יחסי פורטוגל–קטר
| יחסי פורטוגל–קטר | |
|---|---|
|
|
| |
| פורטוגל | קטר |
| שטח (בקילומטר רבוע) | |
| 92,090 | 11,586 |
| אוכלוסייה | |
| 10,229,308 | 2,731,905 |
| תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
| 251,945 | 237,296 |
| תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
| 24,630 | 86,861 |
| משטר | |
| רפובליקה | מונרכיה |
יחסי פורטוגל–קטר הם יחסי החוץ בין פורטוגל לקטר.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הצי הפורטוגזי תחת טרישטאו דה קוניה ואפונסו דה אלבוקרקי השתלט על אזור המפרץ הפרסי בשנת 1507. כך נותר אזור קטר של ימינו בתחום ההשפעה של האימפריה הפורטוגזית, אשר עם זאת לא הקימה שם בסיסים מרכזיים.
האזור נשלט על ידי פורטוגל באמצעות החזקת מצר הורמוז, ומשנת 1622 באמצעות חיל מצב במסקט. לאחר שמסקט נפלה לידי העומאנים בשנת 1650, איבדו הפורטוגלים את עליונותם באזור, אך נותרו עם ספינות ובריתות ספורדיות עד המאה ה-18 כאשר הבריטים הדיחו אותם מהאזור לחלוטין. קטר נותרה בהשפעה בריטית וקיבלה עצמאות בשנת 1971.
שלטון האשטדו נובו (Estado Novo) הדיקטטורי בפורטוגל הגיע לסיומו בשנת 1974 במהפכת הציפורנים. לאחר חזרתה לדמוקרטיה ארגנה פורטוגל מחדש את קשריה החיצוניים מהיסוד, העניקה למושבותיה עצמאות וכוננה קשרים ישירים עם מספר רב של מדינות אחרות.
קטר ופורטוגל כוננו יחסים דיפלומטיים ב-1 במאי 1982, וב-4 בדצמבר 1989 הוסמך שגריר פורטוגל בערב הסעודית, ז'וזה מנואל דה מטוש פאריירה, אף לקטר. פורטוגל הקימה שם שגרירות משלה בשנת 2011.
קטר פתחה את שגרירותה בפורטוגל בשנת 2012, ועאדל עלי אל-ח'אל הפך לשגריר הקטרי הראשון בליסבון ב-10 בינואר 2012.
יחסים כלכליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ללשכת סחר חוץ הפורטוגזית AICEP יש סניף בבירה דוחה בקטר.
בשנת 2016, פורטוגל ייצאה סחורות בשווי 28.6 מיליון אירו לקטר, מתוכם 35.1% מינרלים ועפרות, 10.4% ביגוד, 7.2% מכונות ומכשירים ו-5.2% פקקי שעם ועץ.
באותה תקופה קטר ייצאה סחורות לפורטוגל בשווי 13.9 מיליון אירו, מתוכם 93.9% פלסטיק (בעיקר פוליאתילן ופוליפרופילן), מוצרים כימיים 3.5% והלבשה 1.5%. זה הציב את קטר במקום ה-68 כרוכשת ובמקום ה-87 כספקית לסחר חוץ פורטוגלי, ואילו פורטוגל הייתה במקום ה-48 בסחר החוץ הקטרי בקרב הקונים וגם בקרב הספקים.
