יוסי לוין

יוסי לוין
לידה	1 באוקטובר 1935; רמת גן, פלשתינה (א"י)
פטירה	19 בינואר 2024 (בגיל 88); תל אביב-יפו, ישראל
מדינה	ישראל

יוסי לוין (1 באוקטובר 1935 – 19 בינואר 2024) היה ממובילי ענף הדאייה בישראל. פעיל מרכזי בהקמה מחדש של ענף הדאייה בקלוב התעופה לישראל ב-1957 ובהכשרת מנחת מגידו לדאייה ב-1961. מראשוני הגלישה אווירית בישראל, אלוף ישראל (1986) בגלישה אווירית שארגנה האגודה הישראלית לגלישה אווירית.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לוין נולד וגדל ברמת גן, בנם של רחל ומשה לוין ונכד לרב מנחם יצחק (אלתר) לוין שהיה המוכתר של רמת גן. בהיותו בן 15 נפטרה אימו ממחלת הסרטן. מאז, התמסר יוסי לפעילות דאייה בגדנ"ע אוויר. בשירותו הצבאי היה אחראי להבאת מטוסי המיראז' הראשונים לחיל האויר. ביום הראשון של מלחמת ששת הימים, הוא נשלח לחלץ את מטוסו של הרצל בודינגר מאילת להמשך טיסות.^[1]

הקמת ענף הדאייה מחדש[עריכת קוד מקור | עריכה]

ענף הדאייה של קלוב התעופה לישראל נסגר ב-1954 בעקבות תאונה. בשנת 1957, אסף לוין, בעקבות פנייה של מנחם בר, וועד שכלל את משה מנחמי, הרצל שריר ופרידל לוין. הוועד יזם קורס דאייה בבסיס רמת דוד בשבתות, על ידי שימוש בשני דאונים שהושאלו מגדנ"ע אוויר. הוועד דאג לשיפוץ הדאונים שהגיעו מגדנ"ע אוויר והכשרתם לטיסה. ב-1960 פנה הוועד לחברות מסחריות (ביניהן חברת פז) למימון רכישת דאונים מתקדמים, ובמאי אותה שנה יצא במשלחת לאליפות העולם בדאייה.^[2]

הכשרת מנחת מגידו לדאייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1961 בעקבות בקשת מפקד בסיס רמת דוד, ביחד עם משה מנחמי הכשירו הדואים האדוקים את המסלולים שהותיר הצבא הבריטי, הקימו סככה, העבירו את הדאונים ואף פעלו לרכישת 3 מטוסים מסוג סטירמן ומטוס פוני אחד.

הקמת תחום הגלישה האווירית בארץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1975 הנחה לוין שני צעירים, הראשונים שהביאו גלשנים מחו"ל, ביסודות הדאייה. הוא חבר ליורם מוהליבר לקפיצות הראשונות בחוף תל ברוך ואחר כך הדגים את הקפיצות המיוחדות וחשף את הדואים הראשונים לדאיית מרחק. בעקבות כך הקים יורם מוהליבר (נהרג ב-1986) בית ספר ראשון לגלישה אווירית. ונוסדה האגודה הישראלית לגלישה אווירית. ב-1986 זכה לוין במקום ראשון באליפות הארץ בגלישה אווירית. ב-2009 הקים בנו, ירון, את בית הספר לגלישה אווירית Levin - Hang Gliding.