אך הרושם הכללי הוא של גְדוּלָה וכבוד בשל הרוגע שהוא משרה והקיארוסקורו החזק שקפלי הבגדים שלו, שהם הרבה יותר מלאי חיים ביחס לחבקוק, יוצרים. רגל שמאל נוטה קדימה וכך מושגת תנועה מסוימת בחלק התחתון. הפסל שימש בראשית המאה ה-16 כמקור השראה לפסל דוד של מיכלאנג'לו.^[3]