חבקוק (דונטלו)
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| פַּסל | דונטלו |
| תאריך יצירה | 1423-1435 |
| טכניקה וחומרים | שיש |
| ממדים בס"מ | |
| רוחב | 54 |
| גובה | 195 |
| עומק | 38 |
| נתונים על היצירה | |
| מיקום |
מוזיאון הדואומו פירנצה שבאיטליה |
חבקוק (באיטלקית: Zuccone) הוא פסל שיש של הפסל דונטלו, שהושלם בין השנים 1423–1435 ומתאר את חבקוק הנביא. הוא נחצב בגודל טבעי (195x54x38 ס"מ) ומוצג במוזיאון הדואומו בפירנצה.[1][2]
היסטוריה ורקע[עריכת קוד מקור | עריכה]
אחד הנושאים החביבים על דונטלו היה ייצוג אנשים דתיים שחוו חוויה דתית קיצונית שהביאה אותם לתובנות אלוהיות מעבר להבנתם של האנשים הרגילים. הצורה שבה דונטלו הציג דמויות קדושות הייתה שונה לחלוטין מזו של רוב האמנים בתקופתו, שלא תיארו קדושים כסובלים. חבקוק, אשר ספרו הקצר מתאר את עלייתם של הבבלים, הוא אחד הניסיונות הראשונים של דונטלו לייצג דמות כזאת. המילה הראשונה בספר חבקוק היא "הַמַּשָּׂא", ומעולם לא היה כובד המשא של הנבואה מתואר בצורה כה בהירה כמו בפסל זה. האמן מייצג את הנביא כאשר הוא הרוס למשמע ההתגלות הנבואית, עליה הוא עכשיו חייב לדווח.[3]
הפסל הוזמן עבור גומחה במגדל הפעמונים קמפנילה די ג'וטו בקתדרלה של העיר פירנצה. מראהו של חבקוק קירח וכה רחוק משלמות, עד שהפלורנטינים העניקו לו את הכינוי העממי zuccone, שמשמעותו "שוטה". וזארי מייחס בספרו חיי הציירים, הפסלים והאדריכלים הדגולים ביותר את הכינוי לבן המקום שמת בשנת 1416, הוא היה קירח ובעל גולגולת מוארכת. וזארי גם מציין שדונטלו נהג להישבע על הפסל בכל היקר לו. נאמר כי דונטלו צעק "דַּבֵּר, לעזאזל, דַּבֵּר!" לעבר השיש כשהוא פיסל אותו.[3]
חבקוק הוא אחד מארבעת הפסלים האחרונים שנחצבו בין 1420 ל-1435 והיו מיועדים עבור גומחות בצד הצפוני והפחות נראה לעין של מגדל הפעמונים, בסמוך לחומת הקתדרלה. עם סיום יצירת הפסלים, היו עובדי הקתדרלה כה מרוצים שהם הציבו אותם בצד המערבי, והחשוב ביותר מכיוון שהוא מקביל לחזית. אחד משלושת הפסלים האחרים הוא ירמיהו, גם הוא של דונטלו.
הפסלים הועברו למוזיאון בשנת 1937 ובמקומם הוצבו עותקים.
תיאור וסגנון[עריכת קוד מקור | עריכה]
,_donatello,_abacuc_(zuccone),_1423-1435_dettaglio_02.JPG)
חבקוק נמנה עם יצירות המופת של פיסול הרנסאנס בכלל ודונטלו בפרט. הוא באופן משמעותי רב הבעה בהשוואה ליצירותיו הקודמות של דונטלו, כמו שלושת הפסלים בצד המזרחי של מגדל הפעמונים (הנביא חסר הזקן, הנביא המהורהר ועקדת יצחק).
הפסל ידוע בנטורליזם שלו, אשר מבדיל אותו מרוב הפסלים שהוזמנו באותה תקופה.[4] הוא תואר כפסל השיש החשוב ביותר של המאה ה-15.[3]
הנביא מוצג כאדם זָקֵן, קירח ובעל רזון סגפני, הלבוש טוניקה ומעליה טוגה ארוכה המשתפלת מכתפו השמאלית ויוצרת קפלים אנכיים עמוקים המדגישים את הוד הדמות ויסוריה הפנימיים. הפה פתוח למחצה, והעיניים שקועות ועמוקות. המבט עז ומופנה מטה, כלומר לעבר הצופים מכיוון שהגומחה הייתה בגובה רב.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ "Zuccone". thehistoryofart.org. (באנגלית)
- ^ "Donatello - Zuccone, Figure from Florence Campanile". אוניברסיטת פנסילבניה. (באנגלית)
- ^ 1 2 3 Butterfield, Andrew. "The Magic Of Donatello" (PDF). אוניברסיטת הרווארד. (באנגלית)
- ^ Lindsay, David - Earl of Crawford (1911) Donatello. Echo Library (reprint 2008), ISBN 9781406849318