אזרח ותיק

אזרח ותיק הוא מושג המחליף בהקשרים שונים את המושג זקן. המושג "אזרח ותיק" בעברית הוא תרגום שאילה מ-senior citizen באנגלית,^[1] שנטבע בארצות הברית בשנת 1938 במסגרת קמפיין פוליטי.^[2] האתר של "מילון קיימברידג'" מגדיר senior citizen כ"polite expression for an old person"^[3] (ביטוי מנומס לזקן), ותיאור זה יפה גם לביטוי המקביל בעברית.

בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

המושג "אזרח ותיק" מוגדר בחוק האזרחים הוותיקים, התש"ן-1989 כ"תושב ישראל שהגיע, לפי הרישום במרשם האוכלוסין, לגיל הפרישה כמשמעותו בחוק גיל פרישה, התשס"ד-2004". בשנת 2021 גיל הפרישה לגברים היה 67 ולנשים – 62. החל משנת 2022 עולה גיל הפרישה לנשים ב-4 חודשים מדי שנה, ובשנת 2032 יהיה גיל הפרישה לנשים 65.^[4]

בצד הגדרה פורמלית זו, המושג "אזרח ותיק" מציין אדם זקן, בהקשרים מסוימים, במקום המושגים "זקן" ו"קשיש", כנהוג על פי גישת התקינות הפוליטית (אם כי לאחר מקרים רבים של תקיפת קשישים בשנת 2008, חזר השימוש במילה "זקן"^[5]).

לתושב ישראל שהגיע לגיל המתאים ניתנת תעודת אזרח ותיק. אזרח ותיק זכאי להנחות בתשלומי ארנונה בתנאים הקבועים בחוק, בנסיעה בתחבורה ציבורית ובדמי כניסה לגנים, אתרים ומופעים. אזרח ותיק המקבל גמלה לפי חוק הבטחת הכנסה, זכאי להנחה בתשלום בגין תרופות הנכללות בסל שירותי הבריאות.

פעמים רבות אזרח ותיק הוא גמלאי, כלומר מתפרנס מקבלת פנסיה שאת הזכות לה צבר בעבודתו קודם שהגיע לגיל זקנה. לצד זאת, חלק מהאזרחים הוותיקים לא צברו זכויות פנסיה ועליהם להתפרנס בדרכים אחרות: להמשיך לעבוד או להסתפק בקצבת אזרח ותיק של המוסד לביטוח לאומי, שבעבר נקראה "קצבת זקנה". בשנת 2016 יזם המוסד לביטוח לאומי החלפה של המושג "קצבת זקנה" במושג "קצבת אזרח ותיק", בנימוק "הסתבר כי השימוש במונח "קצבת זקנה" יוצר אצל מרבית האוכלוסייה קונוטציות שליליות וסטריאוטיפים המובילים לפגיעה ברגשות האוכלוסייה הבוגרת".^[6] יוזמה זו אושרה בכנסת בפברואר 2017, בתיקון לחוק הביטוח הלאומי.^[7]

המושג "אזרח ותיק" מופיע בחוקים נוספים, למשל חוק הבנקאות (שירות ללקוח), ונשען בדרך כלל על ההגדרה שבחוק האזרחים הוותיקים. חוק הגנת הצרכן מגדיר אזרח ותיק "מי שמלאו לו 65 שנים", וקובע הגנה מיוחדת הניתנת לצרכן שהוא אדם עם מוגבלות, אזרח ותיק או עולה חדש.^[8]

אחד ממשרדי ממשלת ישראל הוא המשרד לשוויון חברתי שבשנותיו הראשונות נקרא המשרד לאזרחים ותיקים, ומטרתו הייתה "שיפור וקידום איכות חייהם של האזרחים הוותיקים בישראל".^[9]