יהדות מוזמביק
יהדות מוזמביק היא הקהילה היהודית במוזמביק שעד לשנת 1975, בה קיבלה מוזמביק עצמאות לאומית, הייתה חלק מההיסטוריה של היהודים באימפריה הפורטוגזית, שפעלו לאורך חופי האוקיינוס ההודי. כשהספינות הפורטוגזיות הראשונות הגיעו לאוקיינוס ההודי בסוף המאה ה-15, כבר חיו בה סוחרים יהודים ועובדי ים במשך מאות שנים, אולם לא הייתה קהילה מגובשת של יהודים עד לשלהי המאה ה-19 אז גברה הנוכחות האירופית במוזמביק ובעיקר בבירה הקולוניאלית הפורטוגזית של מזרח אפריקה שנקראה אז "לורנסו מארקש", ובזמן הזה התקיימה במוזמביק קהילה של יהודים מרקעים אתניים שונים.[1] מרבית האשכנזים והספרדים שהיגרו למפוטו הגיעו מווילנה, מרקש, לונדון ודרבן.[2]
ראשית הקהילה היהודית[עריכת קוד מקור | עריכה]
הקהילה היהודית הראשונה נוסדה בשנת 1899, בתקופה שבה אזור "לורנסו מארקש" עבר צמיחה כלכלית גדולה. גילוי הזהב והיהלומים בדרום אפריקה הביא לזרם של מהגרים, כולל יהודים. החל משנה זו גם פעלו להקמת בית הכנסת של הקהילה העברית במפוטו. הקמתו התרחשה בעקבות תהפוכות פוליטיות הקשורות במלחמת הבורים שגרמו לרב יוסף צבי הרץ, אז רבה של יוהנסבורג, להיות פליט לזמן קצר בבירת מוזמביק. הרץ עודד את היהודים בלורנסו מארקש להתארגן כקהילה, להתחיל בחינוך יהודי ולרכוש קרקעות עבור בית כנסת ובית קברות יהודי.[2]
בית הכנסת[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1926, לאחר תקופה של פיתוח קהילתי, נבנה בית הכנסת בלורנסו מארקש, ובו קהילה של כ-30 יהודים. הקהילה גדלה, יחד עם זרם של פליטים יהודים מאירופה הכבושה בידי הנאצים במהלך מלחמת העולם השנייה ואירועים אנטישמיים באירופה. בשנת 1938 הרשו השלטונות לכ-250 משפחות יהודיות מפליטי גרמניה להיכנס למוזמביק, בתנאי שלא יעבדו אלא יתפרנסו מנדבות הקהילה. את עיקר העלות של החזקת יהודים אלו נשאו יהודי דרום אפריקה.[3] כל אלה הובילו לכך שהאוכלוסייה היהודית בלורנסו מארקש הגיעה בשנת 1942 לשיא של כ-500 יהודים,[1] אך למרות זאת הקהילה הייתה בירידה דמוגרפית אחרי מלחמת העולם השנייה עברו רוב הפליטים לארצות הברית, דרום־אמריקה וארץ ישראל. ובתחילת שנות ה-70 נאלץ הגבאי לפנות ליהודים דרום אפריקאים ששהו בבתי מלון באזור להגיע לבית הכנסת על מנת שיוכלו להשלים בו מניין.[2]
בית הכנסת נבנה בסגנון הבארוק הפורטוגזי, החזית החיצונית מפוארת והגג בצבע כחול בולט ומרשים. החלק הפנימי צנוע יותר אך בעל תקרה מקומרת ועץ מהגוני. בקיר האחורי יש חלון עגול גדול עם זכוכית מזוגגת בכחול וירוק בצורת מגן דוד.[4] באמצע שנות ה-90 בוצעו בו שינויים קטנים ולאורך הרחוב נוספה חומה והוצבו שערי פלדה צבועים עם מגן דוד כחול,[1] הוא שוחזר במלואו בשנת 2013.[4]
עם הכרזת העצמאות של מוזמביק ב-1975 עזבו את המדינה מרבית היהודים שנותרו בה, שלא הזדהו עם המדיניות הכלכלית הקולקטיביסטית של ממשלת פרלימו המהפכנית, בית הכנסת, יחד עם כנסיות ומסגדים רבים, הוחרם. הוא הפך למחסן. בית הקברות הושחת, ללא בית הכנסת ובאקלים של עוינות רשמית לדת הקהילה פסקה להתקיים באופן רשמי.[1]
בשנת 1989 איש עסקים לא יהודי מקומי, אלקיס מקרופולוס, ארגן קמפיין להחזרת בית הכנסת לקהילה. מודעה שפורסמה במקומון חיברה בין מעט היהודים שנותרו במוזמביק. תרומות שנאספו בהדרגה איפשרו לנקות ולשקם את בית הכנסת. תחילה חשבו שבית הכנסת יהפוך לאנדרטה היסטורית לקהילת העבר אך החזרת בית הכנסת ליהודים הביאה אותם לחזור לבית הכנסת ולתפעל אותו.[2]
המאה ה-21[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 2010 התארגנה הקהילה היהודית של מוזמביק באופן רשמי תחת השם "Honen Dalim".[2] בשנת 2013 בית הכנסת המקורי עבר שיפוץ מלא, ומאז מתקיימים בו שירותים ואירועים שבועיים לקהילה היהודית של מוזמביק, המושכים אליו תושבי קבע ואורחים מרחבי העולם. בבית הכנסת מקיימים תפילת קבלת שבת רב לשוניות בעברית, באנגלית ובפורטוגזית, וכן מקיימים חגים, למידה ופעילויות ואירועים יהודיים. בשנת 2018 עודכן כי מספר חברי הקהילה היהודית הוא 35, והיא מתוארת כקהילה משגשגת.[4][5]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 3 4 בית הכנסת של הקהילה העברית של מפוטו:תיאור והיסטוריה קצרה (באנגלית)
- ^ 1 2 3 4 5 האתר של הקהילה היהודית במוזמביק (באנגלית)
- ^ באזני על המשמר ויצחק גרינבוים, קול העם, 24 בספטמבר 1950
- ^ 1 2 3 במוזמביק משגשגת קהילה יהודית קטנה (מאוד) (באנגלית)
- ^ מסביב לעולם היהודי: קהילה זעירה במוזמביק נאבקת לתחזק את בית הכנסת (באנגלית)
| יהדות אפריקה | ||
|---|---|---|
| צפון אפריקה | אלג'יריה • הרי האטלס • לוב • מצרים • מרוקו • סודאן • תוניסיה (יהדות ג'רבה • יהדות קרתגו) | 
|
| אחרות | אוגנדה • אנגולה • אסוואטיני • אריתריאה • אתיופיה •גאנה • ג'יבוטי • גינאה ביסאו • דרום אפריקה • זימבבואה • זמביה • חוף השנהב • כף ורדה • לסוטו • מאוריציוס • מאלי • מוזמביק • ניגריה • נמיביה • קניה | |
| ראו גם | אבאיודאיה • האיגבו • למבה | |