יוסף סאגיס
| לידה | 1492 בערך |
|---|---|
| פטירה | 1572 |
| מקום פעילות | צפת |
| תקופת הפעילות |
?–1572  |
| תחומי עיסוק | רב ומקובל |
| רבותיו | רבי יוסף טאיטאצאק |
  | |
רבי יוסף סאגיס (נכתב לעיתים כסגיש, סגיס, סאגיש, שאגיס או שגיש) (1492 בקירוב[1] - 1572 ה'של"ב) היה רב ומקובל בצפת של המאה ה-16. כונה "החסיד" ו"פורטוגיסו" (כיוון שעלה מפורטוגל).
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולד, כפי הנראה, בעיר סאגיס שבצפון ספרד, ומכאן שמו. בינקותו, עם גירוש ספרד ב-1492, או עם גירוש פורטוגל ב-1496, עברה משפחתו ככל הנראה לאלכסנדריה שבמצרים, ומשם עלתה לארץ ישראל והתיישבה בצפת.
בצפת מונה לעמוד בראשות ישיבה, ולכהן כחבר בית הדין בעיר, יחד עם רבי יוסף קארו, שהזכירו בספרו בית יוסף ובתשובותיו. אחד מתלמידיו היה רבי אלעזר אזכרי, מחבר "ספר חרדים" והפיוט "ידיד נפש".[2]
הרב סאגיס נפטר ב-1572, שנה בה נפטר גם קרובו האר"י, כנראה במהלך המגפה הגדולה שהתרחשה בשנה זו. ר' יהודה מינץ קצנלבוגן, אחרי הספדו לרמ"א, כותב: "ובשבוע זה, הגיעה אלינו השמועה כי בצפת, נפטר החכם השלם כמהר"ר יוסף סגיש ז"ל, אשר היה איש רשום מאוד, מגדולי חכמי ארץ ישראל".[3]
משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
בן אחיו ר' משה, הרב שלמה סאגיס, נישא לבתו של האר"י. גם הוא כיהן כראש ישיבה בצפת, והיה רבם של ר' יוסף מטראני (המהרי"ט או המהרימ"ט), ר' חייא רופא, ר' אברהם שלום השני, ר' גדליה קורדובירו ור' טוביה הלוי בן אברהם.