חיים פסח

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
חיים פסח
לידה 23 בפברואר 1939 (בן 85)
תל-אביב, פלשתינה (א"י) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה פרס היצירה לסופרים עבריים עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

חיים פסח (נולד ב-23 בפברואר 1939) הוא עורך ספרותי, מבקר ספרות ומתרגם ישראלי. הוא נולד וגדל בתל אביב, בה הוא חי גם היום. הוא נשוי ואב לבן.

תרגום וביקורת ספרות באנגליה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פסח החל לפרסם מאמרים וכתבות בנושאי תרבות אנגלית במוסף "תרבות וספרות" של העיתון "הארץ" בעת ששהה באנגליה, בסוף שנות השבעים של המאה העשרים. מאנגליה שלח פסח מאמר ביקורת בשם "חגיגה של גסיסה ושל התפוררות" אל מוסף תרבות וספרות של עיתון הארץ (23.9.1977), שעסק בספרו של יעקב שבתאי "זיכרון דברים", שאך ראה אור, ובו הקדים את מבקרי הזמן בזיהוי ערכו הספרותי של הרומן, שנחשב היום לאחת מפסגות הפרוזה הישראלית. שבתאי עצמו שיבח את המאמר, וכתב לאשתו:

הספר זוכה, לפי שעה, לתגובות רבות וטובות. ביום שישי התפרסמה ביקורת ב"הארץ" של חיים פסח. ביקורת מצוינת, ובעיקר חכמה ואינטליגנטית. סוף סוף משהו ברמה[1].

באותה תקופה גם תרגם לאנגלית סיפורת ושירה עברית, והתרגומים פורסמו בכתבי עת אנגליים ובאנתולוגיה בהוצאת המכון לתרגום ספרות עברית. פסח המשיך לפרסם מאמרים במוסף זה עם חזרתו לארץ.

עריכה ספרותית בהוצאות ספרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מה שמאפיין עורך טוב הוא קודם כל אמפתיה אמיתית, גם לחולשות של הסופר; ופתיחות, כי כל סופר הוא עולם אחר לגמרי, שצריך לכבד את עולמו ולכוון לדעתו; וכמובן, גם סקרנות. (חיים פסח)[2].

עם עובד[עריכת קוד מקור | עריכה]

בראשית שנות השמונים מונה לעורך בהוצאת עם עובד, ושימש בתפקיד כחמש שנים. בתפקידו זה ערך ספרים כגון הרומן הדרך לעין חרוד מאת עמוס קינן, וכן ערך סדרת ספרי שירה, ובהם ספרו הראשון של חזי לסקלי, "האצבע".

זמורה-ביתן[עריכת קוד מקור | עריכה]

מהוצאת עם עובד עבר פסח להוצאת זמורה-ביתן, ושימש בה עורך ראשי במשך כשש שנים; ככזה, הוביל את בחירת הכותרים שיצאו בהוצאה בשנים אלה, הן המתורגמים והן העבריים בסדרת "עמודים לספרות עברית". בין הספרים שערך בתקופה זו[3]:

כמו כן ערך פסח את ספרי השירה הבאים:


בהוצאה זו יזם פסח הוצאה מחודשת ומתוקנת של ימי צקלג מאת ס. יזהר, ובעקבות כך חזר יזהר לפרסם סיפורת, מקץ למעלה משלושים שנות שתיקה ספרותית, והוציא לאור את הספר "מקדמות".[4]

כתר[עריכת קוד מקור | עריכה]

באמצע שנות התשעים עבר פסח להוצאת כתר, ושימש שם עורך מקור ותרגום תחת העורך הראשי דאז, יון פדר. ב"כתר" יסד פסח את הסדרה "כותרים", ובה ערך והוציא את ספרי המקור הבאים:

כמו כן ערך סדרה בשם "קצרים" של ספרונים המחזיקים סיפור אחד כל אחד, ובה ערך כעשרים ספרונים.

בסדרת כותרים יצאו גם התרגומים הבאים, בעריכתו של פסח:

בבל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בין השנים 2001 ו-2003 שימש פסח עורך ראשי בהוצאת בבל. שם ערך והוציא את הספרים הבאים, בסדרה "דרום":

כמו כן ערך את הסדרה "בבל (כיס) -- תרמיל" בשיתוף הוצאת משרד הביטחון, ובה ספרוני סיפורת מתורגמת מאת הרמן מלוויל, רוברט לואיס סטיבנסון, שטפן צווייג, מיגל דה סרוונטס, הנרי ג'יימס, ועוד.

עורך ספרותי עצמאי[עריכת קוד מקור | עריכה]

עבור ידיעות ספרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

משנת 2004, עורך פסח, שעובד עתה כעצמאי, את הסדרה "קראתי" עבור הוצאת ידיעות ספרים. במסגרת זו ערך והוציא את הספרים הבאים:

עבור הוצאות אחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בהוצאות אחרות, ערך פסח את הספרים הבאים:

ספרים שחיבר[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • האביר, השד והבתולה, מאת חיים פסח ועלי יסיף (הספר זכה בפרס שר החינוך)
  • הסיפור החדש: מבחר הסיפור העברי 1985-1995, בחר חיים פסח
  • בת שנות אלפיים: אנתולוגיה של סיפורי מהגרים חדשים, בחר חיים פסח
  • שירי תל אביב, מבחר זוטא ב', בחרו חיים פסח וחיים נגיד

פעילות נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "כאן אני נוכרי לגמרי", באתר הארץ, 9 באוגוסט 2006
  2. ^ מתוך ראיון שהתפרסם תחת הכותרת "הרבה יותר קל לעבוד עם סופרים ותיקים" במוסף הספרותי של ידיעות אחרונות, 13 במרץ 2005
  3. ^ לא תמיד נהגו לציין את שם העורך בכל ספר, ולכן מובאים כאן רק שמות הכותרים שבהם ניתן קרדיט מפורש לעורך. אין חולק על כך שפסח, כמו כל עורך ספרותי אחר, ערך ספרים רבים אחרים, מבלי לקבל קרדיט בספר עצמו.
  4. ^ ישראל סמילנסקי, [רשומה מ־7 ביוני 2021], באתר פייסבוק, ‏7 ביוני 2021