טיוטה:יעקב ששון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

הרב יעקב ששון (1904, ה'תרס"ד - 13 בספטמבר 1991, ה' בתשרי ה'תשנ"ב) היה מוהל וחזן ירושלמי [1].

המוהל הרב יעקב ששון
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 1904
ה'תרס"ד
שער שכם המנדט הבריטיהמנדט הבריטי
פטירה 13 בספטמבר 1991 (בגיל 87 בערך)
ה' בתשרי ה'תשנ"ב
ירושלים ישראלישראל

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בערך בשנת 1904 לאליהו כדורי (סידי) וללולו לבית גבאי.

למד ב "כותאב" ולאחר מכן בבי"ס דורש ציון (שיצא מהעיר העתיקה למבנה חדש ברחוב יפו בשנת 1912) אולם נאלץ להפסיק את לימודיו בכיתה ג' בשל אירועי מלחמת העולם הראשונה.

אביו היה בעל נתינות טורקית, ונשלח בזמן מלחמת העולם הראשונה לביצוע עבודות כפייה, כגון- הנחת מסילות ברזל בארץ ובסוריה. מפני שיעקב היה הבכור פרנסת המשפחה הוטלה עליו, הוא עבד בתור- תופר תכריכים למתים, שליח של חנויות, מוכר סברסים שנקטפו מחוץ לחומות העיר.

בראשית שנות ה-20 פרצו מהומות בעיר העתיקה, וב-4 באפריל 1920 (מאורעות תר"פ) פרצו מהומות בחג נבי מוסא, הפרעות היו תוצאה של מספר אירועים שהתרחשו לפני כן, ביניהם- הקרב על תל-חי, העלייה היהודית המתגברת והתעוררות התנועה הלאומית הערבית.

בפרעות תר"פ נהרגו 6 יהודים, יעקב היה באותה עת ילד כבן 14, באותו הזמן שימש כשולית חייטים אצל מורו למקצוע, מעלמי עזרא כהן אלסיט.

יעקב ניצל בזכות שכנה ארמנית שנכנסה לחנות, הלבישה את יעקב בכובע של ילדים ארמנים והובילה אותו לביתה ובכך ניצלו חייו. (יתכן שהסיפור קרה ב-2.11.21 במאורעות שפרצו בירושלים בא' חשון תרפ"א בעקבות 4 שנים להצהרת בלפור).

ליעקב ששון היה קול יוצא מן הכלל והיה לחזן מבוקש, מרים אשתו ספרה כי באחד הימים בשנות ה-20 התבקש יעקב לעלות לתיבה בתפילה בכותל, לאחר התפילה הופיע באופן בלתי צפוי הקאדי של מסגד אל אקצה ולתדהמת המתפללים ביקש לדעת מי היה החזן, הוא פנה ליעקב ושאל אותו אם יהיה מוכן לעלות למעלה (להר הבית) ולשיר, כמובן יעקב סרב בנימוס.

את החנות ובית הלאכה שלו פתח ברחוב הבטראק, בסמוך לכנסיה האורתודוקסית יוונית בעיר העתיקה, בבית המלאכה היה מייצר בגדים שלא בהזמנה ואת רוב בגדיו מכר לערבים.

למד מילה אצל יהודה גבאי ואת המילה הראשונה העצמאית שלו עשה כשהיה בן 15 בלבד.

בערך בשנת 1932 נישא למרים בתו של הרב שמואל עזראן, שבתחילה גרו בשער שכם ומשם עברו לגור ב "שכונת המידן" שברובע היהודי בעיר העתיקה, מאוחר יותר עברו לגור ברחוב חב"ד, שם גרו עד 1936.

נפטר בה' בתשרי ה'תשנ"ב[2].

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לרב נולדו שישה ילדים

  • מרגלית פנינה בכר
  • אסתר אלן
  • אליהו רפאל
  • רותי פינטו
  • הרב מרדכי
  • הרב מאיר

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ [1] סרט בר המצווה של נינו אודותיו
  2. ^ מצבת קברו, באתר Billion Graves