יהודה לבנוני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יהודה לבנוני
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 1945
תל אביב-יפו
פטירה 20 ביולי 2022 (בגיל 77 בערך)
ראשון לציון
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
אירועים משמעותיים גילוי הסובבן בצמח
עיסוק שירות קבע
חוקר ארץ ישראל
שפות היצירה עברית
תחום כתיבה ארץ ישראל
סוגה היסטוריה
תקופת הפעילות 19932020 (כ־27 שנים)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
הסובבן שחשף לבנוני ב-2014
הפס עם ברכת הסולטאן שגילה לבנוני

יהודה לבנוני (194520 ביולי 2022) היה חוקר ארץ ישראל וסופר. התמחה בתחום של רכבות היסטוריות בישראל ובמיוחד רכבת העמק. התפרסם כשגילה, לאחר מחקר ממושך, את הסובבן בתחנת הרכבת סמח.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נעורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

יהודה לבנוני נולד ב-1945 בתל אביב לחיים ובתיה לבנוני. אביו עלה ב-1935 מליטא ונישא בארץ ישראל לאימו שעלתה מאוקראינה. החל ללמוד בבית הספר "דוגמה" בתל אביב ואחרי מעבר המשפחה לגבעתיים, עבר לבית הספר "אורט גבעתיים".

שירות צבאי[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1963 התגייס לחיל חימוש ולאחר שירות סדיר וסיום קורס קצינים החל שירות קבע. במסגרת השירות השלים תואר ראשון בחוג לגאוגרפיה באוניברסיטה העברית בירושלים ולאחר התואר עבר לחיל המודיעין. מילא בחיל תפקידים שונים ובין השאר היה מפקד השלמה חיילית של קציני מודיעין. השתחרר מצה"ל ב-1993 בדרגת סגן-אלוף.

מחקרי ארץ ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

מגדלי השעון העות'מאניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם סיום שירותו הצבאי החל לבנוני לחקור אתרים היסטוריים בארץ ישראל והתמקד בששת מגדלי השעון העות'מאנים שהוקמו בארץ ישראל בתחילת המאה ה-20 לציון יובל 25 שנים לכהונתו של סולטאן האימפריה העות'מאנית עבדול חמיד השני. ב-2003 הוציא לבנוני את מחקריו בספר בשם למי צלצלו השעונים.[1]

רכבת העמק[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – רכבת העמק

בעקבות פרסום הספר על מגדלי השעון ביקשה ממנו המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל להכין מחקר על רכבת העמק. את תוצאות מחקרו המעמיק, שכלל ראיונות עם כ-1,000 אנשים, פרסם לבנוני, ב-2017, בספר בן שני כרכים בשם מחמורו של הסולטן לרכבת העמק. במסגרת מחקרו היה לבנון הראשון לגלות מספר ממצאים חדשים הנוגעים לרכבת העמק כמו:

  • תחנות רכבת לא ידועות (כמו תחנת באשאטווה/בית יוסף)
  • שני פסי רכבת עליהם נוצקה ברכה לסולטאן לכבוד חנוכת המסילה בה נאמר "מברכת (שפע) אדוננו, אמיר המאמינים, הסולטן עבד אל- חמיד השני – חזק ותמך (בו האלוהים)". פסים אלו מוצגים היום בתחנת הרכבת סמח.
  • סובבן צמח

גילוי הסובבן[עריכת קוד מקור | עריכה]

צילומים היסטוריים של תחנת הרכבת סמח הראו שממזרח לתחנה הוקם סובבן. מטרתו הייתה לאפשר החלפת הקטר החלש שסחב את הרכבת מחיפה עד סמח' בקטר חזק יותר שמסוגל לעלות לאורך נהר הירמוך במעלה מסילת הרכבת דרעא–צמח. במשך שנים רבות הצביעו חוקרים על מבנה קרקעי עגול ממזרח לתחנה כסובבן. לבנוני ערער על מסקנת החוקרים ויחד עם יאיר מיש חקר את הנושא תוך שימוש במפות ישנות ותצלומי אוויר כדי לבחון מחדש את מקומו של הסובבן. ב-2014 הצביעו לבנוני ומיש על נקודה חדשה ובחפירות שנערכו במקום אכן נחשף הסובבן שנקבר כולו באדמה כשהאתר הקודם זוהה על ידם כמכל דלק בריטי תת-קרקעי מ-1942. על אף שהסובבן הוא חלק אינטגרלי מתחנת הרכבת הוא אינו כלול כיום בתחום המשוחזר של התחנה.[2]

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • יהודה לבנוני, למי צלצלו השעונים, הוצאה עצמית, 2003
  • יהודה לבנוני, מחמורו של הסולטן לרכבת העמק (2 כרכים), הוצאת "ארז הלבנון", 2017
  • יהודה לבנוני, סודות שבעמק, הוצאה עצמית, 2021[3]

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לבנוני נישא לחנה ולזוג נולדו 3 ילדים. נפטר ביולי 2022.[4]

הנצחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]