אליהו חי גג'

אליהו חי גג'

לידה	1829
פטירה	1893 (בגיל 64 בערך) כ"ג בניסן ה'תרנ"ג
מקום פעילות	תוניסיה ו-אלג'יריה
תקופת הפעילות	?–1915
תחומי עיסוק	הלכה, מנהג, פיוט, תרגום
רבותיו	הרב שלמה זרקא
אב	הרב יוסף גג' (הראשון)
צאצאים	הרב יעקב גג' - בעל בית דפוס לספרי קודש שמחה - אשת הרב יעקב אלחאייק

הרב אליהו חי גג' (1830 – 1915) היה רב ומוציא לאור ממוצא תוניסאי ובן למשפחת הרבנים גג' (בתוניס מכונה גז' או אלגיז'). הוא כיהן שנים רבות ברבנות בקהילות אלג'יריה, וחיבר ספרים רבים ביניהם ספרי הלכה ומנהג, פיוטים, סיפורי עם וכן תרגומים לערבית יהודית של טקסטים יהודיים מסורתיים.

ביוגרפיה

נולד לרב יוסף גג' (המכונה "הראשון", להבדיל מנכדו הרב יוסף גג' "השני" - ראש אבות בתי הדין בתוניסיה), ולבתו של הרב יהודה הכהן טנוג'י. למד בצעירותו אצל הרב שלמה זרקא, והוא מביא פיוטים ואמרות ממנו בספריו. בצעירותו עסק בהדפסת ספרי קודש, בין היתר את הספר "פי המדבר" של אביו הרב יוסף, שבעמוד השער שלו נכתב: "הובא אל בית הדפוס על ידי יד כהה אנא זעירא דמן חברייא הצעיר הבחור אליהו חי יצ"ו בן לאדוני אבי הרב המחבר זלה"ה".

בצעירותו גלה מתוניסיה בה גדל לנדודים בין קהילות יהודיות שונות בצפון אפריקה, במטרה לקבץ ממון להוצאת מהדורה של ספר הזוהר מנוקד ועם פירושים מחכמי תוניסיה. במהלך מסעו זה, השתקע בקהילות אלג'יריה, ונותר לכהן שם ברבנות למשך כ-20 שנים. מפעלו זה עלה יפה, והוא הדפיס ארבעה כרכים של זוהר על התורה עם הפירושים 'זר זהב' ו'כתם אופיר' בליוורנו בשנים תרל"ב-תרמ"ד.

במהלך כהונתו באלג'יר, כתב שני ספרים עבי כרס העוסקים במנהגי הקהילות שם: "חסד ואמת" ו-"זה השלחן". בהקדמה לספר מעיד הרב גג' על נסיבות הגעתו לאלג'יר, ועל הספר כמנחת תודה לקהילה בה כיהן: "אני הגבר ראה עוני מסלסל בצערי. טלטלני ה' טלטולא דגברא. יצאתי ממשפחתי ומבית אבי... לקבץ חתימות על ספר זה"ק שהתחלתי להדפיס... עם פירושים יקרים מחכמי ורבני וגאוני עוב"י [עיר ואם בישראל] תונס... אנכי בדרך נחני ה' על אחת הערים עוב"י ארגיל יע"א הזאת העיר שיאמרו כלילת יופי. ראה ראיתי העם היושב בה אנשי אמת שונאי בצע בעלי מוסר... וכאשר נכסף נכספתי לדור עמהם קיבלו אותי בכבוד גדול אודה ה' מאוד... ובכן אם לבי בקרבי להודות ולהלל אנשי חסד ואמת... אמרתי אעלה על ספר בשם אקרא מצדיקי הרבים אבקשה את שאהבה נפשי ותבט עיני בשורי הן כל יקר ראתה עיני מנהגים טובים על אדני פז מיוסדים".

הרב דוד סיטבון מעיד בספרו "עלי הדס" כי לצד היות הספר מקור משמעותי למנהגי יהודי אלג'יריה, הרב גג' מפנה בו מעל מאה פעמים ל"מנהג עירי", כלומר - מנהגים מארץ מוצאו תוניסיה. אי לכך, הספר מהווה מקור משמעותי גם ללימוד המנהגים של קהילה זו, וכולל שמועות והנהגות מגדולי רבניה, ביניהם הרבנים ישועה בסיס, אברהם חג'אג' ויצחק לומברוזו.

הגדה של פסח מתורגמת לערבית יהודית על ידי הרב אליהו חי גג'

ספריו

• מעשה שעשועים - לייורנו תרכ"ח. לקט בשני חלקים של מעשי צדיקים מתורגמים לערבית יהודית. בדפוס ישראל קושטא וחבריו.
• תוכחות מגול"ה - ליוורנו תרל"ב. ספר משלי בתרגום לערבית-יהודית בדפוס ישראל קושטא וחבריו. את הספר הגיה חתנו של הרב גג' הרב יעקב אלחאייק.
• שירי זמרה - ליוורנו תרל"ב דפוס ישראל קושטא. אוסף של עשרות פיוטים מתקופות שונות בעברית ובערבית יהודית. ערכו הרב אליהו חי גג' והרב יוסף סלאמא.
• תפילה בכל לשון - ליוורנו תרמ"ג דפוס ישראל קושטא וחבריו. סידור עם תרגום התפילה לערבית יהודית-אלג'יראית ופירוש ע"פ פירושי רד"ק והמצודות. לספר מצורפות הסכמות מרבני אלג'יר ומתלמידי ישיבות שם, והוא הוגה על ידי הדיין משה חיים זיתון. בהסכמות מבואר הטעם להוצאת הסידור: "כי ראה מהמון העם מתעצלים מלהתפלל ותכבד עליהם העבודה מחוסר ידיעתם בשפת קדשנו, ואינם מבינים מה שמוציאים מפיהם, ודומים לעוף המצפצף באין מבין, ויהי כאשר פתר להם פירוש התפלה בלשון אשר הם מדברים בו, אז ימצאו עונג לנפשם ושעשוע בבית קדשם".
• פרסומי נסה די פורים בלשון ערבי - אלג'יר תרמ"ז. סיפור מגילת אסתר והלכות פורים מתורגמים לערבית יהודית. בדפוס המחבר.
• חסד ואמת - מנהגי קהילת קודש אלג'יר - אלג'יר תרמ"ח, ג'רבה תרנ"ה וגרב"ה תרצ"ח - בדפוס בנו יעקב גג'. "ספר זה המפואר מכל מנהגי ארגיל מהודר...ורובם ככולם מיוסדים ע"פ הראשונים נוחי נפשם הריב"ש והרשב"ץ והרשב"ש ועד אחרון מורינו הרב רבי יהודה עייאש זיע"א".
• זה השלחן - המשך לספר 'חסד ואמת', מנהגי קהילת קודש אלגיר יע"א עם ביאור "ויגש אליהו" - אלג'יר תרמ"ט בדפוס בנו יעקב גג'. "ספר זה המפואר מכל מנהגי אלגיר מהודר ראו קראתי בשם זה השלחן שמו כן הוא כשולחן ערוך כל הרוצה ליטול יבא ויטול... קמתי אני ואספתי כל המנהגים חדשים גם ישנים ולהעלותם על משבח הדפוס בסדר נכון למען תהיה יד כל אדם זוכה בהם".
• שפתי רננות - אלג'יר תרמ"ח. אוסף שירים ופיוטים מחכמי ארם צובא בדפוס הרב יעקב גג' (בן הרב אליהו חי).
• סדר תיקון ברכת החמה בתקופתה - ליוורנו תרכ"ט וורשא תרס"ד.
• הגדה של פסח מתא תפסיר בלגווא מתע אלערבי - ליוורנו תרס"ד דפוס שלמה בילפורטי וחבריו. הגדה של פסח ושירת הים עם תרגום לערבית יהודית תוניסאית, בתוספת איורים ופיוטים על יציאת מצרים מאת הרב יוסף גג' אבי המחבר, מורו הרב שלמה זרקא ופיוטים שכתב בעצמו - ביניהם הפיוט המפורסם "כלילי נסכר יא יהודי" שנפוץ אצל רבים מיהודי תוניסיה.
• דת יהודית בלערבי - אלג'יר תרנ"ד. הלכות לנשים, דיני נידה, הפרשת חלה והדלקת הנר עם דיני בשר וחלב, תולעים, מליחת הבשר. פורסם בערבית-יהודית ובלאדינו, הקדמה של הרב יעקב אנקווא.
• פרי עץ הדר - אלג'יר תרנ"ד, "והוא סדר ט"ו בשבט שנהגו בו רבים מיראי ה' וחושבי שמו. גם לרבות כיצד מברכין על הפירות ושמות הפירות בלשון ערבי ובלשון צרפת. ובסופו הדפסנו סדר ברכת האילנות הם ודיניהם לזכות את הרבים". בדפוס יעקב גיג בן המחבר.
• מעשה צדיקים - אלג'יר תרנ"ח. תרגום לערבית-יהודית לספר סיפורים ומעשיות שיצא לאור בליוורנו תרכ"ח. לספר פורסמו נוסחאות שונות, בין היתר של סיפורים על גדולי החסידות במזרחי אירופה.

לא הודפס:

• כלילת יופי - ביאור למגילת אסתר. העתיק חתנו הרב יעקב אלחאייק, נמצא באוסף הספרייה הלאומית. תרל"א 1870.
• ארחא דמלתא - כללים, עניינים ושו"ת על סדר הא'-ב', שנכתבו בצעירותו של הרב גג' ("והוא גרסה דינקותא"). הסימן הראשון שלו הודפס בסוף ספר השו"ת מגן דוד שהוציא הרב אליהו מכתבי דודו הרב מרדכי גז.
• דבר אליהו - חידושים על מסכת ברכות, רוב סדר מועד וגיטין. 138 דף, מהשנים תרמ"ח-תר"ן 1888–1890.

קישורים חיצוניים

• אליהו חי בן יוסף גיג (1830-1904), דף שער בספרייה הלאומית