קרן ברל כצנלסון
 | |
| מדינה |
ישראל  |
|---|---|
| מקום פעילות | בית ברל |
| יושב ראש | חגי מירום |
| מנכ"ל | יוסי מימון |
| מנהל פעילות | רמי הוד, מנהל המרכז הרעיוני-חינוכי |
| תקופת הפעילות |
1944–הווה (כ־80 שנה) |
|
www | |
  | |
קרן ברל כצנלסון היא חברה לתועלת הציבור הפועלת לקידום ערכים ברוח ההגות ותפיסת העולם של ברל כצנלסון וערכי תנועת העבודה. הקרן מפעילה ותומכת בתוכניות מנהיגות שונות, מפעילה מרכז חשיבה ומחקר לצורך גיבוש מדיניות ורעיונות, וכן פועלת להנגשת רעיונות אלו באמצעי מדיה שונים, כגון כתב העת "תלם", ספרים, קמפיינים ציבוריים, כנסים ועוד.[1]
מטרות[עריכת קוד מקור | עריכה]
קרן ברל כצנלסון מציגה חזון למדינות ישראל במספר מישורים. במישור הכלכלי, הקרן מבקשת לקדם מדינת רווחה, וצמצום פערי אי שוויון כלכליים. מבחינה מדינית, חזון הקרן הוא מדינה יהודית, דמוקרטית ובטוחה, המשמרת רוב יהודי ללא פלסטינים. מבחינה חינוכית, חותרת הקרן לחינוך לערכים דמוקרטיים, ומניעה כניסה של מניעים פוליטיים לחינוך הממלכתי.[2]
הקרן מקדמת את מטרותיה בשלושה ערוצי פעילות: פיתוח רעיונות, קידום מדיניות ציבורית, והשקעה בתוכניות מנהיגות וחינוך.[2]
- פיתוח רעיונות- עריכת מחקרים ותוכניות מדיניות בסוגיות יסוד בישראל, הוצאת כתב העת תלם והוצאת ספרי אופק וספרי בארי.
- קידום מדיניות ציבורית- עבודה עם נבחרי ציבור וחברי כנסת, יצירת תוכן וקמפיינים ציבוריים.
- תוכניות חינוך- הכשרה לאנשים הפועלים במערכות השפעה, ביניהם חברי מועצה, מנהיגים מקומיים, כלכלנים צעירים ומנהלי מכינות קדם צבאיות; יהב - מחנכים לציונות שוויונית;[3] תוכנית בארי באוניברסיטת חיפה;[4] כפר הסטודנטים שחר[5] ועוד.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הקרן הוקמה בשנת 1944, לאחר מותו של ברל כצנלסון, מאבות תנועת העבודה, במטרה לתמוך בהקמת בית מדרש המחנך ברוח ערכי התנועה[6]. אבן הפינה לבית המדרש בבית ברל הונחה ביום השנה השני לפטירתו של ברל כצנלסון, 21 באוגוסט 1946[7].
הקרן תמכה בהקמת סמינרים המיועדים למדריכים בתנועות הנוער העובד והלומד, הצופים והמשמרת הצעירה של מפא"י. בנוסף תמכה הקרן בסמינרים של איחוד הקבוצות והקיבוצים, סמינרים של מושבים, מחנות קיץ וסמינרים לנוער שהגיע לישראל מחו"ל, ובקורסים לעולים חדשים. בתחילת שנות ה-60, בית ברל התפתח למוסד חינוכי שכלל גם בית ספר תיכון שנפתח ב-1961[8]. מדרשה להכשרת מורים וגננות, מרכז כנסים, "המכון להשכלה ולחינוך תנועתי" ומכון מחקר[9][10].
ב-1964 הוקמה מחלקת המחקר של הקרן, שעיבדה מחקרים קיימים לצרכים של המפלגה ותרמה מחקרים עצמאיים בנושאים רעיוניים ופוליטיים. ב-1965 נחנך במסגרת הקרן ארכיון לתולדות מפא"י, וב-1997 הועבר הארכיון לתוך ספריית המכללה (כארכיון מפלגת העבודה שהוכר כארכיון ציבור).
ב-1970 הוחלט לפתוח בבית ברל מוסד להשכלה גבוהה שיכול להעניק תואר ראשון[11][12]. ב-1971 נפתחה מכינה קדם אקדמית[13], ב-1977 כבר למדו במכינה 3,500 סטודנטים[14]. ב-1972 הוגשה בקשה למועצה להשכלה גבוהה להכרה במכללה כמוסד אקדמי ולהתיר לה להעניק תואר ראשון[15]. האישור להעניק תואר ראשון ניתן למכללה החל משנת 1976[16]. ב-1988 התאחדה המכללה בבית ברל עם המדרשה לאמנות ומספר מוסדות להכשרת מורים. מאז המכללה האקדמית בית ברל הופרדה מהקרן[17].
בשנת 1977 מונה שר החוץ לשעבר אבא אבן ליושב ראש הקרן[18]. אבן הוחלף בידי ריצ'רד ערמון בשנת 1989, שיזם את הקמת המרכז הרעיוני[19].
במרץ 2003,השיקה הקרן את כתב העת "אופקים חדשים", ירחון לענייני מדינה וכלכלה[20].
בספטמבר 2004 יזמה הקרן הדפסת גיליון מיוחד של העיתון דבר, לציון 60 שנה לפטירתו של ברל כצנלסון, שנסגר ב-1995. הקרן גם הודיעה כי בכוונתה לחדש את הוצאתו של העיתון, אך הדבר לא יצא לפעול[21].
ב-2016 החלה הקרן להפיץ עלון בבתי כנסת בשם "שיחת השבת"[22].
ב-2017 יצרה הקרן שיתוף פעולה אסטרטגי ארוך טווח עם המכללה החברתית-כלכלית.
באוגוסט 2019 השיקה הקרן את כתב העת "תלם", המוגדר כ"במה כתובה להתחדשות רעיונית של מחנה השמאל"[23].
בינואר 2021 מונה חגי מירום ליושב ראש הקרן[24].
בשנת 2021, נציגי קרן ברל כצנלסון היו מעורבים בדיון על שינוי חוק הרגולציה שיזם פורום קהלת,[25] בשינוי רפורמת העלאת גיל פרישה כך שתיתן כלים רבים יותר לנשים הפורשות, ובמאבק נגד עסקת החבילה שהייתה אמורה לפגוע בהעלאת שכר המינימום.[26]
בשנת 2023, בעקבות ההסכמים הקואליציוניים של ממשלת ישראל ה-37 והקמת הרשות לזהות יהודית-לאומית ברשות אבי מעוז, הקימה הקרן, בשיתוף פעולה עם גבעת חביבה, אידאה והחלוץ, את "משמר החינוך הממלכתי" אשר נועד "להבטיח כי החינוך הממלכתי בישראל יפעל לאור הערכים ההומניסטים, הליברליים והחברתיים של חוק החינוך הממלכתי". המשמר הקים קבוצות הורים בחינוך הממלכתי במספר ישובים, קיים כנס גדול בהשתתפות נבחרי ציבור ומפרסם גילויי דעת ומחקרי מדיניות בנושא החינוך הממלכתי.[27][28][29]
במסגרת המאבק נגד תקציב 2023-2024 הגישה הקרן עתירה לבג"ץ אשר בעקבותיה נדרשה הממשלה להסדיר את פירוט התקציב שהיא מגישה לאישור הכנסת.[30][31]
תוכניות חשיבה והכשרה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הקרן מפעילה מספר תוכניות חשיבה והכשרה, אשר מטרתן להכשיר פעילים ומנהיגים ולעודד בקרב אוכלוסיות שונות חשיבה ביקורתית, דרך הקניית ידע ויכולות ניתוח מעמיקות בסוגיות חברתיות, אשר עומדות על סדר יומה של החברה הישראלית. התוכניות עוסקת, בין היתר, בסוגיות של ציונות, צדק חברתי, אי שוויון, תעסוקה, רווחה, בריאות פערים עדתיים ולאומיים, גלובליזציה וישראל, מפת התקשורת הישראלית ועוד.
בין התוכניות אשר מפעילה הקרן: "יהב" - הכשרה ציונית שוויונית לסטודנטים, חרדים למדינה - הכשרה רעיונית למנהיגות חרדית צעירה,[32] כפרי הסטודנטים של "שחר" בשיתוף ארגון "החלוץ"[33] ועוד.
מכינה קדם צבאית "בארי"[עריכת קוד מקור | עריכה]
המכינה הקדם צבאית "בארי" הוקמה בשנת 2016 כבית להכשרת מנהיגות צעירה, מובילה ומשלבת מקרב כלל החברה הישראלית על שלל מרכיביה וגווניה, לרבות: גברים, נשים, יהודים ולא יהודים עולים ובני עולים יוצאי אתיופיה ומדינות חבר העמים, תושבי המרכז והפריפריה החברתית והגאוגרפית, קיבוצניקים מושבניקים ועירוניים. כאשר המכנה המשותף של כולם זה הרצון להכיר ולדעת את החברה בישראל על כל מרכיביה, לעשות שרות צבאי משמועתי ולהיות מנהיגים בחברה האזרחית. במסגרת המכינה החניכים והחניכות נפגשים עם קהלים מגוונים בחברה הישראלית, עובדים ומתנדבים במוסדות ציבור ועמותות לשינוי חברתי. ראש המכינה הראשון היה גדי יברקן[34].
תקציב[עריכת קוד מקור | עריכה]
הקרן הוקמה במקור כהקדש ציבורי לטובת מפעל חינוכי. הכנסות הקרן הגיעו מתרומות, משכר לימוד, ומפרדס שהיה בשטח בית ברל, והיו מיועדות למימוש למטרות ציבוריות של חינוך ותרבות[35]. עם זאת היא הייתה בשליטה אפקטיבית של מפלגת מפא"י ואחר כך מפלגת העבודה[36]. בשנת 1984 נאלץ מנכ"ל בית ברל לפרוש מתפקידו לאחר שעלו טענות שהקרן מימנה עסקנים של מפלגת העבודה[37]. תחת היושב ראש ריצ'רד ערמון, הופרדה המכללה האקדמית בית ברל מהקרן, ובשנת 1993, עודכן תזכיר ותקנון ההתאגדות של הקרן, באופן שניתק את הקרן ואת פעילותה מפעילות מפלגתית באופן פורמלי. בשנת 2009 קיבלה הקרן מעמד של חברה לתועלת הציבור. באותה עת גם מכרה הקרן למכללה האקדמית בית ברל, את המתחם שלה בתמורה ל־35 מיליון שקל במזומן, עד אז שילמה המכללה לקרן דמי שכירות. עם זאת מחזיקה הקרן בשטחים נוספים במתחם בית ברל, אותם היא משכירה[38].
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של קרן ברל כצנלסון
בית ברל, קרן ברל כצנלסון, דף שער בספרייה הלאומית
קרן ברל כצנלסון, ברשת החברתית פייסבוק- עמירם ברקת, סקר: 69% מהישראלים תומכים בגישה סוציאל-דמוקרטית בשירותים חברתיים, באתר גלובס, 12 בדצמבר 2018
- קרן ברל כצנלסון, באתר "גיידסטאר ישראל"
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ על קרן ברל כצנלסון, באתר קרן ברל כצנלסון (ב־)
- ^ 1 2 מצגת קרן ברל כצנלסון, באתר berl.org.il
- ^ יהב - מחנכים לציונות, באתר המגדלור (באנגלית אמריקאית)
- ^ תכנית בארי לתואר ראשון, באתר תוכנית בארי
- ^ שחר, באתר קרן ברל כצנלסון (ב־)
- ^ בית מדרש למדריכי נוער ופעילי התנועה עם שם ברל כצנלסון, דבר, 11 בספטמבר 1944
- ^ בית מדרש על שם ברל כצנלסון, משמר, 16 באוגוסט 1946
- ^ בי"ם תיכון אזורי בית ברל, דבר, 28 במרץ 1963
- ^ ש. אנגל, בית ברל - קריית לימודים גדולה, דבר, 31 ביולי 1964
- ^ מכון לחקר תנועת הפועלים יוקם בקרוב בבית ברל, למרחב, 14 במאי 1969
- ^ "בית ברל" - מכללה עצמאית, דבר, 21 באוקטובר 1970
- ^ מועצה אקדמית למכללת בית ברל, למרחב, 14 בפברואר 1971
- ^ "בית ברל" חותר להענקת תוארים אקדמאיים לבוגריו, מעריב, 10 במאי 1971
ברוך ברכה, "בית ברל" קולט תלמידים שנדחו על־ ידי האוניברסיטאות, מעריב, 6 בספטמבר 1971 - ^ 3500 סטודנטים לומדים בקורסים קדם אקדמאים של בית ברל, דבר, 2 במאי 1977
- ^ מיכללת בית ברל רוצה הכרה בה כמוסד אקדמי, מעריב, 5 באוקטובר 1972
- ^ בית ברל כמוסד אקדמי, דבר, 26 באוקטובר 1975
- ^ עטרה מוסקוביץ, בית ברל - מכללה, מעריב, 7 באפריל 1988
- ^ אבן וידלין בראש מכללת בית ברל, דבר, 22 ביולי 1977
- ^ בן-ציון ציטרין, בית ברל מתחדש, באתר הארץ, 9 ביולי 2001
- ^ "אופקים חדשים", ירחון חדש לענייני מדינה וכלכלה, באתר הארץ, 10 במרץ 2003
- ^ ענת באלינט, כוונה להוציא מחדש את "דבר" כעיתון יומי מחודש יוני, באתר הארץ, 22 בספטמבר 2004
- ^
אורי משגב, פרשת השבוע של תנועת העבודה: כי תתחנף, באתר הארץ, 19 בספטמבר 2016
- ^ יונתן אנגלנדר, "תלם": כתב עת חדש ששואל מה הבעיה של השמאל - וגם קורא לפעולה, באתר הארץ, 20 באוגוסט 2019
- ^ חגיגות המי מונה: מי בא ומי הלך השבוע, באתר וואלה!, 6 בינואר 2021
- ^ אריק בנדר, ביקורת על חוק ההסדרים: יעקר את יכולת השרים לקדם מדיניות חברתית, באתר מעריב אונליין, 26 ביולי 2021
- ^ anat, העלאת גיל הפרישה לנשים | נייר עמדה בעקבות פרסומים על מתווה האוצר לחוק ההסדרים | 11.07.2021, באתר דרך, 2021-07-11
- ^ ועידת החינוך | "ב-1 בספטמבר מנהלים בחינוך הממלכתי ימרדו במנהיגות המנותקת של המשרד", באתר TheMarker, 20 באוגוסט 2023
- ^ מיכל מרנץ, 'משמר החינוך הממלכתי' התכנס לדיון חירום: ״מסרבים להפקיר למעוז וסטרוק את החינוך״, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 9 בינואר 2023
- ^ רמי הוד, בחסות השר קיש: הכספים עוברים לבתי הספר החרדיים - והחינוך הממלכתי מתייבש - וואלה חדשות, באתר וואלה!, 6 בפברואר 2024
- ^ ליטל דוברוביצקי, תיקון התקציב מגיע לבג"ץ: עתירה נגד סמוטריץ' על "הסתרת מידע רלוונטי", באתר ynet, 7 בינואר 2024
- ^ נטע סרוסי, בג"ץ לממשלה: הסבירו איך הגשתם את תקציב 2024, באתר גלובס, 4 במרץ 2024
- ^ חרדים למדינה - אירוע תוכן של כתב העת תלם | 17.11.2021 | 19:30, הירשמו עכשיו!, באתר קרן ברל כצנלסון
- ^ Aviv Lux, כפר הסטודנטים שחר - אור ארז על קהילה עירונית, באתר בארצנו, 2018-06-04
- ^ לראשונה: ראש מכינה קדם צבאית בן העדה האתיופית, באתר מאקו, 10 בפברואר 2016
- ^ מדרשת עבודה מטעם בית ברל, דבר, 29 בדצמבר 1978
- ^ עמוס כרמל, למי שייך בית ברל ?, דבר, 18 בפברואר 1982
- ^ אבינועם בר-יוסף, התפטרותו של אלמוג - תקפה, מעריב, 15 במאי 1984
- ^ נעמה סיקולר, עסקי הנדל"ן החדשים של מפלגת העבודה, באתר כלכליסט, 4 במאי 2010
