יוסף בנימין וואזנר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יוסף בנימין הלוי וואזנר
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה בני ברק
רבותיו סבו הרב שמואל הלוי וואזנר
חיבוריו
  • שו"ת ידות הלוי
  • הבינה והברכה
  • ידות טהרה
  • ידות החיים
אב הרב חיים מאיר הלוי וואזנר

הרב יוסף בנימין הלוי וואזנר הוא גאב"ד זכרון מאיר, ראש ישיבת חכמי לובלין בבני ברק ואדמו"ר חסידות "שבט הלוי".

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנם הבכור של הרב חיים מאיר וואזנר ושולמית בת הרב אברהם אליהו מייזס. למד אצל אביו ואצל סבו, וכן בישיבת בית אברהם של חסידות סלונים. לאחר נישואיו לבת הרב מנחם מנדל הורביץ, רבה של קהילת ראחוב בבני ברק[1], התמנה לר"מ בישיבת חכמי לובלין. בהמשך כיהן בתפקיד "מנהל רוחני" בישיבה, וניהל את הישיבה בפועל. כמו כן כיהן כמנהל רוחני של ישיבת סאטאמר בני ברק.

מגיל צעיר התפרסם כתלמיד חכם, ובעל כישרון בפסיקות ונאומים, וכן נחשב כמומחה בענייני שלום בית וחינוך, ואף חיבר מספר ספרים בנושאים אלו.

התמנה לרב בעיר אלעד, והקים שם בית מדרש "קהל חסידים" ותלמוד תורה. בשנת תשס"ו הקים את "איחוד אברכים" של תלמידי הרב וואזנר, שאיגד את קהילות שבט הלוי בישראל, פעל בענייני ציבור וצדקה, ארגן שיעורי תורה לבני הקהילה והוציא ביטאון חודשי בשם בית חיינו. כמו כן היה פעיל ביסוד וביסוס בתי המדרש "שבט הלוי" בירושלים אשדוד וביתר והיה חבר ועדת הרבנים לענייני תקשורת.

בשנת 2009 חזר אביו מלונדון, לאחר שכיהן שם כרב קהילת סאטמר. הרב יוסף בנימין נקרא למלא את מקום אביו, כרב קהילת "יטב לב" סאטמר, לונדון. תפקיד אותו מילא עד סוף קיץ 2017- תשע"ז, אז חזר להתגורר בישראל ולסייע לאביו בהנהגת ישיבת "חכמי לובלין" והקהילה.

עמדותיו בנושאים ציבוריים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב וואזנר כמו סבו, אינו נוקט עמדות פוליטיות, אם כי שומר על קשר עם נציגי הציבור החרדי במערכות המדינה. לעיתים נוטה להזדהות עם הפלג הירושלמי במאבק על גיוס בני ישיבות, אם כי בני ישיבתו וחסידיו הולכים ללשכות הגיוס לחתום על דיחוי ומעמד 'תורתו אומנותו'. כמו כן, נמנה עם המתנגדים לחיסון נגד COVID-19 בניגוד לעמדת מועצת גדולי התורה[2].

צאצאיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לרב יוסף בנימין 14 ילדים, ובינם:

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הבינה והברכה - ענייני שלום בית
  • ידות טהרה - הלכות טהרת הבית וייחוד
  • שו"ת ידות הלוי חלק א' וב' - אורח חיים ויורה דעה
  • ידות החיים - פסקים בענייני רפואה ואבלות
  • ידות הבית - ג' חלקים - ענייני הנהגת הבית היהודי בהלכה והנהגה.- הדרכה לנשים. - הדרכה בחינוך הצאצאים
  • ידות הנפש - הדרכה למטפלים פסיכולוגים.

קשורים חיצונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]