יצחק קוראל אלמוג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יצחק קוראל אלמוג
אלמוג כראש מפקדת להב-דולפין, 1989
אלמוג כראש מפקדת להב-דולפין, 1989
אלמוג כראש מפקדת להב-דולפין, 1989
לידה 22 ביוני 1938 (בן 85)
כ"ג סיוון ה'תרצ"ח
אלכסנדריה במצרים
תאריך עלייה פברואר 1957
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
כינוי קוראל
השכלה מוסמך במנהל עסקים, MBA מאוניברסיטת תל אביב
בת זוג אהובה ממשפחת מזרחי.
השתייכות צבא הגנה לישראל
חיל הים הישראליחיל הים הישראלי חיל הים הישראלי
תקופת הפעילות אוגוסט 1958 – מאי 1991 (כ־32 שנים)
דרגה תת-אלוף (ים) תת-אלוף
תפקידים בשירות
קצין תותחנות באח"י יפו (ק-42)
מפקד נחתת אח"י אופיר
מפקד אח"י חיפה (סער 2)
מפקד אח"י רומח (סער 4)
מפקד פלגה 45 בים האדום
מפקד בה"ד חיל הים
מדריך המכללה לביטחון לאומי
מפקד פרויקט סער 5
ראש מפקדת פרויקטים סער 5 והצוללות מסדרת דולפין
פעולות ומבצעים
מלחמת ששת הימים  מלחמת ששת הימים
מלחמת ההתשה  מלחמת ההתשה
מלחמת יום הכיפורים  מלחמת יום הכיפורים
מלחמת לבנון הראשונה  מלחמת לבנון הראשונה
תפקידים אזרחיים
מנהל חברת טסקו בארצות הברית
מנהל חברת הזנק פאוורקום
דירקטר בחברת אקספון
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

יצחק קוראל אלמוג (במקור, בצרפתית: Itzhak Coral‏; נולד ב־22 ביוני 1938) הוא מנהל ישראלי, שהחל את דרכו בחיל הים והגיע לדרגת תא"ל. בתפקידו האחרון היה אחראי לניהול בניית כלי שיט חדשים לחיל הים: סער 5 וצוללות דולפין. לאחר השירות הצבאי ניהל חברות טכנולוגיה מתקדמת בארצות הברית ובישראל.

משפחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

משפחת קוראל בירושלים הייתה משפחה של רבנים המפורסם ביניהם הרב-יעקב-קוראל שמונה להיות הראשון לציון בשנת 1817. סבו יצחק קוראל שעל שמו הוא קרוי נולד בירושלים בשנת 1886 והיגר בגיל 19 למצרים כדי למצוא עבודה.

אביו ז'אק (יעקב) קוראל נעשה מומחה לגידול כותנה ולסיבי כותנה. היה מנהל בחברה העוסקת ביצוא כותנה מצרית לשוק הבין לאומי. אימו אלגרה קוראל מבית גרשון. בישראל שינתה את שמה לשמחה.

ילדות[עריכת קוד מקור | עריכה]

יצחק קורל, Itzhak Coral, נולד באלכסנדריה שבמצרים למד בבית הספר של האחים הנוצרים הקדוש גבריאל בשפה הצרפתית College des Freres, Saint Gabriel. בשנת 1952 אחרי מהפכת הקצינים הצעירים, חוקק במצריים חוק לפיו קבלה לאוניברסיטאות המצריות מותנת בתעודת בגרות מצרית בערבית בלבד. את כיתות התיכון למד בבית הספר של העדה היהודית שפתחה כיתה מיוחדת ללימודי בגרות בערבית. בכיתה זו למדו תשעה תלמידים וכולם עברו בהצלחה גדולה את מבחני הבגרות המצרית הריאלית, והוא התקבל לשנת הלימודים 1956/1957 לבית הספר לרפואה באוניברסיטת אלכסנדריה. בנוסף עבר גם את מבחני הבגרות הצרפתית בהצלחה.

יציאת מצריים ועליה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כתוצאה ממלחמת סיני (1956) גורשו כל הנתינים הזרים ורוב-היהודים על ידי ממשלת הנשיא גמאל עבד אל נאצר. בפברואר 1957 גורשה משפחת קוראל עם יהודים נוספים ממצרים. ב-8 בפברואר 1957 יצאו מנמל אלכסנדריה על סיפון האונייה "מיסר" לפיראוס תחת דגל הצלב האדום הבין לאומי. הגיעו לנמל פיראוס ב-10 בפברואר 1957. שם שהו מספר ימים ונפגשו עם נציגי הסוכנות היהודית ששיכנעו את ז'אק קוראל לעלות לישראל והובטחה לו עבודה במקצועו. יצאו מנמל פיראוס על אונייה איטלקית והגיעו לנמל חיפה ב-18 בפברואר 1957. משם הועברו ישיר למעברת אופקים.

בזכות התמחותו של האב-ז'אק קוראל, בגידולי כותנה וסיבי כותנה במצריים, הועברה המשפחה לאופקים שם אב-המשפחה היה בצוות הקמת מנפטת הכותנה באופקים ועבד בה עד יציאתו לפנסיה.

שירות בחיל הים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלמוג התגייס לצה"ל באוגוסט 1958 והתנדב-לקורס צולל-לוחם בשייטת 13.
בשנת 1959 הפסיק הכשרה זו ונשלח לקורס נהגים שאחריו מילא תפקיד נהג אימונים בשייטת, ב-1960 בהמשך לראיון עם מפקד חיל הים האלוף יוחאי בן נון הוצב-בענף המודיעין במפקדת החיל והוכשר לתפקיד חוקר מודיעין ימי.

חובלים ומשחתות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1961 עבר בהצלחה מבדקי קצונה התנדב-והתקבל לקורס חובלים מחזור י' במגמת שייט ובמהלך הקורס נכנס לשירות קבע. בשנת 1963 בסיום קורס חובלים הוצב-על המשחתת אח"י אילת בתפקיד סגן קצין תותחנות.
בשנת 1964 נשלח לקורס קציני תותחנות בבה"ד חיל הים וב-1965 נשלח להמשך הקורס בבית הספר של הצי הבריטי (HMS Excellent (shore establishment)) בעיר פורטסמות' שבבריטניה. לקראת היציאה לקורס נאלץ לשנות את שם המשפחה לשם עברי ובחר בשם אלמוג תרגום המילה Coral.

עם חזרתו מונה להיות קצין תותחנות באח"י אילת (ק-40) (בפיקודו של סא"ל יואב יסעור) בשייטת המשחתות.
בתחילת שנת 1966 הוצב-על המשחתת אח"י יפו (ק-42) (בפיקודו של יצחק קט), בתפקיד קצין תותחנות בכיר של שייטת המשחתות. ושירת בתפקיד זה כולל בזירה הימית במלחמת ששת הימים שבה השתתף בפעולת פורט סעיד (1967).

אוניות עזר[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1969 לאחר הורדת נס השירות הפעיל מהמשחתת אח"י יפו (ק-42) מונה אלמוג להיות מפקד אח"י בת ים (ת-83) אוניית עזר חמושה ששירתה את בסיסי החיל בזירת ים סוף. בין היתר הפליג איתה למומבסה שבקניה לצורך אחזקה.

בחודש מרץ 1970 מונה להיות מפקד אח"י אופיר נושאת טנקים באורך 62 מ' המבוססת בבסיס מפרץ שלמה בזירת ים סוף.

בספטמבר 1970 יצא אלמוג לשנת לימודים בקורס פיקוד ומטה במכללה לפיקוד ומטה הצה"לית ובמסגרת זו החל לימודי תואר ראשון ל"היסטוריית המזרח התיכון בעת החדשה" באוניברסיטת תל אביב.

ספינות סער[עריכת קוד מקור | עריכה]

רס"ן אלמוג מפקד אח"י חיפה (סער 2) עד מרץ 1973
צוות אח"י חיפה (סער 2) עם מפקדם אלמוג בחוף הים בחיפה, 1971

בגמר הקורס בספטמבר 1971 הוצב-על אח"י חיפה ספינת טילים סער 2 בשייטת 3 בבסיס חיפה להתמחות לפיקוד על סטי"ל. ובנובמבר 1971 קיבל פיקוד על הספינה. הוא פיקד על אחי חיפה עד לחודש מרץ 1973 עת הספינה יצאה מפעילות ונכנסה לטיפול ארוך. בחודש זה השתתף במבצע חשאי כמפקד מחליף לאח"י אילת (סער 2).

במרץ 1973 מונה למפקד פלגת המבצעים בבסיס אשדוד כולל מלחמת יום כיפור בה השתתף במבצע ליידי בתפקיד מפקד כוח ימי שכלל מספר דבורים לחילוץ כוח הפשיטה של שייטת 13. השתתף בתכנון ובהקמת בסיס חיל הים בפנארה על הגדה המערבית של האגם המר הגדול שבתעלת סואץ ופיקד עליו עד הגעת מפקד קבוע. חוות הדעת עליו בתקופת המלחמה הייתה "מעולה, ראוי לציון מיוחד" ובחודש אפריל 1974 מונה לסגן מפקד בסיס אשדוד.

פלגת סטילים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביוני 1974 מונה אלמוג לתפקיד מפקד פלגה בשייטת ספינות הטילים והועלה לדרגת סגן אלוף בקיצור פרק זמן של שנה וקיבל פיקוד על אח"י רומח (סער 4).

ב-16 בספטמבר 1974 הפליג כמוביל זוג מנמל חיפה עם אח"י רומח יחד עם אחי הכידון במבצע בציר ענבים לבסיס מפרץ שלמה. ההפלגה נעשתה סביב-אפריקה ושתי הספינות הגיעו ב-16 באוקטובר 1974 לבסיס שלמה והגיעו למטרתם כשהן בכשירות מלאה.

הספינות יצאו להפלגות ארוכות לדרום הים האדום ובאחת מהן בתנועה מול הגלים הרגיש אלמוג בתנועות חריגות בספינה והתגלו סדקים על הסיפון. הצליח לבצע בקרת נזקים ולהחזיר את הספינה לבסיס. הספינות נבדקו והסתבר שהיה פגם בתכנון. לאחר חיזוק משמעותי חזרו לפעילות.

במאי 1975 קיבל אלמוג את הפיקוד על פלגה 45 בים האדום. הפלגה מנתה 6 ספינות: 4 מהן מדגם סער 4 ושתי ספינות סער 2. הפעילות הייתה מלאה, כולל הפלגות ארוכות לדרום הים האדום. השתתפה במבחני הכשירות ונחשבה כחלק משייטת ספינות הטילים.

ענף נשק במחלקת אמל"ח[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניסוי הנחתת מסוק על אח"י תרשיש (סער 4) עם מנחת גבוה, 1977

באוקטובר 1976 מסר את הפיקוד על הפלגה למחליף ומונה לראש ענף נשק במחלקת אמצעי לחימה במפקדת חיל הים. היה אחראי על אמצעי הלחימה בספינות ומערכותיהם פרט למערכות גילוי ניווט וקשר. הסתיע בענפי מספן הציוד למימוש אחריותו. במסגרת התפקיד עסק במספר פרויקטים מעניינים.

  • קבלת טילי כנרית (הרפון) וקליטתם בחיל, קורסים, התקנות, ניסויים.
  • מעקב-הפרויקטים לשיפור טילי הגבריאל, גרסת הפונדק הגיעה לשלב-תחילה ניסויים. ירי שני טילי פונדק מאח"י חיפה (סער 2) בזירת ים סוף.
  • נושא נשיאת מסוק על סטי"ל דגם סער 4. אח"י תרשיש (סער 4) הוקצתה לניסויים. תוכנן, יוצר והותקן מנחת במקום התותח האחורי בירכתי הספינה. בשנת 1977 בוצע בהצלחה הניסוי.
  • שיפורים בטורפדו של הצוללות. תחילת פיתוח מערכת שתזהה סוג ספינה לפי קליטת סונר.
  • שיפור חימוש ספינות הדבורים על ידי התקנה וניסוי של כוורת קטיושות ומשגר רקטות קרגו.
  • תחילת ניסויי התכנות לספינה אוטונומית.

בה"ד חיל הים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1978 מונה אלמוג לתפקיד מפקד בה"ד חיל הים בחיפה והועלה לדרגת אלוף-משנה.

ביקור סאדאת - בחודש ספטמבר 1979 הגיע נשיא מצרים אנוואר סאדאת לביקור בישראל דרך הים לנמל חיפה על סיפון היאכטה הנשיאותית "אל חוריה" שהייתה מלווה במשחתת מצרית "אל פאתח" ובשתי ספינות טילים מסוג "אוסה". אל"ם יצחק קוראל אלמוג, יליד מצרים ודובר מצרית רהוטה, כיוון את היאכטה הנשיאותית לתוך נמל חיפה. הפליג על סיפונה מגבול המים הריבוניים של ישראל ועד לרציף הראשי בנמל חיפה.

הכניסה נעשתה ללא נתב של נמל חיפה. אופן הכניסה של היאכטה היה כאונית מלחמה. הוראותיו של אלמוג ניתנו למפקד שביצע אותם. למשל "אמרתי סע לנמל חיפה קורס 090". לקראת מעבר הסטי"לים של ש-3 אמרתי לו "תכניס את כל הספינות לטור". היה לו קשר עם קשר לבסיס חיפה ולספינות חיל הים. אלמוג תידרך את מפקד היאכטה שיש רוח מזרחית והוא הולך להתקשר לרציף תחת הרוח. בנוסף מסר שיהיו שתי גוררות לעזרה ושלא ידאג. בכניסה לנמל הראה לו לאן בדיוק לקשור את היאכטה. המפקד המצרי היה ימאי טוב-והגישה הייתה טובה וכולם נרגעו. במשך הביקור אירח בסיס בה"ד חיל הים בפיקודו של אלמוג את מפקדי וצוותי הספינות המצריות.

מבצע פעולה מוצלחת - ב-4 במאי 1980 יצאו שתי ספינות טילים ישראליות לביקור בנמל אלכסנדריה, בהזמנת נשיא מצרים אנוואר סאדאת. אל"ם אלמוג מונה לקצין הקישור לצי המצרי והוא הפליג לאלכסנדריה, עיר הולדתו, על סיפון אח"י קוממיות כאשר הספינה השנייה הייתה אח"י מולדת.

בשנת 1981 יצא אלמוג ללימודים במכללה לביטחון לאומי. השתתף במלחמת שלום הגליל בתפקיד נציג חיל הים בפיקוד הצפון. לאחר המלחמה הדריך במכללה זו למשך תקופה קצרה.

סער 5[עריכת קוד מקור | עריכה]

באוקטובר 1982 מונה לראש פרויקט ספינות סער 5. בפועל הפרויקט נמשך לאורך 13 שנים מהתנעתו בשנת 1982 ועד לסגירתו אחרי הגעת הספינה האחרונה ארצה, ב-8 ביולי 1995.

בפרויקט מספר שלבים -

שלב-ראשון כלל: פעילות בארץ: הקמת צוות הפרויקט, ניתוח האפיון, לימוד המשמעויות והצגתן לדרג המאשר, בדיקת אפשרות ביצוע בארץ, ביצוע בדיקת התכנות בצי ההולנדי, לימוד הטכנולוגיות הקיימות והעתידיות. לימוד והבנת שדה הקרב-העתידי, מפגשים עם התעשייה המקומית הרלוונטית למערכות הלחימה יצורם ושילובם כמערכת אחת, גיבוש שלבי הפרויקט והיכן יבוצע. בהמשך פעילות לקבלת אישורים ולתקציבים למימון שלבי התכנון, הצגת המשמעויות הן לדרגים המאשרים והן לכלל קציני הים בחיל וגיבוש תפיסת ביצוע . . כמו כן כתיבת בקשות לקבלת הצעות למתכנני ספינות ושילוב-מערכות לחימה מובילים באירופה ובארצות הברית.

ב-5 אוקטובר 1983 אישר שר הביטחון הפרופסור משה ארנס את ביצוע קדם התכנון לספינות הסער 5 והפרויקט תוקצב-בהתאם ובספטמבר 1984 לאחר שנחתמו חוזים עם מתכנן האונייה חברת ג' ג' מקמילן וחברת רוקוול צוות הפרויקט התפצל לשלושה צוותים, צוות תכנון כלי השיט שכלל בנוסף לאנשי החיל צוות ממספנות ישראל עברו לחברת מקמילן בעיר וושינגטון, צוות תכנון שילוב-מערכות הלחימה שבנוסף לאנשי החיל כלל צוות ממפעל מב"ת של התעשייה האווירית בעיר אנהיים שבקליפורניה וצוות שלישי בארץ כדי לפקח ולרכז את המידע על המערכות המפותחות בארץ.

בין השנים 1984–1987 שירת בארצות הברית בשני תפקידים תפקיד עיקרי ראש פרויקט ספינות סער 5 וראש צוות תכנון הספינה תפקיד משני סגן נספח ים בארצות הברית. תפקיד זה אפשר גישה ישירה לצי האמריקאי.

ב-29 ינואר 1988 מינה שר הביטחון, יצחק רבין, צוות בראשות האלוף ישראל טל לבחינת תוכניות התעצמות של חיל הים, אלמוג מונה להיות כעד מומחה מטעם חיל הים לנושא סער 5 בוועדה זו.

ב-16 במרץ 1988 העביר האלוף טל לרמטכ"ל דן שומרון את הסיכום של הוועדה תמצית דוח הוועדה שמקובלים עליה האפיונים של צוללת דולפים ושל סטיל סער 5 והמליצה על פיתוח ויצור של שלושה סטי"לים סער 5 ושלוש צוללות דולפין.

סער 5 וצוללות דולפין[עריכת קוד מקור | עריכה]

באפריל 1988 הוקמה מפקדת פרויקטים לספינות טילים להב-וצוללות דולפין בכינויה "מפל"ד". אלמוג מונה לעמוד בראשה. משימתו לנהל את תוכנית ההצטיידות החילית שכללה את שני הפרויקטים העיקריים של החיל. תחת פיקודו היו צוות פרויקט הצוללות מסדרת דולפין שפעל במספנות הגרמניות, וצוות פרויקט ספינות סער 5 שפעל במספנת אינגלס בעיר פסקגולה שבמיסיסיפי, וגם צוות בכיר בישראל שכלל את קציני הפרויקטים של המערכות השונות. בתקופה זו עד לפרישתו קיים משא ומתן עם המספנות האמריקאית והגרמנית ועם יצרני המערכות בישראל ובעולם. וסיים בחתימה על חוזי התכנון המפורט והייצור של הספינות והצוללות כמו כן עם יצרני המערכות והפרויקטים יצאו לדרך. באוגוסט 1989 חתם אלמוג ביחד עם נציגי משרד הביטחון בניו יורק שבארצות הברית על חוזה ייצור שתי צוללות דולפין במספנות הגרמניות.

ב-31 במאי 1991 פרש אלמוג לגמלאות לאחר 32 שנים שרות בחיל הים.

תפקידים אזרחיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בספטמבר 1990 מונה אלמוג למנכ"ל של חברה אמריקאית בשם טסקו, שמשרדיה היו בעיר אנהיים שבקליפורניה ארצות הברית. חברה זו פיתחה, יצרה ושיווקה מערכות בדיקה אוטומטיים למערכות מוטסות אזרחיות וצבאיות. בתפקידו ניהל אלמוג את החברה ושיווק מוצריה לחברות תעופה אזרחיות מובילות ולחילות אוויר בעולם. ולחברות המייצרות מערכות לממשל האמריקאי. אלמוג רכש קשרים מועילים בתעשיות אמריקאיות, ישראליות ואחרות.

במהלך מלחמת המפרץ הראשונה שב-לישראל והתייצב-לשירות מילואים בחיל הים, בגמר המלחמה חזר לארצות הברית. בחודש אוקטובר 1993 סיים את תפקידו וחזר לישראל

חברת הזנק פאוורקום[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם חזרתו לישראל באוקטובר 1993 מונה אלמוג לתפקיד מנכ"ל חברת הזנק, "פאוורקום" בע"מ, שהחלה בפיתוח מערכת בקרת צריכת חשמל לשימוש חברות חשמל תוך יישום טכנולוגיות תקשורת חדשות מהם תקשורת על גבי קווי מתח.[1]

בנוסף לניהול החברה עסק אלמוג בשיווק והציג את המערכות השונות לחברת חשמל בישראל ומחוצה לה. המערכות הנ"ל הותקנו חלקם כפיילוט באזור רמת השרון, בעיר טייפה בטאיוואן, בעיר בנגקוק בתאילנד, בעיירה ליד בואנוס איירס בארגנטינה, בקרקס שבוונצואלה, ובמקסיקו סיטי.

חברת פאורקום שיתפה פעולה בתחום הטכנולוגיה והשיווק עם חברה אמריקאית בשם קומברג' שפעלה באותו שוק. בשנת 2001 נמכרה חברת פאורקום הישראלית לחברת קומברג' האמריקאית כאשר צוות הפיתוח נשאר בישראל ופעל תחת שם קומברג'.

בשנת 2002 מונה אלמוג לתפקיד סמנכ"ל הנדסה ופיתוח בחברת קומברג' שמרכזה בעיר אטלנטה שבמדינת ג'ורג'יה בארצות הברית שם ניהל את הפיתוח כולל גם את צוות הפיתוח שנשאר בישראל.

ייעוץ פיתוח ועסקים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2006 חזר אלמוג לישראל והמשיך בייעוץ לחברה קומברג' בשנים 2008–2010 מונה אלמוג לדירקטור בחברת תקשורת ישראלית בשם אקספון, חברה זו הייתה רשומה בישראל ובארצות הברית. כאשר הפלג האמריקאי נמכר לחברת NTS המשיך להיות דירקטור גם אצלם.

תחביב[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2010 בגיל 72 פרש יצחק קוראל אלמוג מעסקים.

השכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלמוג בוגר תואר ראשון (BA) בהיסטוריה של המזרח התיכון בעת החדשה בהצטיינות – מאוניברסיטת תל אביב, יוני 1980.
בוגר ומדריך המכללה לביטחון לאומי של צה"ל 1982.
מוסמך במנהל עסקים (MBA) מאוניברסיטת תל אביב, יוני 1984.

משפחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחתונה של חבר מקורס חובלים פגש את אהובה מבית מזרחי. אהובה נולדה וגדלה בעיר חיפה, שירתה בחיל השריון. מזכירה רפואית ועברה הסבה למדריכה לליקויי למידה של בוגרים. לאחר סיום הקורס ב-28 באוקטובר 1963 נישאו. להם שלוש בנות: אדוה, אפרת ואביה. שלושתן שירתו בחיל הים.

אדוה הבכורה שירתה במספן מודיעין בתפקיד סמל מודיעין שם הכירה את גיל גלזר סג"ם קצין מודיעין והתחתנו. גיל היום מורה לאנגלית בבית ספר תיכון ולהם 4 ילדים שני בנים ושתי בנות. היא מורה בחינוך המיוחד וגרים בלהבים.

אפרת: הכירה את בעלה צחי קאופמן במסיבה אצל חברים. הוא שירת בתפקיד רב-מלחים בשייטת ספינות הטילים. היא למדה הנהלת חשבונות עבדה במספר חברות עכשיו היא עושה תואר בקרימינולוגיה. קאופמן צחי בוגר הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל היום מהנדס ראשי בחברת בניה גדולה גרים בפרדס חנה-כרכור.

אביה: בוגרת כלכלה וניהול התמחתה בשילוח יבוא ויצוא. היום מנהלת בתחום הלוגיסטיקה בחברת נובל אנרג'י - שברון (חברה) העוסקת בקידוחי הגז. הכירה את בעלה נדב-קולמן בן קיבוץ עמיעד בזמן הלימודים להם שני בנים ובת. גרים בפרדס חנה-כרכור.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יצחק קוראל אלמוג בוויקישיתוף

ביאורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ראשון מימין אל"מ יגאל שפיר - גוף כלי השיט. תא"ל אלמוג - ראש המטה שני מימין. אל"מ אמנון שפי - מערכות אלקטרוניקה וחשמל ראשון משמאל, אל"מ דב-רוגלית - כספים שני משמאל

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]