חופת מטען
חופת מטען היא כיסוי אווירודינמי, הנמצא בראש משגרים ומשמש להגנה על המטען המשוגר. החופה נועדה להגן מפני לחץ דינמי וחימום הנוצר כתוצאה מחיכוך האוויר. לאחר הגעה למסלול, בשלב האחרון של המשגר, החופה, אשר מחולקת בדרך כלל לשני חצאים, נפרדת ונופלת לקראת שחרור המטען.
במסלול לווייני נמוך החופה יכולה ליפול בחזרה לכדור הארץ, והחלקים יכולים להיות מושמדים באטמוספירה או לשרוד את הנפילה וליפול בקרקע או באוקיינוס. החל מגובה 600 ק"מ, החלקים נשארים כפסולת חלל.
שימוש חוזר[עריכת קוד מקור | עריכה]
אחרי הסרת חלקי החופה, הם בדרך כלל נשרפו באטמוספירה, הושמדו עם פגיעתם באוקיינוס, או נותרו כפסולת חלל. אך ב־30 במרץ 2017 הצליחה חברת SpaceX לראשונה להשתמש מחדש בחופה בעזרת סילוני גז ומצנחים,[1] הפעם השנייה הייתה עם שיגורו השני של הפאלקון כבד ב־25 ביוני 2019, זאת הייתה גם הפעם הראשונה ש־SpaceX הצליחה לתפוס אחד מחלקי החופה בעזרת הספינה מיס טרי.[2] החל ממחצית 2020 לערך הפך השימוש החוזר לעניין שבשגרה.[3] במרץ 2021 הוחלט להפסיק את השימוש ברשת ובמקום זאת לשלות את החופות ממימי האוקיינוס.[4]
כישלונות שיגור כתוצאה מתקלה בחופות המטען[עריכת קוד מקור | עריכה]
ישנם שיגורים שנכשלו לאחר שחופת המטען לא נפרדה מהשלב הראשון או מהמשגר. במקרים כאלה הלוויין לא הצליח להשתחרר מהמשגר או שהמשגר לא הגיע למסלול המיועד כתוצאה מתוספת המסה של חופת המטען, שלא הייתה מתוכננת בשלב זה.
לדוגמה, בתוכנית ג'מיני, במשימת ג'מיני 9A, חללית ה־ATDA (Augmented Target Docking Adapter), שנועדה לבדיקת מפגש עם חללית מאוישת, שוחררה למסלול על ידי משגר אטלס SLV-3 ביוני 1966. אולם כשצוות המשימה של ג'מיני 9 ביצע את ההתקרבות למפגש הם גילו כי החופה לא נפתחה ונפרדה, ולא ניתן היה לבצע את המפגש.
בשנת 2009, הלוויין Orbiting Carbon Observatory (אנ') של נאס"א לא הגיע למסלולו. החקירה העלתה כי חופת המשג של משגר טאורוס XL לא נפרדה, מה שגרם למשקל גבוה יותר והמשגר לא הגיע למסלול הרצוי.[5]
בשנת 2017, משגר ה־PSLV נכשל להביא למסלול את לוויין הניווט IRNSS-1H כיוון שחופת המשגר לא נפרדה. המטען שוחרר בתוך המשגר אך נתקע במגן החום.[6][7]
גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
-
במהלך משימת ג'מיני 9A אחת מחופות המטען של חללית המפגש ATDA לא שוחררו -
חופת מטען מכסה את הלווין GSAT-6A -
שתי החלליות של משימת גשושיות לחקר חגורות ואן אלן בתוך אחד מחצאי חופת המטען של המשגר אטלס 5
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Elizabeth Lopatto, SpaceX even landed the nose cone from its historic used Falcon 9 rocket launch, The Verge, 2017-03-30 (באנגלית)
- ^ Eric Ralph, SpaceX successfully catches first Falcon Heavy fairing in Mr. Steven's/Ms. Tree's net, TESLARATI, 2019-06-25 (באנגלית אמריקאית)
- ^ Mike Wall 19 August 2020, Watch SpaceX boat catch falling payload fairing in giant net (video), Space.com (באנגלית)
- ^ Eric Berger (9 באפריל 2021). "Rocket Report: SpaceX abandons catching fairings". נבדק ב-10 באפריל 2021.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Perez, Martin (5 במרץ 2015). "Orbiting Carbon Observatory 2 (OCO-2)". NASA.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Setback for ISRO: Launch of navigation satellite IRNSS-1H unsuccessful". The Economic Times. 2017-08-31. נבדק ב-2017-08-31.
- ^ Loren Grush (31 באוגוסט 2017). "India's workhorse rocket fails for the first time in decades".
{{cite web}}: (עזרה)