יוסף גז (הראשון)
 | |
| לידה |
1793 ה'תקנ"ג |
|---|---|
| פטירה |
1853 (בגיל 60 בערך) ה'תרי"ג |
| מדינה |
הבייליק של תוניסיה  |
| תקופת הפעילות |
?–1853 |
| רבותיו | הרב יצחק טייב |
| אב | הרב דוד גז |
| צאצאים |
הרב חיים דוד גז הרב בן ציון גז הרב אליהו חי גג' |
  | |
הרב יוסף גז היה רב תוניסאי ובן למשפחת הרבנים גז. בנו של הרב דוד גז ראש אבות בתי הדין של תוניס (ומחבר הספר "נר דוד"), ואביו של הרב אליהו חי גג'. מכונה הרב יוסף גז "הראשון", להבדיל מנכדו, הרב יוסף גז "השני", גם הוא ראש אבות בתי הדין של תוניס.[1]
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הרב יוסף גז נולד בשנת ה'תקנ"ג לרב דוד חזקיה גז - ראש אבות בתי הדין של תוניס, ונישא לבתו של הרב יהודה הכהן טנוג'י. לזוג נולדו לו שלושה בנים: הרב חיים דוד (מחבר הספר חיים לישראל ואביו של הרב יוסף גז "השני"), הרב בן ציון, והרב אליהו חי גג'.[2]
התפרסם בדרשות שהיה נושא בפני קהל גדול בעירו בשבתות ובאירועים, וכך תיארו נכדו יוסף גז (השני) בהקדמה לספר "חיים לישראל" שכתב בנו חיים דוד: "צדיק השם והכולל רב ועצום דורש טוב לעמו המזכה את הרבים כמהר"ר יוסף גג'".
נפטר בשנת ה'תרי"ג, והוספד על ידי גדולי רבני תוניס.[1]
חיבוריו[עריכת קוד מקור | עריכה]
חיבוריו שראו אור:
- זר זהב - ליוורנו תרל"ב (1872). מהדורה של ספר הזוהר שערך בנו של הרב יוסף, הרב אליהו חי גג', וכוללת שני פירושים - זר זהב שכתב אביו הרב יוסף, לצד פירוש בשם כתם אופיר, שמלוקט על ידי העורך מדברי כמה מקובלים תוניסאים ביניהם הרבנים מסעוד רפאל אלפסי ומשה סלום. קישור לכרכים על ספר בראשית ועל ספר שמות באתר הספרייה הלאומית מאוסף גרשם שלום.
- פ"י המדב"ר - ליוורנו תרמ"ד (1883). פירוש על ההגדה של פסח. שמו של הספר הוא ראשי תיבות "פירוש הגדה ממני יוסף בר רבינו דוד". הובא לבית הדפוס שנה אחרי מות המחבר על ידי בנו הרב אליהו חי גג', ובסיועו של הנדבן יצחק דאנינוס. הודפס עם הסכמת רבים מרבני תוניס, הן מרבני קהילת התוניסאים ביניהם הרב ישועה בסיס, הרב אברהם הכהן יצחקי, הרב נתן בורג'ל והרב שלמה שמאמא, והן מרבני קהילת הגראנה הרב דניאל כרטוזו, הרב דוד בונאן והרב יוסף למברוזו.[3] קישור לספר באתר HebrewBooks.
- הספד שכתב על הרב יצחק לומברוזו, הרב הראשי של יהדות תוניסיה. הודפס בכתב העת מקבציאל גיליון כ' של חברת אהבת שלום, עמ' מ'-נ"ה.
חיבוריו שלא הודפסו (הוכנו לדפוס על ידי המחבר ונותרו בכתב יד)[4]:
- בניין אב - על הי"ד החזקה לרמב"ם.
- שבט ישראל - מוסר על סדר פרשיות התורה.
- ראשית הגז - חידושי תורה..
- בידו אנ"ך - על התנ"ך, מדרש תנחומא ו-ספר הזוהר.
- שיטה רחבה על מסכת בבא קמא.
- חידושים על התלמוד (גיטין) - "מהדורה קמא בישיבת אבי ... ה' באדר התקס"ט ... מהדורה בתרא בישיבת ... בעל המחבר ערך השלחן [=יצחק טייב] ביום ר"ח תמוש ... התקע"ד". 121 דפים.[5]
- בתי הנפש - דרושים להספד.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 מקבציאל כ', ירושלים: חברת "אהבת שלום", תשנ"ה, עמ' מ'
- ^ רפאל בנימין כהן, מלכי תרשיש, תשמ"ו, עמ' ק"מ
- ^ דוד קאזס, תרגום: אברהם אלמליח, הספרות התלמודית בתוניסיה, מזרח ומערב - שנה ב' חוברת ה', ירושלים: תרפ"ח, עמ' 354-355
- ^ אזכורים של כל כתבי היד האלה מופיעים בהסכמת רבני תוניס לספר "פ"י המדב"ר", ובגיליון מקבציאל כרך כ' עמ' מ'.
- ^ חדושים על התלמוד (גטין) - גג' יוסף בן דוד, באתר הספריה הלאומית
| בקרת זהויות |
|
|---|