יאניק נזה-סגין

**יאניק נזה-סגין**
**Yannick Nézet-Séguin**
לידה	6 במרץ 1975 (בן 49); מונטריאול, קנדה
שם לידה	Yannick Nicholas Séguin
מוקד פעילות	קנדה
תקופת הפעילות	מ-1994
מקום לימודים	קונסרבטואר למוזיקה של קוויבק במונטריאול, Collège de Bois-de-Boulogne, קולג' הקונסרבטוריון של מקהלת וסטמינסטר, Rider University
סוגה	מוזיקה קלאסית
שפה מועדפת	אנגלית, צרפתית
כלי נגינה	פסנתר
חברת תקליטים	דויטשה גרמופון
בן או בת זוג	Pierre Tourville (2021–?)
פרסים והוקרה	שותף במסדר קנדה (2012); פרס דניס פלטייה (2011); דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת לאוול (2021); עמית מסדר האמנויות והספרות של קוויבק (2015); פרס המושל הכללי לאמנויות המופע (2010); פרס אקו קלאסיק למנצח השנה (2014); Officer of the Order of Montreal (2017); קצין במסדר הלאומי של קוויבק (2015); Virginia Parker Prize ;
	www.yannicknezetseguin.com
	פרופיל ב-IMDb

יאניק נֶזֶֶה-סֶגין (בצרפתית: Yannick Nézet-Séguin, נולד בשם יאניק סגין ב-6 במרץ 1975) הוא מנצח ופסנתרן קנדי. מאז 2018 הוא מכהן כמנהל מוזיקלי של תזמורת מטרופוליטן, מטרופוליטן אופרה של מונטריאול ושל תזמורת פילדלפיה, ועד הזמן האחרון היה מנצחה הראשי של התזמורת הפילהרמונית של רוטרדם. כמו כן, הוא חבר כבוד ומנצח אורח של התזמורת הקאמרית של אירופה^[1].

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ילדות, נעורים ולימודים[עריכת קוד מקור | עריכה]

נזה-סגין נולד במונטריאול להורים ששניהם מומחים בחינוך, ד"ר סרז' פ. סגין, פרופסור באוניברסיטה, וקלודין נזה, מרצה ומתאמת באוניברסיטה. הוא החל ללמוד נגינה בפסנתר בגיל חמש, ובגיל עשר החליט להיות למנצח תזמורת^[2].

תוך כדי לימודיו בבית הספר היסודי והתיכון ובקולג', התקבל סגין ללימודי פסנתר בקונסרבטוריון למוזיקה ולדרמה של קוויבק, שם זכה בחמישה פרסים ראשונים בפסנתר ובארבעה במקצועות מוזיקה אחרים. כמו כן למד ניצוח מקהלה אצל ג'וזף פלומרפלט בקולג' למקהלה של וסטמינסטר בפרינסטון, ניו ג'רזי, והשתתף במספר רב של כיתות אמן עם מנצחים ידועי-שם.

ראשית הקריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בגיל 19, פגש את קרלו מריה ג'וליני והוזמן להצטרף אליו לחזרות וקונצרטים במשך למעלה משנה. הוא התמנה למנהל מוזיקלי של המקהלה הפוליפונית של מונטריאול בשנת 1994 ובשנת 1995 קיבל אותה משרה במקהלת לאוואל. באותה שנה ייסד תזמורת מקצועית ואנסמבל קולי משלו בשם לה שאפל דה מונטריאול, שעמם ביצע שניים עד ארבעה קונצרטים בשנה עד 2002. הוא רואה בשארל דיטואה את מקור ההשראה הראשון שלו כילד ובג'וליני את מורו ורבו. משנת 1998 עד 2002 היה נזה-סגין מנצח מקהלה, עוזר למנצח ויועץ מוזיקלי באופרה של מונטריאול.

תזמורת מטרופוליטן[עריכת קוד מקור | עריכה]

נזה-סגין התמנה למנהל מוזיקלי של תזמורת מטרופוליטן במונטריאול בשנת 2000, ולמנצח ראשי אורח של התזמורת הסימפונית של ויקטוריה בקולומביה הבריטית, קנדה בשנת 2003. החוזה שלו עם התזמורת הוארך מ-2010 עד 2015^[3]. הוא ניצח על הקלטות מסחריות של סימפוניות מאת אנטון ברוקנר וגוסטב מאהלר עם תזמורת מטרופוליטן.

התזמורת הפילהרמונית של רוטרדם[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2005 הופיע נזה-סגין לראשונה עם התזמורת הפילהרמונית של רוטרדם כמנצח אורח, ושוב בשנת 2006. בדצמבר 2006, הודיעה התזמורת על מינוי נזה-סגין למנצח הראשי ה-11 במספר שלהם, החלטה שהתקבלה פה אחד ונכנסה לתוקף בעונת הקונצרטים 9–2008 בחוזה התחלתי של 4 שנים. באפריל 2010, הודיעה הפילהרמונית על הארכת החוזה עד 2015.עם הפילהרמונית של רוטרדם הקליט נזה-סגין הקלטות מסחריות לוירג'ין קלאסיקס^[4].

ב-2013 ליווה את אנדראס אוטנזמר בתקליט הבכורה שלו, Portraits.

ביוני 2013 חזרה התזמורת והאריכה את החוזה שלו עד קיץ 2018. במאי 2015 הודיעה הפילהרמונית של רוטרדם על סיום מתוכנן של כהונתו של נזה-סגין כמנצחה הראשי בסוף עונת 2017–2018, אז הוא מתוכנן לקבל את התואר Eredirigent (מנצח כבוד) של התזמורת^[5].

מחליפו של נזה-סגין הוא המנצח הישראלי להב שני.

תזמורת פילדלפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדצמבר 2008 ניצח נזה-סגין לראשונה על תזמורת פילדלפיה, בהזמנתו של שארל דיטואה. הוא חזר להופעה שנייה כמנצח אורח בדצמבר 2009^[6]. ביוני 2010 התמנה למנהל המוזיקלי השמיני של תזמורת פילדלפיה, החל בעונת 2012–2013.הוא כיהן כמנהל מוזיקלי מיועד מ-2010 עד 2012. החוזה ההתחלתי שלו כמנהל מוזיקלי היא לחמש עונות, עם שבעה שבועות של קונצרטים מתוכננים בעונת 2012–2013, חמישה-עשר שבועות בשתי העונות הבאות, ושישה-עשר שבועות בשתי העונות שאחריהן בחוזה שלו עם תזמורת פילדלפיה. בינואר 2015 הודיעה התזמורת על הארכת החוזה של נזה-סגין עד עונת 2022-2021^[7]. ביוני 2016 הודיעה התזמורת על הארכה נוספת לחוזה, עד עונת 2026-2025^[8].

מטרופוליטן אופרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאז 2009, מופיע נזה-סגין מדי שנה עם המטרופוליטן אופרה בניו יורק. הופעתו הראשונה שם הייתה ב-31 בדצמבר 2009, כשניצח על הפקה חדשה של כרמן^[9]. ואחריה דון קרלוס ב-2010 וב-2015, "פאוסט" ב-2011^[10], לה טרוויאטה ב-2013^[11] ו"רוסאלקה" ב-2014^[12] הוא פתח את עונת 2015–2016 ששל המטרופוליטן בספטמבר 2015 בניצוח על הפקה חדשה של אותלו מאת ורדי^[13], וחזר ב-2017 לנצח על ההולנדי המעופף. ביוני 2016 הודיעה המטרופוליטן אופרה על מינוי נזה-סגין למנהלה המוזיקלי הבא, החל בעונת 2020–2021, בחוזה התחלתי לארבע שנים^[14]. הוא פועל כמנהל מוזיקלי הפועל מאז עונת 2017–2018. בפברואר 2018, הודיעה הלהקה, שנזה-סגין יכהן כמנהל מוזיקלי החל בעונת 2019-2018^[15].

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

נזה-סגין גר במונטריאול ופילדלפיה עם בן-זוגו פייר טורוויל, ויולן בתזמורת מטרופוליטן^[16].

פרסים ומועמדויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנה	פרס	קטגוריה	עבודה מועמדת	תוצאה	סימוכין
2024	פרס גראמי	הביצוע התזמורתי הטוב ביותר	Price: Symphony No. 4; Dawson: Negro Folk Symphony	מועמדות	^[17]
2024	פרס גראמי	הקלטת האופרה הטובה ביותר	Blanchard: Champion	זכייה	^[17]