חטא המעפילים
חטא המעפילים הוא סיפור מקראי המתואר בספר במדבר ובספר דברים. לאחר חטא המרגלים, שבו המרגלים גרמו לבני ישראל להרתע מלכבוש את ארץ כנען, אלוהים כעס על בני ישראל, והעניש אותם להמשיך לנדוד במדבר ארבעים שנה. למרות העונש, חלק מבני ישראל[א] החליטו לעלות לארץ חרף אזהרתו של משה שאלוהים לא יהיה עמם. הם 'העפילו' לעלות אל ראש ההר, אך העמלקים והכנענים יושבי ההר יצאו לקראתם, והכו אותם מכה קשה.
התיאור המקראי[עריכת קוד מקור | עריכה]
הרקע למעשה והכרזת המעפילים[עריכת קוד מקור | עריכה]
על פי ספר במדבר סיפור המעפילים אירע בבוקר למחרת חטא המרגלים, בתור תגובה לחטא: ”וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֶל כָּל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיִּתְאַבְּלוּ הָעָם מְאֹד. וַיַּשְׁכִּמוּ בַבֹּקֶר וַיַּעֲלוּ אֶל רֹאשׁ הָהָר לֵאמֹר הִנֶּנּוּ וְעָלִינוּ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אָמַר ה' כִּי חָטָאנוּ.” (במדבר, י"ד, ל"ט–מ').
גם מהתיאור בספר דברים עולה שההעפלה תגובה של בני ישראל לחטא המרגלים: ”וַתַּעֲנוּ וַתֹּאמְרוּ אֵלַי: חָטָאנוּ לַה', אֲנַחְנוּ נַעֲלֶה וְנִלְחַמְנוּ כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּנוּ ה' אֱלֹהֵינוּ. וַתַּחְגְּרוּ אִישׁ אֶת כְּלֵי מִלְחַמְתּוֹ וַתָּהִינוּ לַעֲלֹת הָהָרָה.” (דברים, א', מ"א).
ניסיונו של משה למנוע את המעשה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בספר דברים מסופר שמשה ניסה להניא את העם מעלייה לארץ, על פי הוראת אלוהים:
וַיֹּאמֶר ה' אֵלַי: אֱמֹר לָהֶם, לֹא תַעֲלוּ וְלֹא תִלָּחֲמוּ כִּי אֵינֶנִּי בְּקִרְבְּכֶם וְלֹא תִּנָּגְפוּ לִפְנֵי אֹיְבֵיכֶם. וָאֲדַבֵּר אֲלֵיכֶם וְלֹא שְׁמַעְתֶּם.
בספר במדבר התנגדותו של משה מתוארת כך:
וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה: לָמָּה זֶּה אַתֶּם עֹבְרִים אֶת פִּי ה', וְהִוא לֹא תִצְלָח. אַל תַּעֲלוּ כִּי אֵין ה' בְּקִרְבְּכֶם וְלֹא תִּנָּגְפוּ לִפְנֵי אֹיְבֵיכֶם. כִּי הָעֲמָלֵקִי וְהַכְּנַעֲנִי שָׁם לִפְנֵיכֶם וּנְפַלְתֶּם בֶּחָרֶב, כִּי עַל כֵּן שַׁבְתֶּם מֵאַחֲרֵי ה' וְלֹא יִהְיֶה ה' עִמָּכֶם.
.
המעשה ותוצאותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]
העם עלה לראש ההר, ונחל מפלה קשה:
וַיַּעְפִּלוּ לַעֲלוֹת אֶל רֹאשׁ הָהָר וַאֲרוֹן בְּרִית ה' וּמֹשֶׁה לֹא מָשׁוּ מִקֶּרֶב הַמַּחֲנֶה. וַיֵּרֶד הָעֲמָלֵקִי וְהַכְּנַעֲנִי הַיֹּשֵׁב בָּהָר הַהוּא וַיַּכּוּם וַיַּכְּתוּם עַד הַחָרְמָה.
וַתַּמְרוּ אֶת פִּי ה' וַתָּזִדוּ וַתַּעֲלוּ הָהָרָה. וַיֵּצֵא הָאֱמֹרִי הַיֹּשֵׁב בָּהָר הַהוּא לִקְרַאתְכֶם וַיִּרְדְּפוּ אֶתְכֶם כַּאֲשֶׁר תַּעֲשֶׂינָה הַדְּבֹרִים וַיַּכְּתוּ אֶתְכֶם בְּשֵׂעִיר עַד חָרְמָה. וַתָּשֻׁבוּ וַתִּבְכּוּ לִפְנֵי ה' וְלֹא שָׁמַע ה' בְּקֹלְכֶם וְלֹא הֶאֱזִין אֲלֵיכֶם. וַתֵּשְׁבוּ בְקָדֵשׁ יָמִים רַבִּים כַּיָּמִים אֲשֶׁר יְשַׁבְתֶּם.
ניתוח ופרשנות[עריכת קוד מקור | עריכה]
כפי שהובא לעיל וכפי שיובא עוד בהמשך, ישנם הבדלים רבים בין הסיפור בספר במדבר לבין הסיפור בספר דברים. לדעת הרב אלחנן סמט, ספר דברים משלים את הפרטים החסרים ומתרץ את הקשיים שבספר במדבר[1].
הפרטים החסרים בספר במדבר[עריכת קוד מקור | עריכה]
בדבריהם של בני ישראל בספר במדבר:”הִנֶּנּוּ וְעָלִינוּ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אָמַר ה' כִּי חָטָאנוּ”, לא מוזכר רצון להילחם. בנוסף, לא מפורש בדבריהם של המעפילים מה "אמר ה'"; רש"י פירש, שבני ישראל תולים את מעשיהם בהבטחת ה' שהארץ תהיה שלהם[2], אך רשב"ם פירש, שהם הסתמכו על מצוות ירושת ארץ ישראל[3].
כדי להשלים את הפרטים החסרים, הרב סמט משתמש בספר דברים, שבו כתוב במפורש, שכוונתם של המעפילים הייתה להילחם: ”וַתַּחְגְּרוּ אִישׁ אֶת כְּלֵי מִלְחַמְתּוֹ...אֲנַחְנוּ נַעֲלֶה וְנִלְחַמְנוּ כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּנוּ ה' אֱלֹהֵינוּ” - הם רצו להילחם כי כך ה' ציווה. בדברים אלו יש גם סיוע לפירוש הרשב"ם, שמה ש"אמר ה'" הוא הציווי להילחם בעמי הארץ.
הקשיים בספר במדבר[עריכת קוד מקור | עריכה]
בדבריו של משה: ”לָמָּה זֶּה אַתֶּם עֹבְרִים אֶת פִּי ה' וְהִוא לֹא תִצְלָח”, לא ברור מדוע הוא החשיב את המעשה כעבירה על רצון ה'; חלק מהפרשנים[4] כתבו, שהכוונה לציווי שהוזכר לפני ההודעה המלאה על עונש החוטאים, ”מָחָר פְּנוּ וּסְעוּ לָכֶם הַמִּדְבָּר דֶּרֶךְ יַם סוּף” (במדבר, י"ד, כ"ה), והרמב"ן כתב, שמדובר על ציווי שניתן למשה באותו הרגע, כפי שמופיע בספר דברים[5].
גם הנימוק לדבריו של משה נאמר באריכות הנראית מיותרת: ”אַל תַּעֲלוּ כִּי אֵין ה' בְּקִרְבְּכֶם וְלֹא תִּנָּגְפוּ לִפְנֵי אֹיְבֵיכֶם. כִּי הָעֲמָלֵקִי וְהַכְּנַעֲנִי שָׁם לִפְנֵיכֶם וּנְפַלְתֶּם בֶּחָרֶב כִּי עַל כֵּן שַׁבְתֶּם מֵאַחֲרֵי ה' וְלֹא יִהְיֶה ה' עִמָּכֶם”. הרב סמט משתמש בספר דברים, בכדי להסביר את האריכות בדבריו של משה. בספר דברים כתוב במפורש, שבני ישראל עברו על דברי ה', שאמר למשה ”אֱמֹר לָהֶם לֹא תַעֲלוּ וְלֹא תִלָּחֲמוּ כִּי אֵינֶנִּי בְּקִרְבְּכֶם וְלֹא תִּנָּגְפוּ לִפְנֵי אֹיְבֵיכֶם”. בתחילה, משה אומר:”אַל תַּעֲלוּ כִּי אֵין ה' בְּקִרְבְּכֶם וְלֹא תִּנָּגְפוּ לִפְנֵי אֹיְבֵיכֶם”, שזהו ציווי המקביל לדברי ה'; ולאחר מכן הוא מוסיף את הסיבה שה' לא יהיה עמם, והם יפלו בידי העמלקי והכנעני.
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הרב אלחנן סמט, שלח - המעפילים, באתר "דעת", מתוך: עיונים בפרשת השבוע כרך ב', סדרה שנייה, מעליות, ירושלים תשס"ד
ביאורים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ לא מצויין במקרא גודלה של הקבוצה
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ הרב אלחנן סמט, שלח - המעפילים, באתר "דעת", מתוך: עיונים בפרשת השבוע כרך ב', סדרה שניה, מעליות, ירושלים תשס"ד
- ^ רש"י, במדבר, י"ד, מ'. בחלק מכתבי היד הושמט פירוש זה.
- ^ רשב"ם, ספר במדבר, פרק י"ד, פסוק מ'
- ^ למשל חזקוני, במדבר, י"ד, מ"א או מדרש לקח טוב, במדבר, י"ד, מ"א
- ^ רמב"ן, ספר במדבר, פרק י"ד, פסוק מ"א