חוק האזרחים הוותיקים

חוק האזרחים הותיקים, התש"ן–1989

פרטי החוק
תאריך חקיקה	19 בדצמבר 1989
תאריך חקיקה עברי	כ"א בכסלו תש"ן
גוף מחוקק	הכנסת השתים עשרה
חוברת פרסום	ספר החוקים 1295, עמ' 26
הצעת חוק	פרטית
משרד ממונה	המשרד לשוויון חברתי
מספר תיקונים	17
נוסח מלא	הנוסח המלא

חוק האזרחים הותיקים, התש״ן–1989 אושר בכנסת השתים עשרה בדצמבר 1989, והוא מקנה הטבות שונות לאזרחים ותיקים – תושבי ישראל שהגיעו לגיל פרישה.

היסטוריה חקיקתית

את הצעת החוק יזמה חברת הכנסת נאוה ארד. דברי ההסבר להצעת החוק מציגים את מטרתו:

במדינת ישראל חי ציבור של למעלה מארבע מאות אלף אזרחים ואזרחיות שגילם למעלה מ65­ שנים. אזרחים ותיקים אלה, שרובם גמלאים, תרמו את מיטב שנותיהם לבניין המדינה והחברה בישראל.
חוסר תשומת לב לבעיות המציקות לציבור האזרחים הותיקים גורם להם רגשות תסכול ומרירות. בנוסף ליציאתם ממעגל העבודה הם שרויים בעל כורחם בחוסר מעש ופעילות חברתית. הקמת מועצה ציבורית ומינוי יועץ ליד ראש הממשלה לענייני האזרחים הותיקים יגשימו שתי מטרות:
הראשונה – המועצה והיועץ יעסקו דרך קבע בייזום חוקים, כללים, תקנות והמלצות בפני גורמים ציבוריים שישפרו את איכות חייהם של האזרחים הותיקים: בין השאר יוכלו ליזום הנחות במסים, הקלות בתחבורה ציבורית והרחבת הפעילות התרבותית המיועדת לאזרחים הותיקים בכלי התקשורת הממלכתיים ובמוסדות התרבות השונים;
השניה – המועצה והיועץ ישמשו לאזרחים הותיקים כתובת שאליה יוכלו לפנות: היא תטה אוזן קשבת לבעיות המיוחדות של ציבור זה ותפעל במישורים הממלכתיים והציבוריים כדי לפתור אותן. כתובת כזו אינה קיימת כיום.

החוק אושר בכנסת ב-19 בדצמבר 1989. בגרסתו הראשונה לא כלל החוק הטבות כלשהן, אלא רק הוראה לתת תעודת אזרח ותיק לכל אזרח ותיק, וכן הוראות למינוי יועץ לראש הממשלה לענייני האזרחים הוותיקים ולמינוי מועצה ציבורית לענייני האזרחים הוותיקים.

מאז אישורו תוקן החוק 17 פעמים, שבהן בעיקר נקבעו הטבות שונות לאזרחים הוותיקים ןנערכו שינויים בכללי הטבות אלה.

ביוני 1993 החליטה הממשלה על העברת הסמכויות לפי חוק זה מראש הממשלה לשר העבודה והרווחה.

בתיקון ראשון לחוק, שאושר בפברואר 1996, תוקן החוק כך שישקף את העברת הסמכויות לפי החוק מראש הממשלה לשר העבודה והרווחה, וכן נקבע מתן הנחות לאזרחים ותיקים בתחומים אחדים.

בתיקון מס' 2 לחוק, שנעשה במסגרת "חוק ההסדרים" לשנת 1997, בוטלו מהחוק כל ההנחות שנקבעו בתיקון הקודם.

בתיקון מס' 3 לחוק, מינואר 1998, הוחזרו לחוק ההנחות שבוטלו בתיקון הקודם.

בתיקון מס' 5 לחוק, שנעשה במסגרת חקיקתו של חוק גיל פרישה, תוקן הגיל שבו אדם הופך לאזרח ותיק, כך שיתאים לשינוי בהגדרתו של גיל פרישה.

בתיקון מס' 9 לחוק, משנת 2010, הועברו הסמכויות לפי החוק משר העבודה והרווחה לשר לענייני גמלאים, ונוסף לחוק פרק ב׳1, הקובע מינוי יועץ לענייני אזרחים ותיקים ברשות מקומית.

הוראות החוק

החוק מגדיר אזרח ותיק כ"תושב ישראל שהגיע, לפי הרישום במרשם האוכלוסין, לגיל הפרישה כמשמעותו בחוק גיל פרישה, התשס״ד–2004". בשנת 2021 גיל הפרישה לגברים היה 67 ולנשים – 62. החל משנת 2022 עולה גיל הפרישה לנשים ב-4 חודשים מדי שנה, ובשנת 2032 יהיה גיל הפרישה לנשים 65.

תעודת אזרח ותיק בגרסתה הראשונה

המשרד לשוויון חברתי ייתן תעודת אזרח ותיק לכל תושב ישראל בהגיעו לגיל פרישה.

השר לשוויון חברתי ימנה יועץ לענייני האזרחים הוותיקים שיהיה כפוף לשר. בנוסף ימנה השר מועצה ציבורית לענייני האזרחים הוותיקים, שמספר חבריה לא יעלה על 35 ולא יפחת מ־21, ולפחות שליש מהם יהיו נשים. השר יעמוד בראש המועצה, אך הוא רשאי לקבוע שהיועץ ימלא את מקומו כראש המועצה. המועצה תיזום ותגבש פעולות והמלצות שיהיה בהן כדי לשפר את איכות חייהם של האזרחים הוותיקים.

רשות מקומית תמנה, מבין עובדיה, עובד שדרגתו מנהל מחלקה לפחות, להיות יועץ לענייני האזרחים הוותיקים לרשות המקומית זו. היועץ ייעץ לראש הרשות המקומית, למועצת הרשות ולעובדי הרשות בכל עניין הנוגע לאזרחים הוותיקים שבתחומי הרשות המקומית. תפקידו של היועץ לרשות המקומית יהיה מתן ייעוץ בלבד, והוא לא יהיה רשאי ליתן הוראות לעובדי הרשות המקומית במסגרת תפקידו.

החוק מעניק שלל הטבות לאזרחים הוותיקים:

• הנחה בתשלומי ארנונה החלים על הדירה המשמשת למגוריו של אזרח ותיק; עלה שטח דירת המגורים על 100 מ״ר, תינתן ההנחה רק לגבי 100 מ״ר. ההנחה היא בשיעור של 30%, אך אם משתלמת לאזרח הוותיק גמלה לפי חוק הבטחת הכנסה, תהיה ההנחה בשיעור של 100%. ההנחה תינתן רק לאזרח ותיק שסך כל הכנסותיו אינו עולה על השכר הממוצע; גרים בדירה יותר מאזרח ותיק אחד, תינתן ההנחה רק אם סך כל הכנסות המתגוררים באותה דירה אינו עולה על 150% מהשכר הממוצע.
• הנחה בשיעור של 50% מדמי הנסיעה בתחבורה ציבורית.
• הנחה בשיעור של 50% מדמי כניסה לגנים ולאתרים.
• הנחה בשיעור של 50% מדמי כניסה למופעים או לסוגי מופעים, לפי כללים, מבחנים ותנאים שיקבע השר לשוויון חברתי בהתייעצות עם שר החינוך, התרבות והספורט, ובאישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת.
• אזרח ותיק שמשתלמת לו גמלה לפי חוק הבטחת הכנסה, זכאי להנחה בשיעור של 50% מהמחיר שנקבע לפי חוק ביטוח בריאות ממלכתי, בעד תרופות הכלולות בסל שירותי הבריאות.
• ניתן שירות ציבורי (שירות הניתן לציבור בידי רשות ציבורית או במקום ציבורי, בדרך של מפגש פנים אל פנים, למעט טיפול רפואי) לפי תור, יספק נותן השירות הציבורי את השירות כאמור בלא המתנה בתור, לאזרח ותיק שגילו מעל 80 שנים, על פי בקשתו. תור, לעניין זה, אינו כולל תור שההמתנה בו היא בכלי רכב ותור שנקבע בתיאום מראש. מקום ציבורי, לעניין זה, הוא אחד מאלה:

(1) בית דואר, בנק;

(2) בית קולנוע, תיאטרון, אולם מופעים, אצטדיון;

(3) גלריה לאמנות, מוזיאון, ספרייה;

(4) מקום במתקן תחבורתי המשמש למכירת כרטיסים לנסיעה בתחבורה ציבורית;

(5) אתר הנצחה, אתר לאומי, אתר עתיקות, גן לאומי ושמורת טבע – כהגדרתם בחוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה;

(6) חנות גדולה כהגדרתה בחוק קידום התחרות בענף המזון.

קישורים חיצוניים

• חוק האזרחים הותיקים, התש״ן–1989, ספר החוקים הפתוח, באתר ויקיטקסט
• היסטוריית החקיקה של חוק האזרחים הוותיקים, במאגר החקיקה הלאומי באתר הכנסת
• המדריך לאזרח הוותיק, המשרד לשוויון חברתי
• חוק האזרחים הותיקים, באתר כל זכות
• ישראל דורון, משפט צדק וזיקנה, אשל - האגודה לתכנון ולפיתוח שירותים למען הזקן בישראל, 2008, הפרק "כשהחוק פוגש אזרחים ותיקים", עמ' 160–197.