טיוטה:רודנות בחסות החוק (ספר)
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מאת | קים ליין שפאל |
| שפת המקור | אנגלית |
| הוצאה | |
| תאריך הוצאה | 2018 |
| הוצאה בעברית | |
| הוצאה | קרן ברל כצנלסון |
רודנות בחסות החוק הוא ספר שעוסק בשחיקה דמוקרטית והפיכת דמוקרטיה לאוטוקרטיה[1] ויצא לאור בשנת 2023. הספר מבוסס על תרגום מאמרה של פרופסור קים ליין שפלי (אנ'). המאמר, אשר פורסם במקור באנגלית ושמו היה Autocratic Legalism, פורסם בשנת 2018 בהוצאת הפקולטה למשפטים באוניברסיטת שיקגו.[2] שפלי, פרופסורית ליחסים בינלאומיים וסוציולוגיה באוניברסיטת פרינסטון ועמיתה בבית הספר למשפטים של אוניברסיטת פנסילבניה, היא מומחית למשפט חוקתי השוואתי ונחשבת לאחת החוקרות המובילות בעולם לתופעת השחיקה הדמוקרטית.[3]
לפי שפלי, המתמחה במשטרים אוטוריטריים[4] וכן בפוליטיקה ובמשפט של הונגריה ופולין,[5] ישנו דפוס במסגרתו מנהיגים נבחרים באופן דמוקרטי ואז משנים את המבנה החוקתי כך שתבוטל הדמוקרטיה בתהליך איטי או מהיר.[6] במאמרה הסבירה כיצד אפשר לזהות את עלייתו של המשטר הזה, ניתחה את דרכי הפעולה שלו והבהירה איך אפשר לעצור אותו. הספר פורסם בהוצאת תלם מטעם קרן ברל כצנלסון ומכיל גם מאמר מטעם יונתן לוי, אשר עסק בכתיבת דוקטורט על פופוליזם בבית הספר לכלכלה של לונדון, בו הוצגה תפיסתו ביחס לקשר בין תוכן מאמרה של שפלי לאירועים המתחוללים במדינת ישראל.
רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]
קים ליין שפלי היא חוקרת משפט ופוליטיקה אמריקאית. לאחר 1989, שפלי חקרה את התהוות המשפט החוקתי בהונגריה וברוסיה, והתגוררה בשני המקומות במשך תקופות ממושכות.[7] בעת פרסום הספר, קים ליין שפלי הייתה פרופסורית ליחסים בינלאומיים וסוציולוגיה באוניברסיטת פרינסטון, ועמיתה בבית הספר למשפטים של אוניברסיטת פנסילבניה.
היא מומחית למשפט חוקתי השוואתי ונחשבת לאחת החוקרות המובילות בעולם לתופעת השחיקה הדמוקרטית. במסגרת חקר תופעה זאת, שפלי, המתמחה במשטרים אוטוריטריים[4] וכן בפוליטיקה ובמשפט של הונגריה ופולין, בחנה את השימוש בכלים החוקתיים על ידי מנהיגים נבחרים באמצעות השבתה שיטתית של איזונים ובלמים. מנהיגים אלו כונו על ידה אוטוקרטים חדשים. התופעה כונתה "לגליזם אוטוקרטי" (באנגלית autocratic legalism).[8] שפלי פרסמה בשנת 2018 מאמר ששמו autocratic legalism אשר עסק בנושא זה.
הספר, המבוסס על מאמר זה, הוא חלק מסדרת ספרי אופק מטעם קרן ברל כצנלסון. לפי ההוצאה, סדרת הספרים נולדה מתוך השיח הציבורי שעוררו האירועים בישראל של שנת 2023 והמחאות הגדולות של התקופה.
תוכן הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]
הספר עוסק בתופעת השחיקה הדמוקרטית כפי שהיא באה לידי ביטוי בקבוצה של מקרים באמצעות הצגת מאמרה של קים ליין שפלי המפרט על התופעה. לאחר כן, מציג יונתן לוי את גישתו ביחס למאמרה.
בתחילת מאמרה של שפלי, היא כתבה[6] כי בתוך התופעה הכללית של שחיקה דמוקרטית ישנה קבוצה של מקרים שבהם מנהיגים חדשים כריזמטיים נבחרים על ידי ציבורים בבחירות דמוקרטיות. לאחר מכן הם משתמשים במנדט שהעניקו הבוחרים שלהם כדי לפרק על פי חוק את המערכות החוקתיות שהם ירשו. מנהיגים אלה שואפים לבסס את כוחם ולהישאר בתפקידם ללא הגבלת זמן, ולבטל בסופו של דבר את יכולתם של האזרחים לממש את זכויותיהם הדמוקרטיות הבסיסיות, לתת דין וחשבון על התנהלות מנהיגים ולהחליפם בדרכי שלום. מנהיגים אלה כונו על ידה "אוטוקרטים חוקיים" (באנגלית legalistic autocrats) או "אוטוקרטים חדשים". הם יכולים לבצע את השינויים באופן הדרגתי כדי להשיג את מטרותיהם, ולכן ייתכן שתהליך התהוות האוטוקרטיה המתקרבת לא יהיה גלוי בהתחלה.
שפלי כתבה כי ניתן ללמוד לזהות את האוטוקרטים החדשים לפני שהדפוס האוטוקרטי הופך לקטלני לדמוקרטיה מכיוון שלעיתים קרובות הם חוזרים על מעיין תסריט תוך שימוש בטקטיקות שהם שואלים זה מזה. במאמרה, שפלי הסבירה את דרכי פעולותם, את הסיכונים הנלווים לרפורמות המשפטיות שלהם, ואת השיטות שהם משתמשים בהם כדי לפרק חוקות דמוקרטיות. החיבור הציע גם כיצד ניתן לעצור את האוטוקרטים החדשים.
במאמרה נכתב כי במאה ה-21 יש דמוקרטיות שקורסות אחרת. בעקבות האסונות הגדולים של המאה ה-20, הציבור נטה לזהות את התהליכים המובילים לקץ הדמוקרטיה כתרחיש שבו מנהיג כריזמטי תופס את השלטון, מכריז על מצב חירום, מוציא את מפלגות האופוזיציה מחוץ לחוק וכולא את יריביו מאחורי סורג ובריח. כלומר, ריסוק של הדמוקרטיה באמצעים אלימים, גלויים וברורים. לא רק תומכי הדמוקרטיה למדו מזוועות המאה הקודמת, אלא גם יריביהם האנטי דמוקרטים. לכן הם עושים כל שביכולתם במטרה להימנע מאותם תרחישים דיקטטוריים מוכרים. במקום, הם משווקים את עצמם לציבור כמנהיגים דמוקרטיים ומרסקים את הדמוקרטיה תוך שימוש בכלים חוקיים: חקיקה, רגולציה רפורמות ושינוי החוקה.
שפלי תיארה דפוסי פעולה שניתן היה למצוא מרוסיה, דרך טורקיה, הונגריה, פולין, ועד ונצואלה במהלך המאה ה-21. דפוסים אלה היו יכולים להגיע מאלה שהגדירו עצמם כימין פוליטי (כמו בהונגריה ובפולין), שמאל פוליטי (למשל בוונצואלה ובאקוודור), או משילוב כלשהו של דתיות ולאומיות (למשל ברוסיה ובטורקיה).
את אותם דפוסי פעולות ניתן לתאר כ:
- פירוק המנגנונים המגבילים את הרשות המבצעת
- השתלטות על בית הנבחרים או הפיכת בית הנבחרים לבלתי רלוונטי
- הכפפת בתי המשפט לרשות המבצעת על ידי רפורמה ומנוי נאמנים
- הצבת נאמנים בתפקידי מפתח (תובע כללי, ועדה בחירות וכו')
- השתלטות על המרחב התקשורתי כך שרוב כלי התקשורת יעבירו את מסרי הממשלה ללא ביקורתיות
- ביצוע דה לגיטימציה לאופוזיציה
- שינוי חוקי הבחירות לטובת השלטון
רפורמה שעשויה להיות סבירה לחלוטין תחת ממשלה אחת, עשויה להפסיק להיות סבירה בהקשר אחר, כשמחברים אותה לכל שאר הדברים שהממשלה מנסה לעשות. אותם אוטוקרטים ותומכיהם יכולים לאמץ היבטים הקיימים בדמוקרטיה מתוקנת. במקביל הם משמיטים מהרפורמות שלהם את התכונות התומכות בהן שהשתמשה הדמוקרטיה המתוקנת כדי לפצות על התכונה הפגומה שהם שאלו. כך, נוצר מבנה חוקתי המורכב מהיבטים שהשילוב ביניהם פוגע בדמוקרטיה ושוחק אותה עד שהיא הופכת לקליפה ריקה.
בסוף המאמר, כתבה שפלי כי הדרך למנוע את התופעה היא מודעות. חוקרים העוסקים בתחום המשפט החוקתי צריכים להמשיך לחקור את מאפייני האוטוקרטיה החדשה וללמוד לזהות את סימני הסכנה החדשים. כלומר עליהם להמשיך להשתפר בתיעוד מקרים שלה וללמוד מהם. גם בציבור הרחב שאינו עוסק במשפט חוקתי, חייבים להכיר את כלי המשפט החוקתי, כמו חוקי הבחירות, איזונים ובלמים, שינוי חוקתי וכדומה.
בהמשך הספר כתב יונתן לוי את תפישתו ביחס לקשר בין תוכן מאמרה של שפלי לאירועים המתחוללים במדינת ישראל בתקופת הוצאת הספר ולפני כן.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
איריס לעאל, "רודנות בחסות החוק" נועד לכל אזרח ישראלי ברגע הקריטי הנוכחי, באתר הארץ, 11 ביולי 2023- מאיה בקר, מאיר שלו, אושן וונג ורודנות בחסות החוק – ספרים חדשים שכדאי לבדוק, באתר הארץ, 24 במאי 2023
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ ציוץ של תומר פריסקו
- ^ Kim Lane Scheppele, Department of Sociology
- ^ אורי פסובסקי, מומחית למשפט חוקתי מזהירה: זה העתיד שאליו צועדת ישראל, באתר גלובס, 27 בינואר 2023
- ^ 1 2 Benjy Sarlin, Analysis: The Vengeful world of Donald Trump, and why it matters, CNBC, 2016-10-31
- ^ Jennifer Clibbon, Hungary's Viktor Orban, the cunning leader who would keep refugees out of Europe, CBC.ca, September 17, 2015
- ^ 1 2 3 Autocratic Legalism | The University of Chicago Law Review, lawreview.uchicago.edu
- ^ Kim Lane Scheppele, University Center for Human Values (באנגלית)
- ^ Populist Constitutionalism? (6): Kim Lane Scheppele on Autocratic Legalism, 16 November 2017