המכון הארץ ישראלי לפולקלור ואתנולוגיה
 | |
| מכון מחקר | |
|---|---|
| תקופת הפעילות |
1944–1952 (כ־8 שנים)  |
| מייסדים |
רפאל פטאי |
| מיקום | |
| מדינה |
 ישראל |
  | |
המכון הארץ ישראלי לפולקלור ואתנולוגיה היה מכון מחקר עצמאי שהוקם על ידי רפאל פטאי בירושלים בשנת 1944. המכון הפיק סדרת כתבי עת, "עדות", שמתוכם יצאו לאור שלושה כרכים בלבד (האחרון במאי 1948). המכון פרסם גם סדרת מונוגרפיות והיה מפעל ייחודי לאותה התקופה. יושב ראש המכון היה יוסף יואל ריבלין[1].
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
פטאי יזם את הקמת המכון, לאחר שלא הצליח לקבל תפקיד באוניברסיטה העברית, וביקש למלא את החלל החסר של מחקר אתנוגרפי ואתנולוגי בארץ ישראל. המכון הוקם לאחר סדרת הרצאות שערך פטאי בבית העם בירושלים החל ממרץ 1944[2]. אספת היסוד של המכון נערכה בבית החלוצות ב-22 בנובמבר 1944[3]. פטאי מונה למנהל המדעי של המכון; נשיאי המכון היו הרב הראשי בן-ציון מאיר חי עוזיאל, דמות מובילה בקהילה הספרדית בירושלים ויצחק בן-צבי שלימים הפך לנשיא מדינת ישראל השני. הרב יהודה ליב אבידע (זלוטניק) הפך בשלב מאוחר יותר לנשיא המכון הרביעי[4].
המכון התרכז במחקריו של פטאי בסיוע חוקרים מהקהילה היהודית בארץ ישראל, ביניהם משה אביגדור שולוואס ואברהם אלמליח, וכן אנתרופולוגים מהעולם (בעיקר מבריטניה ומארצות הברית). הכרך הראשון של כתב העת "עדות" יצא לאור בסוף 1945, והוא היה אמור להיות רבעון. עורכיו היו יוסף יואל ריבלין ורפאל פטאי. הכרך הראשון כלל בין השאר: מאמר מקיף של פטאי על "הפולקלור והאתנולוגיה של עם ישראל", בו סקר את הבעיות הכרוכות במחקר זה, שמנהגים ומסורות שבעל־פה משתנים ונעלמים, וכאשר שומרי המסורת האחרונים הולכים לעולמם, עמם הולך ונעלם עולם שלם של מנהגים ומסורות. מאמר של חוקר הפולקלור יהודה ברגמן על "קמיעות וסגולות לחיילים במלחמה" ומאמר של חוקר הבדוים והנוודות בארץ-ישראל טוביה אשכנזי על השבט הבדואי ערב אל-תראבין[5].
בזמן שהמכון פעל כתב ופרסם פטאי שני ספרים רחבי היקף. "מדע האדם: מבוא לאנתרופולוגיה", ספר לימוד למדע האנתרופולוגיה, שכלל פרקים העוסקים בנושאים: מוצא האדם והגזעים, הלשון, הכלים, המזון, הרכוש והמסחר, המשפחה והשבט[6]. הספר השני, "אדם ומקדש במיתוס היהודי העתיק" (Man and Temple in Ancient Jewish Myth and Ritual), התפרסם באנגלית, ועסק בניתוח הטקסים והמנהגים שנערכו בבית המקדש. בספר טען שהיהודים לא היו האנשים היחידים שמרכז הפולחן שלהם היה סביב מקדש, והמוטיבים של הטקסים שנערכו בו היו קיימים בתרבויות הסובבות את היהודים באותה תקופה במזרח הקרוב. לדוגמה טקס שמחת בית השואבה, ניסוך המים ונענוע הלולב בסוכות הוא בעל מוטיבים של טקסים פגאניים דומים להבטחת פוריות וגשם לקראת החורף[7].
פטאי עזב את ישראל ב-1947, לאחר שקיבל מלגת קרן ויקינג, הוא עבר לארצות הברית והמשיך לנהל את המכון משם עד 1948. בתחילה באמצעות רעיתו נעמי פטאי ואחר כך באמצעות קולין מלמד, ששימש המזכיר האדמיניסטרטיבי של המכון. בתחילת 1949 מונה הרב יהודה ליב אבידע לנשיא המכון[8]. המכון המשיך לפעול בצורה בלתי רציפה עד 1952, שניסיונות שונים להחיות את פעילותו, בעיקר של האתנומוזיקולוגית אסתר גרזון-קיוי, נכשלו והוא נסגר.
ההתכתבויות של המכון נשמרות בארכיון הספרייה הלאומית[9]
פרסומי המכון[עריכת קוד מקור | עריכה]
- יעקב לנדאו, מחזות הצללים במזרח הקרוב, 1945.
- אריך בראואר (עורך: רפאל פטאי), יהודי כורדיסתאן: מחקר אתנולוגי, 1947.
- שרה ברגנר-רבינוביץ, היגיינה, חינוך ותזונה בין יהודים כורדים ופרסים : בירושלים בהשוואה לאשכנזים, עם הקדמה מאת רוברטו בקי, 1948.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ פרופסור ריבלין - בן 70, למרחב, 31 בינואר 1960
- ^ בית העם בירושלים, הד-המזרח, 24 במרץ 1944
בית העם בירושלים, העולם, 23 במרץ 1944 - ^ המכון לפולקלור יהודי ירושלים פתח את פעולתו המדעית באםיפת־יסוד, העולם, 30 בנובמבר 1944
- ^ הרב זלוטניק — חבר נשיאות המכון לפולקלור יהודי, העולם, 12 באוקטובר 1944
- ^ "ע ד ו ת", הד-המזרח, 30 בנובמבר 1945
- ^ רשימות ספרותיות - מחקר עברי על אנתרופולוגיה, הַבֹּקֶר, 12 בספטמבר 1947
- ^ Man and Temple in Ancient Jewish Myth and Ritual. New York: Nelson. 1947
- ^ נבחרו נשיאים *מכון למדעי-עם ולאתנולוגיה, הַבֹּקֶר, 31 בינואר 1949
- ^ ארכיון המכון הארצישראלי לפולקלור ואתנולוגיה (ירושלים), בספרייה הלאומית