יהודה ליב אבידע

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יהודה ליב אבידע
לידה 8 בינואר 1887
פלוצק, האימפריה הרוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 22 בספטמבר 1962 (בגיל 75)
ירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות סנהדריה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה האימפריה הרוסית, הרפובליקה הפולנית השנייה, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה ישיבת וולוז'ין עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות ? – 22 בספטמבר 1962 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

יהודה ליב אבידע (זלוטניק) (8 בינואר 1887, י"ב בטבת ה'תרמ"ז, פלוצק, האימפריה הרוסית22 בספטמבר 1962, כ"ג באלול ה'תשכ"ב, ירושלים, ישראל) היה רב, ביבליוגרף, אתנוגרף ופולקלוריסט, פעיל ציוני ומראשי תנועת המזרחי בפולין, קנדה ודרום אפריקה, משורר, סופר ומחזאי ואיש חינוך יהודי-פולני.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אבידע נולד בשם יהודה ליב זלוטניק בפלוצק שבאימפריה הרוסית (כיום בפולין) בי"ב בטבת ה'תרמ"ז. למד וחונך אצל אחיו, הרב יונה מרדכי בזקרוצ'ים ובפלוצק. בשנת ה'תרס"ח נשא לאישה את שרה. ב-1910 יצא ללמוד בישיבת וולוז'ין, אך בשל מחלה חדל את לימודיו בישיבה וב-1911 נבחר לתפקיד רב בעיר גומבין. במלחמת העולם הראשונה הוחזק כבן ערובה לנאמנות קהילתו אל מול הצבא הרוסי שחשש מריגול יהודי.

בשנת 1920 עזב את פולין ועבר לאמריקה הצפונית. הוא התיישב בקנדה וגר במונטריאול עד שנת 1936, אז עבר ליוהנסבורג בדרום אפריקה.

ב-1949 עלה לארץ והתיישב בירושלים, שם מונה לנשיא המכון הארץ ישראלי לפולקלור ואתנולוגיה[1].

בינואר 1950 עברת את שמו לאבידע[2]. בבחירות לכנסת החמישית הוצב במקום ה-114 ברשימת המפד"ל[3].

נפטר ב-22 בספטמבר 1962, כ"ג באלול ה'תשכ"ב בירושלים[4] ונקבר בבית הקברות סנהדריה בירושלים[5]. בנו הוא מרדכי אבידע, שדרן קול ישראל ואיש משרד החוץ.

על שמו רחוב במרכז ירושלים, סמוך לבית המוסדות הלאומיים.

יחסו לציונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

את פעילותו הציונית החל בשנת 1917, כאשר כינס אספה של תנועת המזרחי בוורשה. הוא כיהן כמזכיר הכללי של התנועה בפולין, וכשעבר לקנדה נבחר לנשיא תנועת המזרחי בקנדה[6]. בתקופתו בקנדה שימש גם כמנהל קק"ל בקנדה ולאחר מכן כיו"ר ההסתדרות הציונית בקנדה. ב-1936 נבחר להיות מנהל החינוך העברי בדרום אפריקה ולשם כך עבר להתגורר ביוהנסבורג.

אבידע שימש כציר בקונגרסים הציוניים העולמיים ה-12 (1921), ה-16 (1929), ה-17 (1931) וה-19 (1935).

ארגן את המגבית הראשונה בעולם למען קק"ל, ובשליחותה ביקר בדרום אפריקה, בארגנטינה ובאוסטרליה.

כתיבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אבידע כתב באנגלית, ביידיש ובעברית. כתביו נחלקו למספר תחומים, בהם חקר מדעי של נושאים כמו פולקלור, טקסטים עתיקים, תופעות בחברה ועוד; כתיבת עלונים וטקסטים פרו-ציוניים; כתיבת שירה, מחזות ופרוזה.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]