זקן-תיש ארוך

זקן-תיש ארוך
מיון מדעי
ממלכה:	צומח
מערכה:	בעלי פרחים
מחלקה:	דו-פסיגיים
סדרה:	אסטראים
משפחה:	מורכבים
סוג:	זקן-תיש
מין:	זקן-תיש ארוך
שם מדעי
	Tragopogon coelesyriacus; ‏בואסייה, 1849

זקן-תיש ארוך (שם מדעי: Tragopogon coelesyriacus) הוא צמח עשבוני דו-שנתי מצוי בסוג זקן-תיש ממשפחת המורכבים^[1]^[2]. העלים סרגליים ארוכים, מזכירים בצורתם עלי דגניים. מבסיס העלים עולה גבעול זקוף בלתי מסתעף, המגיע לגובה 30 עד 70 ס"מ, ובראשו קרקפת פרחים שכולם לשוניים. הפרחים צפופים וצבעם ורוד-סגול כהה. אורך הפרחים החיצוניים כרבע מאורך עלי המעטפת הלשוניים פי 4, אשר כולם לשוניים, בצבע ורוד כהה. הזירעונים אינם חלקים ולכולם ציצית גדולה מאוד המאפשרת הפצה יעילה באמצעות הרוח. בזקן-סב מצוי הזירעונים חלקים ולכולם ציצית פרט לזירעונים החיצוניים, שהם חסרי ציצית, ואורך פרחיהם החיצוניים כמחצית מאורך עלי המעטפת.

תפוצה ובית גדול[עריכת קוד מקור | עריכה]

טיפוס התפוצה הוא ים-תיכוני ומערב אירנו-טורני שהוא אזור בעל אופי ערבתי-יבשתי עם כמות המשקעים 100 עד 400 מ"מ וקיץ חם ויבש והחורף קר מאוד ומושלג.

תפוצתו: מרכז אסיה – טורקמניסטן; המזרח התיכון – אפגניסטן, איראן, ירדן, ישראל, לבנון, סוריה, עיראק וטורקיה; אירופה – יוון (כרתים) וקפריסין. בישראל הוא מצוי מצפון בקעת באר שבע, בעיקר בבתות, בתי גידול טבעיים כגון בתה, שדות בר, אך גם בקרבת האדם – למשל בשולי דרכים וכעשב שוטה בגינות. שורשיו ניתנים לאכילה לאחר בישול.^[3]

אודות מקורות השם קראו בערך "זקן-תיש".

מורפולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

זקן-תיש ארוך הוא צמח עשבוני דו-שנתי בעל שורש שיפודי (צוואר השורש מעובה) ומוהל חלבי, אינו קוצני, גובהו 30 עד 70 ס"מ. פרחו - הנראה לעין - אינו פרח, וכמו כל בני משפחת המורכבים, הוא אינו אלא תפרחת - מקבץ של פרחים רבים שיושבים (ללא עוקץ) על מצעית משותפת. מקבץ זה קרוי קרקפת. הקרקפת מרובת הפרחים עטופה בבסיסה בדור אחד או יותר בקשקשים או חפים היוצרים יחד מעטפת.

הגבעול יחיד, זקוף, קירח, מפרקיו נפוחים וכרגיל אינו מסתעף. בראש הגבעול קרקפת אחת, לאורכו פזורים עלים וישנם גם עלים שמרוכזים בבסיסו^[4].

העלים מסורגים, תמימים ארוכים (דמוי עלי דגנים) בסיסם חובק את הגבעול, רוחבם המרבי בבסיס, והם בעלי 5 עד 7 עורקים מקבילים^[5].

הקרקפות יחידות (בודדות) נישאות על עוקצים ארוכים בראשי הגבעולים^[4]. בהבשלה מלאה הקרקפת נראית ככדור שלם.

המעטפת בעת הפריחה דמוית פעמון או לעיתים רחוקות גלילית, בת 5 עד 16 חפים עשבוניים, על פי רוב 8 חפים, דומים זה לזה ושווים פחות או יותר באורכם, ערוכים כרגיל בדור אחד ואינם רעופים. חפי המעטפת צרים, ארוכים מאוד, אינם משוננים, ומחודדים בקודקודם, אורכם 3.5 ס"מ עד 5 ס"מ, חפי המעטפת ארוכים עד פי 4 מאורך הפרחים^[4]. החפים גדלים עם ההבשלה של הזירעונים^[4]^[6].

המצעית חשופה (חסרת מוצים), קמורה, חלקה.

הפרחים דו-מיניים, בעלי עטיף פשוט, צבעם ורוד-סגול (כהה), קצרים הרבה יותר מחפי המעטפת, צפופים, לשוניים כולם (כותרתם מאוחה לצינור) ונראים היטב מבחוץ. לשון הכותרות מסתיימות ב-5 שיניים. בכל הפרחים חסר גביע הפרח, השחלה תחתית, האבקנים 5, הזירים מפורדים, המאבקים מאוחים לצינור וצבעם שחור, האבקה צהובה, עמוד השחלה מסתיים בשתי צלקות.

זירעוני ההיקף דומים לזירעוני המרכז, כולם נושאים בראשם ציצית מפותחת מאוד של זיפים ארוכים מאוד ומנוצים^[4]^[6]. בצמח שדומה לו - זקן-סב - זרעוני ההיקף בני 3 עד 5 מוצים מחוספסים או זיפים קשים וארוכים (במקום ציצית) או בעלי מקור שקצהו מעובה וצמיר.

הזירעונים דמויי כישור או גליליים, בעל מקור שאורכו עד פי 2 מאורך הזירעון (בשונה מזקן-תיש מדברי)^[4], בעלי קווי אורך או צלעות, מכוסים גבשושים. בכל קרקפת מצויים 2 או 3 טיפוסי זירעונים הנבדלים בצבעם ובמערך הגבשושים שלהם^[7].

זקן-תיש ארוך פורח מאמצע מרץ עד סוף יוני^[7]. בשעות הבוקר בלבד. ההפצה באמצעות רוח.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

עזריה אלון (עורך), אנציקלופדיית "החי והצומח של ארץ ישראל", משרד הביטחון – ההוצאה לאור, החברה להגנת הטבע, 1983; כרך 11 - צמחים בעלי פרחים ב', עמ' .185

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדיה וקבצים בנושא זקן-תיש ארוך בוויקישיתוף

זקן-תיש ארוך, באתר NCBI (באנגלית)
זקן-תיש ארוך, באתר צמחיית ישראל וסביבתה
זקן-תיש ארוך, באתר Tropicos (באנגלית)
זקן-תיש ארוך, באתר GBIF (באנגלית)
זקן-תיש ארוך, באתר IPNI (באנגלית)
זקן תיש ארוך באתר הגן הבוטני בירושלים (ארכיון)

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

^ Tragopogon coelesyriacus, POWO plants of the World Online. Published on the Internet
^ ישנה מחלוקת בין הבוטנאים יש החושבים זקן-תיש ארוך אינו מין בפני עצמו אלא הוא אחד משבעה תת-מינים של המין Tragopogon porrifolius.
^ עזי פליטמן, קלרה חן, אבינעם דנין, אבישי שמידע, דוד דרום, "צמחי ישראל בתמונות", הוצאת מסדה, 1983
^ ¹ ² ³ ⁴ ⁵ ⁶ מיכאל זהרי, מגדיר חדש לצמחי ישראל, מהדורה חדשה מתוקנת ומורחבת, תל אביב: עם עובד, 1989, עמ' 484
^ Naomi Feinbrun-DothanThe, Flora Palaestina – Part Three, Jerusalem: The Israel Academy of Sciences and Humanities, 1978, עמ' 421-3
^ ¹ ² נעמי פינברון-דותן, אבינעם דנין, המגדיר לצמחי בר בארץ ישראל, ירושלים: כנה, 1998, עמ' 742-3
^ ¹ ² זקן-תיש ארוך, באתר צמחיית ישראל וסביבתה

[1] Tragopogon coelesyriacus, POWO plants of the World Online. Published on the Internet

[2] ישנה מחלוקת בין הבוטנאים יש החושבים זקן-תיש ארוך אינו מין בפני עצמו אלא הוא אחד משבעה תת-מינים של המין Tragopogon porrifolius.

[3] עזי פליטמן, קלרה חן, אבינעם דנין, אבישי שמידע, דוד דרום, "צמחי ישראל בתמונות", הוצאת מסדה, 1983

[:1-4] ¹ ² ³ ⁴ ⁵ ⁶ מיכאל זהרי, מגדיר חדש לצמחי ישראל, מהדורה חדשה מתוקנת ומורחבת, תל אביב: עם עובד, 1989, עמ' 484

[5] Naomi Feinbrun-DothanThe, Flora Palaestina – Part Three, Jerusalem: The Israel Academy of Sciences and Humanities, 1978, עמ' 421-3

[:2-6] ¹ ² נעמי פינברון-דותן, אבינעם דנין, המגדיר לצמחי בר בארץ ישראל, ירושלים: כנה, 1998, עמ' 742-3

[:0-7] ¹ ² זקן-תיש ארוך, באתר צמחיית ישראל וסביבתה

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]