יחסי יפן–מקסיקו
| יחסי יפן–מקסיקו | |
|---|---|
|
|
| |
| יפן | מקסיקו |
| שטח (בקילומטר רבוע) | |
| 377,915 | 1,964,375 |
| אוכלוסייה | |
| 122,793,587 | 129,155,904 |
| תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
| 4,231,141 | 1,414,187 |
| תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
| 34,457 | 10,949 |
| משטר | |
| מונרכיה חוקתית | רפובליקה פדרלית |
יחסי יפן–מקסיקו כוללים היבטים רבים- יחסים דיפלומטים, ויחסי מסחר, תחבורה ועוד. שתי המדינות חברות ב-APEC, CPTPP, G-20, הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי והאו"ם.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
היסטוריה מוקדמת[עריכת קוד מקור | עריכה]
פרק זה טעון עריכה. אנא תרמו לוויקיפדיה ועזרו לערוך אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. הסיבה היא: תרגמת.תחת השלטון הקולוניאלי הספרדי שלטה מקסיקו, שכונתה אז ספרד החדשה, על דרכי הסחר בין מנילה, בירת הפיליפינים לנמל אקפולקו המקסיקני. דרך מסלול סחר זה הפליגו גליאונים ספרדים מאקפולקו לפיליפינים וסחרו עם מדינות / שטחים שכנים בסביבתה. חלק מהשטחים הללו היו איי יפן. למנילה היו מגיעות סירות סחר יפניות ומביאות סחורות ומזון לסחר עם הממשלה הספרדית במקסיקו.[1] ממנילה, ספינות ספרדיות היו מעבירות את הסחורה חזרה לאקפולקו, עוברות את השטח המקסיקני עד שהגיעו לנמל וראקרוס ומשם העבירו את הסחורה לספינה ספרדית אחרת בדרכה לספרד.
באמצע המאה ה-16 החלו הישועים הספרדים, רבים מהם ילידי ספרד החדשה, להגיע ליפן כדי להטיף לנצרות. בשנת 1597 גנרל טויוטומי הידיושי, שהתפרסם בכך שאיחד את איי יפן; אסר על הוראת הנצרות והורה לכל המיסיונרים לעזוב את יפן. כמה ישועים לא עזבו והם הוצאו להורג בנגסאקי.[2]
בשנת 1609 התהפך גליאון ספרדי בשם סן פרנסיסקו ליד אטאקי, צ'יבה, בזמן שעשה את דרכו ממנילה לאקפולקו. 370 ניצולים חולצו על ידי ספינות דיג יפניות. בין הניצולים היה המושל הספרדי החדש בפיליפינים; רודריגו דה ויברו. ביפן, דה ויברו הצליח לנסוע לטוקיו ונפגש עם מכובדים רמי דרג וליצור קשרים מסחריים ישירים בין יפן לאימפריה הספרדית דרך הפיליפינים. לאחר שבילה זמן רב בנסיעה ברחבי האיים היפניים, חזר דה ויברו לאקפולקו עם ספינה חדשה שנבנתה ביפן בשם San Buenaventura ועם כמה גברים יפנים על סיפונה. כשהגיע לאקפולקו, דה ויוארו הביא את משלחתו למקסיקו סיטי ונפגש עם המשנה למלך הספרדי, לואיס דה ולזאקו, והעביר לו את הדיווח. במרץ 1611 שלח המשנה למלך המשנה הספרדי ולזאקו משלחת ישירות מאקפולקו ליפן והודה לממשלת יפן על שסייעה למושל דה ויברו והחזיר להם את הספינה סן בואנוונטורה, והעניק להם מתנות בהוקרה, כאשר אחד מהם היה שעון מדריד, אשר היה אמור להיות השעון הראשון שאנשים מיפן ראו אי פעם.[2]
באוקטובר 1613 נשלחה המשלחת הדיפלומטית היפנית הראשונה לספרד החדשה על ידי מסאמונה דייט, איש תקיף באזורו. השגריר, הסקורה צונאנגה נסע מיפן לאקפולקו ונפגש עם המשנה למלך המשנה הספרדי דייגו פרננדז דה קורדובה. במקסיקו סיטי נפגש הסקורה עם כמה מנהיגים קולוניאליים והציע לממשלת ספרד החדשה מסחר חופשי בין השטחים הספרדים החדשים ליפן וביקש מקבוצה של מיסיונרים נוצרים לחזור ליפן. המשלחת הדיפלומטית גם הציעה לגרש אזרחים אנגלים והולנדים מהמדינה מכיוון ששתי המדינות נחשבו באותה עת לאויבי המלך הספרדי. ביוני 1614 עזב הסקורה את ספרד החדשה דרך וראקרוס והמשיך בנסיעתו לספרד להיפגש עם מלך ספרד והשאיר אחריו משלחת קטנה. בספרד הוטבל חסקורה לקתוליות ושינה את שמו לפרנסיסקו פליפה פקסיקורה. שנתיים לאחר מכן בפברואר 1617 חזר הסקורה / פקסיקורה מספרד לוורקרוז ונסע למקסיקו סיטי. עם הגעתו למקסיקו סיטי, הסקורה הופתע לראות שרוב חברי המשלחת שהשאיר מאחור, התחתנו והשתלבו בקהילה המקומית. בשנת 1618 הפלגו הסקאורה ומשלחתו הדיפלומטית וחזרו ליפן. עם הגעתם הם נקלעו לעובדה שהמדינה השתנתה באופן דרמטי מאז עזיבתם בשנת 1613 וכל דבר שקשור לנצרות נאסר. הסקורה ומשלחתו נאלצו לוותר על דתם החדשה. מאז המשלחת הדיפלומטית של הסקורה לספרד החדשה, יפן נכנסה לתקופת בידוד וסירבה לסחור עם מדינות זרות.[1]
לאחר רסטורציית מייג'י, בו כוננה רשמית האימפריה היפנית יחסים דיפלומטיים עם ממשלות שונות בעולם, במקסיקו התעורר עניין לפתוח ביחסים רשמיים עם האימפריה של יפן. המלחת ממקסיקו ליפן בשנת 1874, בראשות המדען המקסיקני פרנסיסקו דיאז קובארוביאס, הייתה הסיבה לכך שנעשו ניסיונות רשמיים בין נציגי ממשלות שתי המדינות לקיים יחסים דיפלומטיים.
בשנת 1874 (53 שנים אחרי שמקסיקו הכריזה על עצמאות מספרד בשנת 1821), הגיעה ליפן משלחת מדעית מקסיקנית בראשות פרנסיסקו דיאז קובארוביאס, כדי לחזות במעבר נוגה על פני השמש. אף על פי שהמשלחת המדעית לא זכתה להצלחה רבה, משלחת זו אפשרה לכונן יחסים דיפלומטיים פורמליים בין שתי המדינות. בשנת 1888 חתמו שרי החוץ מתאס רומרו ומונמיצו מוצסו על חוזה ידידות, מסחר וניווט; שהיה אמור להיות האמנה "השוויונית" הראשונה של יפן עם מדינה זרה ובכך כוננו רשמית יחסים דיפלומטיים בין שתי המדינות.[2][3]
מלחמת העולם השנייה והיחסים לאחר המלחמה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מאז כינון יחסים דיפלומטיים, הקשר בין שתי המדינות גבר באמצעות סחר. במאי 1942 הכריזה מקסיקו מלחמה על מדינות הציר, שכללה את יפן, והצטרפה למלחמת העולם השנייה. טייסת 201 הייתה טייסת מטוסי קרב שנלחמה נגד טייסים יפנים בקרב לוזון, בפיליפינים. לאחר המלחמה שוקמו היחסים הדיפלומטיים ונמשכו ללא הפוגה מאז ועד היום.
ביקורים רשמיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ביקורים רשמיים מיפן למקסיקו[4]
- ראש הממשלה נובוסוקה קישי (1959)
- נסיך הכתר אקיהיטו (1964)
- ראש הממשלה קקואיי טנאקה (1974)
- ראש הממשלה מסיושי אוהירה (1980)
- ראש הממשלה זנקו סוזוקי (1981)
- ראש הממשלה טושיקי קאיפו (1989)
- נסיך הכתר נארוהיטו (1992, 2006)
- ראש הממשלה ריוטרו האשימוטו (1996)
- הנסיך פומיהיטו, נסיך אקישינו (1997, 2014)
- ראש הממשלה ג'וניצ'ירו קואיזומי (2002, 2004)
- ראש הממשלה יושיהיקו נודה (2012)
- ראש הממשלה שינזו אבה (2014)
ביקורים רשמיים ממקסיקו ליפן
- הנשיא אדולפו לופס מטאוס (1962)
- הנשיא לואיס אצ'ווריה אלברס (1972)
- הנשיא חוסה לופס פורטייו (1978)
- הנשיא מיגל דה לה מדריד חורטדו (1986)
- הנשיא קרלוס סלינס (1990, 1993)
- הנשיא ארנסטו סדייו (1995, 1997, 1998)
- הנשיא ויסנטה פוקס (2001, 2003)
- הנשיא פליפה קלדרון (2008, ינואר ונובמבר 2010)
- הנשיא אנריקה פניה נייטו (2013)
חינוך[עריכת קוד מקור | עריכה]
בית הספר Liceo Mexicano Japonés, בית ספר יפני-מקסיקני, מספק חינוך יסודי ותיכון, עבור אזרחים מקסיקנים ויפנים, השוהים במקסיקו סיטי.
תחבורה[עריכת קוד מקור | עריכה]
קיימות טיסות ישירות בין יפן למקסיקו באמצעות חברות התעופה הבאות: אארומקסיקו ואול ניפון איירווייז.
יחסי סחר[עריכת קוד מקור | עריכה]
באפריל 2005 חתמו יפן ומקסיקו על הסכם סחר חופשי (הסכם a.k.a בין יפן ומקסיקו לחיזוק השותפות הכלכלית). מאז, הסחר בין שתי המדינות גבר באופן דרמטי. בשנת 2018 הסתכם הסחר בין שתי המדינות ב-20.3 מיליארד דולר.[5] עיקר המסחר הוא במוצרים חקלאיים, אלכוהול וחלקי רכב. בין 2005 ל-2012 השקיעו חברות יפניות מעל 12 מיליארד דולר במקסיקו, בעיקר בענפי הרכב.[6] שתי המדינות חתומות גם על השותפות הטראנס-פסיפית.
נציגויות דיפלומטיות[עריכת קוד מקור | עריכה]
יפן מחזיקה במקסיקו שגרירות במקסיקו סיטי ו-2 קונסוליות במונטריי וטיחואנה. מאידך, מקסיקו מחזיקה ביפן שגרירות בטוקיו ו-5 קונסוליות בהירושימה, קיוטו, נאגויה, אוסקה וסאפורו.[7]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 Bilateral relations between Japan and Mexico (in Spanish)
- ^ 1 2 3 History of Mexico and Japan (in Spanish)
- ^ Japan-Mexico Relations (Basic Data)
- ^ Cronología de la relación México – Japón (in Spanish)
- ^ Mexican Ministry of the Economy: Japan (בספרדית) (אורכב 28.07.2019 בארכיון Wayback Machine)
- ^ Japanese investment in Mexico (בספרדית)
- ^ אתר על יחסי מדינות
