יהודה ליב אבידע
 | |
| לידה |
8 בינואר 1887 פלוצק, האימפריה הרוסית  |
|---|---|
| פטירה |
22 בספטמבר 1962 (בגיל 75) ירושלים |
| מקום קבורה |
בית הקברות סנהדריה |
| מדינה |
האימפריה הרוסית, הרפובליקה הפולנית השנייה, ישראל |
| השכלה |
ישיבת וולוז'ין |
| תקופת הפעילות |
? – 22 בספטמבר 1962 |
  | |
יהודה ליב אבידע (זלוטניק) (8 בינואר 1887, י"ב בטבת ה'תרמ"ז, פלוצק, האימפריה הרוסית – 22 בספטמבר 1962, כ"ג באלול ה'תשכ"ב, ירושלים, ישראל) היה רב, ביבליוגרף, אתנוגרף ופולקלוריסט, פעיל ציוני ומראשי תנועת המזרחי בפולין, קנדה ודרום אפריקה, משורר, סופר ומחזאי ואיש חינוך יהודי-פולני.
קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אבידע נולד בשם יהודה ליב זלוטניק בפלוצק שבאימפריה הרוסית (כיום בפולין) בי"ב בטבת ה'תרמ"ז. למד וחונך אצל אחיו, הרב יונה מרדכי בזקרוצ'ים ובפלוצק. בשנת ה'תרס"ח נשא לאישה את שרה. ב-1910 יצא ללמוד בישיבת וולוז'ין, אך בשל מחלה חדל את לימודיו בישיבה וב-1911 נבחר לתפקיד רב בעיר גומבין. במלחמת העולם הראשונה הוחזק כבן ערובה לנאמנות קהילתו אל מול הצבא הרוסי שחשש מריגול יהודי.
בשנת 1920 עזב את פולין ועבר לאמריקה הצפונית. הוא התיישב בקנדה וגר במונטריאול עד שנת 1936, אז עבר ליוהנסבורג בדרום אפריקה.
ב-1949 עלה לארץ והתיישב בירושלים, שם מונה לנשיא המכון הארץ ישראלי לפולקלור ואתנולוגיה[1].
בינואר 1950 עברת את שמו לאבידע[2]. בבחירות לכנסת החמישית הוצב במקום ה-114 ברשימת המפד"ל[3].
נפטר ב-22 בספטמבר 1962, כ"ג באלול ה'תשכ"ב בירושלים[4] ונקבר בבית הקברות סנהדריה בירושלים[5]. בנו הוא מרדכי אבידע, שדרן קול ישראל ואיש משרד החוץ.
על שמו רחוב במרכז ירושלים, סמוך לבית המוסדות הלאומיים.
יחסו לציונות[עריכת קוד מקור | עריכה]
את פעילותו הציונית החל בשנת 1917, כאשר כינס אספה של תנועת המזרחי בוורשה. הוא כיהן כמזכיר הכללי של התנועה בפולין, וכשעבר לקנדה נבחר לנשיא תנועת המזרחי בקנדה[6]. בתקופתו בקנדה שימש גם כמנהל קק"ל בקנדה ולאחר מכן כיו"ר ההסתדרות הציונית בקנדה. ב-1936 נבחר להיות מנהל החינוך העברי בדרום אפריקה ולשם כך עבר להתגורר ביוהנסבורג.
אבידע שימש כציר בקונגרסים הציוניים העולמיים ה-12 (1921), ה-16 (1929), ה-17 (1931) וה-19 (1935).
ארגן את המגבית הראשונה בעולם למען קק"ל, ובשליחותה ביקר בדרום אפריקה, בארגנטינה ובאוסטרליה.
כתיבה[עריכת קוד מקור | עריכה]
אבידע כתב באנגלית, ביידיש ובעברית. כתביו נחלקו למספר תחומים, בהם חקר מדעי של נושאים כמו פולקלור, טקסטים עתיקים, תופעות בחברה ועוד; כתיבת עלונים וטקסטים פרו-ציוניים; כתיבת שירה, מחזות ופרוזה.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- דוד תדהר (עורך), "הרב יהודה לייב זלוטניק", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ד (1950), עמ' 1915
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- יהודה ליב אבידע, דף שער בספרייה הלאומית
- יהודה ליב אבידע, בלקסיקון הספרות העברית החדשה
- נחמיה אלוני, לזכרו של ר׳ יהודה ליב אבידע (לוטניק), הארץ, 23 באוקטובר 1962
- ג'ושוע פוגל, יהודה אבידע, באתר Yiddish Leksikon, 21 באפריל 2014 (באנגלית)
- רעליגיע, נאציאנאליזם און ציוניזם, ווארשא תרע"ח.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ נבחרו נשיאים מכון למדעי-עם ולאתנולוגיה, הַבֹּקֶר, 31 בינואר 1949
- ^ הכלל והפרט, הארץ, 10 בינואר 1950
- ^ שולחים ידם בכל..., מעריב, 6 באוגוסט 1961
- ^ הרב י. ל. אבידע (זלוטניק), דבר, 23 בספטמבר 1962
- ^ יהודה ליב אבידע באתר GRAVEZ
- ^ קנדה, המזרחי, 20 בינואר 1921