חבלי משיח

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ערך שניתן לשפר את מקורותיו
בערך זה יש מקורות, אבל ניתן וכדאי לשפר את המקורות שכבר קיימים בו.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
ערך שניתן לשפר את מקורותיו
בערך זה יש מקורות, אבל ניתן וכדאי לשפר את המקורות שכבר קיימים בו.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

חבלי משיח ביהדות הם הייסורים שיקדמו לזמנו של המשיח, כמו "חבלי לידה". בזמן הגלות נמשלים ישראל לעובר בבטן אימו, ושלב המעבר הוא השלב של "צירי הלידה" וחבלי המשיח.

מקור[עריכת קוד מקור | עריכה]

המקור למושג זה נמצא בספר ישעיהו:

"כְּמוֹ הָרָה תַּקְרִיב לָלֶדֶת, תָּחִיל תִּזְעַק בַּחֲבָלֶיהָ, כֵּן הָיִינוּ מִפָּנֶיךָ ה':" (ספר ישעיה כו יז).

על פי חז"ל (סנהדרין צח ע"ב) הופעת הגאולה, לפני סיום הגלות אינה דווקא מהירה ופשוטה אלא יכולה לגרור בדרכה ייסורים רבים מסוגים שונים, כשם שיש כאבים ליולדת בזמן הלידה, כך יהיו כאבים לציון המנסה ללדת את עצמה מחדש, כל זה אם לא יחזרו בתשובה אז יעמיד מלך שגזרותיו כהמן הרשע עד שיחזרו בתשובה. על פי המסופר שם היו כמה מחכמי התלמוד כמו עולא ורבא שחששו מהייסורים עד שאמרו "יבוא [המשיח] (הגאולה) ולא אראנו[1]" לעומתם אמר רב יוסף "יבוא [המשיח] (הגאולה) ואשב בצל צואת חמורו", ישנם פרשנים המסבירים שאין כוונת רב יוסף שישב בשלווה בזמן זה אלא יאבק.

מהות הייסורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ייסורים פיזיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לגבי מהות הייסורים פרשן התלמוד רש"י מפרש: "פחדים וחבלים שיהיו בימיו מחיל האומות". יש המביאים את הפסוק האפוקליפטי מספר דניאל כהסבר לחבלי משיח באסון גדול שיתרחש לעם ישראל באחרית הימים:

"וּבָעֵת הַהִיא יַעֲמֹד מִיכָאֵל הַשַּׂר הַגָּדוֹל, הָעֹמֵד עַל-בְּנֵי עַמֶּךָ, וְהָיְתָה עֵת צָרָה, אֲשֶׁר לֹא-נִהְיְתָה מִהְיוֹת גּוֹי עַד הָעֵת הַהִיא; וּבָעֵת הַהִיא יִמָּלֵט עַמְּךָ, כָּל-הַנִּמְצָא כָּתוּב בַּסֵּפֶר." (דניאל י"ב א').

גם המלבי"ם קושר את חבלי משיח למלחמת גוג ומגוג: "בבוא זמן הגאולה שאז תשב היולדת על המשבר ויגיעו לה חבלים וצירים שהוא מלחמת גוג, אז יהיה לידתה באופן מופלא"[2].

יש הרואים בעקבות ספר דניאל, בשואה ובצרות של תקופתנו חבלי משיח. השקפה דומה הייתה ליהודים בעבר על אסונות כגון גירוש ספרד ופרעות ת"ח ות"ט.

ייסורים רוחניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי עולא, רבא ורב יוסף מדובר בייסורים רוחניים שעם ישראל יגיע לשפל המדרגה מבחינה רוחנית, שאותו מסמל "צל צואת החמור", וישתקע באופן מרובה בעשיה ובחומריות באופן מוגזם. וכן סבר הראי"ה קוק:

"מקובלים אנו שמרידה רוחנית תהיה בארץ-ישראל ובישראל, בפרק שהתחלת תחית האומה תתעורר לבא... הצורך למרידה זו, היא הנטייה לצד החומריות, שמוכרחת להולד בכללות האומה בצורה תקיפה אחר אשר עברו פרקי שנים רבות, שנאפסו לגמרי מכלל האומה הצורך והאפשרות להתעסקות חמרית, וזאת הנטייה כשתולד תדרך בזעם ותחולל סופות, והם הם חבלי משיח אשר יבסמו את העולם כולו על ידי מכאוביהם." (אורות, אורות התחיה פסקה מ"ד וכן פסקה ל"ב).

ייסורים מצפוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי רבי יוחנן שם מדובר בייסורים מוסריים שגורמים לקיפאון ומצב בלתי אפשרי, כמו גבר שמנסה ללדת, על פי הפסוק: "שאלו נא וראו אם ילד זכר מדוע ראיתי כל גבר ידיו על חלציו כיולדה ונהפכו כל פנים לירקון". (ירמיהו ל, ו), שבהם אלוהים (ועימו האנשים המוסריים) אומר: "הללו [=האומות] מעשי ידי והללו [=ישראל] מעשי ידי, היאך אאבד אלו מפני אלו?". שם בתלמוד מובא משל "שכשהשור רץ ונופל, מעמידים במקומו סוס באבוס", שימלא את תפקידו וכאשר השור מתרפא, קשה להוציא את הסוס ששימש כממלא מקום, ולהחזיר את השור.

תרופה לייסורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

חז"ל מייעצים לרוצה להינצל מהייסורים הכרוכים בחבלי המשיח לעסוק בתורה ובגמילות חסדים. בעקבות זאת ספר הזוהרפרשת נשא דף קכד ע"ב) מחדד את העיסוק בתורה וסובר שמדובר בלימוד תורת הנסתר דווקא, "שבזכות ספר זה, ספר הזוהר יצאו ישראל מן הגלות ברחמים", כמו כן בהמשך הדברים בספר הזוהר שם מובאת גרסת הזוהר לעקבתא דמשיחא, מה שגרם לרבים לקשר בין שני המושגים לאחד.

בחסידות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישנה קבלה בחסידות בנוגע לחבלי משיח שרבי אלימלך מליז'נסק, נהג היה להילחם בשרי מעלה, וגרם לכך שהמתיק את חבלי משיח מעל ישראל.[דרוש מקור] רבי יהודה אריה ליב אלתר מגור נוקט בספרו שפת אמת (פסח תרמ"ב ד"ה בשה"ש) כי התארכות הגלות פועלת להקל על חבלי משיח.

בתרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, צח ע"ב
  2. ^ מלבי"ם על ישעיה ס"ו ח'