יחסי אפגניסטן–יפן
| יחסי אפגניסטן–יפן | |
|---|---|
|
|
| |
| אפגניסטן | יפן |
| שטח (בקילומטר רבוע) | |
| 652,230 | 377,915 |
| אוכלוסייה | |
| 43,082,337 | 122,793,587 |
| תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
| 14,583 | 4,231,141 |
| תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
| 338 | 34,457 |
| משטר | |
| אמירות איסלאמית | מונרכיה חוקתית |
.jpg)
יחסי אפגניסטן–יפן הם היחסים הדו-צדדיים שבין האמירות האיסלאמית של אפגניסטן לבין יפן, וראשיתם בשנת 1931.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-16 בפברואר 1907 ביקר אמיר אפגניסטן איוב ח'אן (אנ') ביפן כאורח של כבוד של קיסר יפן היהאצ'ירו טוגו לכבוד חגיגת ניצחון אסייתי על האימפריאליזם האירופאי, בעקבות ניצחון יפן במלחמת רוסיה–יפן. בתחילת 1914, מלך אפגניסטן חביבאללה ח'אן (אנ') תרם כסף למאמצי השיקום היפנים לאחר רעידות אדמה שהתרחשו במדינה. כמו כן, יפן התקבלה באופן יפה באפגניסטן.
היסאו טאני (אנ'), קצין בצבא יפן, ביקר באפגניסטן בשנת 1922. מלך אפגניסטן אמנאללה ח'אן (אנ') חתם על חוזה ידידות בין שתי המדינות בשגרירות יפן בלונדון ב-19 בנובמבר 1930. אפגניסטן ויפן תכננו במקור לייסד יחסים רשמיים כבר ב-1919, אך התעכבו לאחר שהודו הבריטית עיכבה זאת ויירטה את ההודעות בין הצדדים.
במהלך מלחמת העולם השנייה שמרה אפגניסטן על נייטרליות אך שמרה על קרבה לגרמניה הנאצית. בריטניה וברית המועצות לחצו עליה לגרש משטחה את הדיפלומטים של מדינות הציר, אך זו סירבה. בסופו של דבר, בנובמבר 1941, לאחר שהמצב במלחמה השתנה, הפתיעה אפגניסטן ואישרה לדיפלומטים (ובהם שליחי יפן למדינה) להישאר.
ב-1959 ראש ממשלת אפגניסטן מוחמד דאוד ח'אן ביקר ביפן. ב-1969, המלך מוחמד זאהיר שאה ביקר ביפן ובשנת 1971 יורש העצר אקיהיטו והנסיכה מיצ'יקו ביקרו באפגניסטן[1].
לאחר הפלישה הסובייטית לאפגניסטן סגרה יפן את השגרירות שלה בקאבול ולא הכירה באף אחד מן הפלגים הלוחמים לאחר מכן. בינואר 2002 אירחה יפן את ועידת טוקיו בה התחייבו גופים בינלאומיים לתרום לשיקום אפגניסטן[2]. בפברואר אותה שנה פתחה יפן שגרירות בקאבול, לאחר שסגרה אותה ב-1979. נכון לשנת 2012, יפן היא התורמת הגדולה ביותר לשיקום אפגניסטן לאחר ארצות הברית[3].
ביוני 2010 אמר נשיא אפגניסטן חאמיד כרזאי כי יפן תקבל עדיפות בחקר המינרלים באפגניסטן, בתמורה לסיוע שהעניקה יפן למדינה מאז 2002[4].
תרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]
קווי הדמיון בין המדינות עוברים דרך העובדה ששתיהן נמנעו מכיבוש זר לאורך השנים, וששתיהן חלקו את התואר "ארץ השמש העולה" – חבל הארץ בו שוכנת אפגניסטן נודע בשם ח'וראסאן, שמשמעותו "מקום זריחת השמש". מסורות דומות צוינו אף הן כשהבודהיזם והזורואסטריות התפשטו למזרח הרחוק דרך אפגניסטן ודרך המשי.
בשנת 2004 אמר שגריר יפן באפגניסטן קיניצ'י קומאנו על קווי הדמיון: "ליפנים יש תרבות וציוויליזציה ותיקות מאוד משלהם, והם אסירי תודה לעם האפגני על הבודהיזם, שנכנס ליפן מהודו דרך אפגניסטן, סין וקוריאה. היסטוריה משותפת זו מובנת היטב על ידי כמעט כל היפנים. כמו כן, בגלל אותה חוויה או סיטואציה בה היו נתונות שתי המדינות במהלך המאה האחרונה בערך, כלומר הרס המדינה – בגלל מלחמת העולם השנייה ביפן או מלחמת האזרחים במקרה של אפגניסטן [...] תושבי יפן ותושבי אפגניסטן חולקים יחד גם את האירוח החם שלהם לאנשים, לחבריהם"[5].
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ שנות ה-50 עד שנות ה-70, שגרירות אפגניסטן בטוקיו
- ^ הבזק מהעבר ועידת טוקיו בשנת 2002 – הסיפור הקשה ביותר בעולם, Afghanistan Analysts Network, קייט קלארק, 8 ביולי 2012
- ^ ועידת התורמים בטוקיו גייסה 16 מיליארד דולר לפיתוח אפגניסטן, משלחת האומות המאוחדות לאפגניסטן, 24 ביולי 2012
- ^ כרזאי: יפן תקבל עדיפות בכרייה האפגנית, NBC News, 20 ביוני 2010
- ^ ריאיון עם קיניצ'י קומאנו, לשעבר שגריר לקאבול, שגרירות אפגניסטן ביפן, 21 במאי 2004
