ירגזי חדגוני
 ירגזי חדגוני
| |
|---|---|
.jpg)
| |
| מצב שימור | |
 | |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | מיתרניים |
| על־מחלקה: | בעלי ארבע רגליים |
| מחלקה: | עופות |
| סדרה: | ציפורי שיר |
| תת־סדרה: | דמויי־דרור |
| משפחה: | ירגזיים |
| סוג: | באולופוס |
| מין: | ירגזי חדגוני |
| שם מדעי | |
 Baeolophus inornatusGambel, 1842 | |
| תחום תפוצה | |
| |
| |
ירגזי חדגוני (שם מדעי: Baeolophus inornatus) הוא מין של ציפור שיר קטנה ממשפחת הירגזיים. הירגזי החדגוני הוא עוף קטן; אורכו 15 ס"מ ומסתו 12.6–19.2 גרם. על ראשו ציצה חומה קטנה. הוא חי בעיקר ביערות אלונים אך ביערות אורנים או מעורבי עצים.
מאפיינים פיזיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הירגזי החדגוני הוא עוף קטן; אורכו 15 ס"מ, אורך כנפו 64–72 מ"מ, אורך זנבו 55–63 מ"מ, אורך מקורו 11.6–13.6 מ"מ, אורך כף הרגל 19–22 מ"מ, מסתו 12.6–19.2 גרם.[2] על ראשו ציצה חומה קטנה, קשתית העין שחורה. מקורו אפור, קצר וחזק. הגוף בצבע אפור-חום. הגב, הכנפיים והזנב כהים במקצת מהגחון, ולעיתים המותניים כתמתמות. זנבו בינוני באורכו. הירגזי יכול להניע את הציצה, כך שתהיה גלויה לחלוטין, מוסתרת לחלוטין, או גלויה למחצה, כפי שהוא נצפה עושה לרוב. הירגזי עף בתנועה גלית עם חבטות כנפיים קצרות ומהירות.[3]
קריאות הירגזי צרודות ונשמעות כמו "ציק-א-די". השיר הוא רצף שריקות צלולות הנעות במהירות בין צלילים גבוהים ונמוכים כמו "פי-טר פי-טר".[4]
התנהגות[עריכת קוד מקור | עריכה]
הירגזי החדגוני הוא עוף קטן ופעיל.[3] הוא נצפה לרוב בזוגות או בלהקות משפחתיות קטנות שפרטיהן קוראים זה לזה לעיתים קרובות. מחפש אוכל תוך דילוג בין ענפי עצים, ולפעמים נתלה הפוך, בחיפוש אחר חרקים בצדם התחתון. הירגזי מפצח אגוזים ובלוטים על ידי החזקתם ברגליים והכאה בהם במקורו כבפטיש. מגיע גם למתקני האכלת ציפורים. ניזון בעיקר מחרקים, במיוחד זחלים וחיפושיות, פשפשים, חרגולים, וכנימות, כמו גם עכבישים. אוכל גם בלוטים, זרעים, ולפעמים פירות יער או פירות קטנים אחרים.[5]
הלהקות והזוגות עשויים להגן על טריטוריות במשך כל השנה. הנקבה בונה את הקן בדרך כלל בחור בעץ או בקן נקרים ישן. כאשר העץ רקוב בני הזוג עשויים לעבוד יחד כדי להרחיב חללים קטנים. כמו כן ישתמשו בתיבות קינון, ולעיתים יקננו בחריצים בבניינים או חללים אחרים. הקן בנוי מדשא, טחב וקליפת עץ. מרופד בחומר רך כמו נוצות או שיער. הנקבה מטילה 3–9 (בדרך כלל 6–7) ביצים לבנות, לפעמים מנוקדות קלות בחום-אדמדם. הנקבה דוגרת על הביצים 14–16 ימים. שני ההורים מביאים אוכל לגוזלים. הגוזלים פורחים מהקן כ-16–21 ימים לאחר הבקיעה.[5]
בית גידול[עריכת קוד מקור | עריכה]
ירגזים חדגוניים חיים בעיקר ביערות אלון, אם כי הם חיים גם באזורים של יערות אורנים או מעורבי עצים. רוב האוכלוסייה חיה במדרונות יבשים בקליפורניה, אם כי גבולות תפוצתו הם מצפון באורגון ודרומית לבאחה קליפורניה.[3] לאורך חוף האוקיינוס השקט, הירגזי חי גם בפרוורים מיוערים, לעיתים רחוקות בחורש מחטני בהרים. בפנים היבשת, הוא נפוץ יותר ביערות המחטניים.[5] טווח התפוצה (כ–608,000 קמ"ר) וגודל האוכלוסייה של מין זה גדולים מאוד, ולכן המין אינו מתקרב לסף סכנת הכחדה לפי קריטריון גודל הטווח וקריטריון גודל האוכלוסייה. מגמת האוכלוסייה יציבה, ועל כן המגמה לא מצטמצמת בקצב מהיר מספיק כדי להתקרב לסף סכנת הכחדה לפי קריטריון מגמת האוכלוסייה. מבחינת מצב השימור הירגזי החדגוני מסווג כמין ללא חשש.[6]
טקסונומיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מיני הסוג באולופוס סווגו בעבר בסוג ירגזי. מחקר משנת 2005 (גיל, סליקאס ושלדסון, 2005) שהיה מבוסס נתונים גנטיים ומורפולוגיים תמך בהפרדת הסוג באולופוס,[7] כפי שביצעו גופים אחדים, בהם IUCN,[8] ITIS,[9] ו-IOC (אנ').[10] המין ירגזי הערער נכלל בעבר כחלק ממין זה.[5]
העץ הפילוגנטי של הסוג באולופוס על פי יוהנסון ואחרים (2013):[11]
| באולופוס |
| ||||||||||||||||||||||||
תת-מינים[עריכת קוד מקור | עריכה]
איגוד האורניתולוגים הבינלאומי מכיר בארבעה תת-מינים שונים של ירגזי חדגוני:[10]
- B. i. inornatus – גמבל, 1845, מצוי מדרום אורגון לקליפורניה
- B. i. affabilis – גרינל וסווארת', 1926, מצוי בדרום קליפורניה ובאחה קליפורניה
- B. i. mohavensis – מילר, 1946, מצוי בדרום מזרח קליפורניה
- B. i. cineraceus – רידג'ווי, 1883, מצוי בדרום באחה קליפורניה
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ירגזי חדגוני, באתר ITIS (באנגלית)
- ירגזי חדגוני, באתר NCBI (באנגלית)
- ירגזי חדגוני, באתר Animal Diversity Web (באנגלית)
- ירגזי חדגוני, באתר Internet Bird Collection (באנגלית)
- ירגזי חדגוני, באתר GBIF (באנגלית)
- מפת תחום תפוצה והקלטות של ירגזי חדגוני באתר Xeno-canto (אנ')
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ ירגזי חדגוני באתר הרשימה האדומה של IUCN
- ^ Simon Harrap, Tits, Nuthatches and Treecreepers, Bloomsbury Publishing, 2010-09-30, ISBN 978-1-4081-3518-1. (באנגלית)
- ^ 1 2 3 Oak Titmouse Overview, All About Birds, Cornell Lab of Ornithology, www.allaboutbirds.org (באנגלית)
- ^ Oak Titmouse | National Geographic, Animals, 2010-05-04 (באנגלית)
- ^ 1 2 3 4 Oak Titmouse, Audubon, 2014-11-13 (באנגלית)
- ^ Oak Titmouse (Baeolophus inornatus) - BirdLife species factsheet, datazone.birdlife.org
- ^ Frank B. Gill, Beth Slikas, Frederick H. Sheldon, Phylogeny of Titmice (Paridae): II. Species Relationships Based on Sequences of the Mitochondrial Cytochrome-B Gene, The Auk 122, 2005-01-01, עמ' 121–143 doi: 10.1093/auk/122.1.121
- ^ ירגזי טקסני, באתר הרשימה האדומה של IUCN
- ^ ITIS - Report: Baeolophus atricristatus, www.itis.gov
- ^ 1 2 Waxwings and allies, tits, penduline tits – IOC World Bird List (באנגלית אמריקאית)
- ^ Ulf S. Johansson, Jan Ekman, Rauri C. K. Bowie, Peter Halvarsson, A complete multilocus species phylogeny of the tits and chickadees (Aves: Paridae), Molecular Phylogenetics and Evolution 69, 2013-12-01, עמ' 852–860 doi: 10.1016/j.ympev.2013.06.019
