קלרה חן

חיה קלרה חן

קלרה חן תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן. נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה	13 ביוני 1924 קלוז'-נאפוקה, ממלכת רומניה
פטירה	27 בדצמבר 1998 (בגיל 74) ירושלים, ישראל
ענף מדעי	בוטניקה
מקום מגורים	רומניה, אוסטריה, ישראל
מקום קבורה	הר המנוחות
מקום לימודים	האוניברסיטה העברית בירושלים
פרסים והוקרה	שלושה מיני צמחים נקראו על שמה
תרומות עיקריות
חקר צמחים בישראל ובמזרח הים התיכון

חיה קלרה חן (13 ביוני 1924 – 27 בדצמבר 1998) הייתה פרופסור לבוטניקה באוניברסיטה העברית בירושלים.

ביוגרפיה

קלרה (חיה) בלאו נולדה בשנת 1924 בקלוז' שברומניה, בת לסימה (לבית גרינפלד) ולפאול-פנחס בלאו. לאביה היה תואר דוקטור ביחסים בינלאומיים, והוא עבד כעיתונאי וכאיש עסקים, ואמה הייתה עקרת בית. בשנת 1919 נולד לזוג אחיה הבכור של חן, יהושע בלאו (לימים פרופסור אמריטוס בחוג לשפה וספרות ערבית באוניברסיטה העברית).

בשנת 1931 היגרה משפחתה לבאדן שבאוסטריה, וב-1937 עברה לווינה. בעקבות האנשלוס עזבה המשפחה את אוסטריה ב-8 ביוני 1938 בעזרת הדרכונים הרומניים שברשותה, ועברה לטריאסט שבאיטליה. כעבור חודש וחצי - לאחר שהוריה של קלרה קיבלו משלטונות המנדט הבריטי סרטיפיקט כ"בעלי הון" - עלתה המשפחה לארץ ישראל. המשפחה התיישבה בתל אביב.

קלרה למדה בסמינר למורים, ובמשך שבע שנים עבדה כמורה בבית ספר יסודי. בשנת 1945, בהשראת הרצאה של ישעיהו ליבוביץ, החלה ללמוד ביולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים – לימודים שנקטעו בעקבות פריצתה של מלחמת העצמאות, שבמהלכה הייתה פעילה חן ב"הגנה" ובצה"ל.^,

בשנת 1946 נישאה קלרה לזלמן חן, מחבר המנון ההתיישבות העובדת "שורו, הביטו וראו" (1936) ולימים ממייסדי משרד העבודה ודוברו הראשון (1950–1977), דובר שירות התעסוקה (1977–1986) ומשורר, פזמונאי וסופר. נולדו להם בת ובן: עדית אפלבאום (נולדה ב-1950) ופנחס חן (נולד ב-1955).

עם סיום מלחמת העצמאות המשיכה חן את לימודיה באוניברסיטה העברית בהדרכת פרופסור נעמי פיינברון-דותן. בשנים 1950–1953 לימדה בתיכון ליד האוניברסיטה במקביל ללימודיה. בשנת 1954 קיבלה חן את תוארה השני בבוטניקה. היא המשיכה בלימודיה בתחום זה בהדרכתו של פרופסור מיכאל זוהרי, ובשנת 1960 הגישה את עבודת הדוקטור שלה בבוטניקה, שכותרתה "Monographic revision of annual species of Medicago L. in the sections Spirocarpos Ser. and Orbiculares Urb". העבודה נעשתה בהנחייתם של הפרופסורים פיינברון-דותן ומיכאל זהרי. הספר שהוציאה לאחר מכן, המבוסס על עבודת הדוקטור שלה, זכה לשבחים בכל העולם ונחשב לפריצת דרך חשובה בתחום עד עצם היום הזה.

בשנת 1962, לאחר קבלת התואר דוקטור, הצטרפה לסגל האוניברסיטה העברית. במשך כמעט שלושה עשורים (1969–1997) היא ניהלה את העשבייה של האוניברסיטה. לצד מחקריה באוניברסיטה לימדה גם בתיכונים. בשנת 1971 הועלתה לדרגת פרופסור חבר.

חן הוזמנה להצטרף לוועדות אקדמיות רבות ברחבי הארץ, ובשנת 1974 אף נמנתה עם מייסדי הארגון הבינלאומי "אופטימה" (OPTIMA - Organization for the Phyto-Taxonomic Investigation of the Mediterranean Area) לחקר סיווג עולם הצומח של אזור הים התיכון. בשנת 1978 מונתה חן לפרופסור מן המניין. היא נשארה חברה בוועד המנהל של ארגון אופטימה עד שנת 1993. בשנת 1995 – שנתיים לאחר פרישתה לגמלאות – זכתה במדליית הזהב של אופטימה על תרומתה המדעית בתחום מיון עולם הצומח של אזור הים התיכון.^,

בשנים תשנ"ג–תשנ"ח הייתה יושבת ראש הוועדה לשמות צמחי ארץ ישראל של האקדמיה ללשון העברית.

לאחר מאבק של כתשעה חודשים עם מחלת הסרטן נפטרה פרופסור קלרה חן ב-27 בדצמבר 1998 בביתה בירושלים. עד ימיה האחרונים עסקה בכתיבת מאמרים בנושאים שחקרה. היא השאירה שני ילדים ושישה נכדים.

פעילותה המחקרית

במהלך קריירת המחקר שלה התמקדה פרופסור חן בתחום מיון עולם הצומח ותרמה תרומה חשובה להבנת סוגים רבים של קטניות, סוככיים ומורכבים.

תחומי העניין של חן היו רבים ומגוונים. תחום ההתמחות העיקרי שלה היה משפחת הקטניות, ובמיוחד הסוג אספסת. נוסף על כך חקרה לעומק סוגי צמחים נוספים, ובהם גרגרנית, לוטוס, כרבולת, תורמוס, שעמון, כנפה וציפורני חתול. חוץ מן העיסוק במיון עולם הצומח חן חקרה גם את ביולוגיית ההאבקה של הצמחים, את תאיהם (ציטולוגיה) ואת מבנה והתפתחות תאי הרבייה שלהם.

הפעילות המחקרית של פרופסור חן הגיעה לשיאה בשנת 1963 עם פרסום המונוגרפיה שלה, המבוססת על עבודת הדוקטור, בנושא מינים חד-שנתיים של אספסת. מונוגרפיה זו, שהגדירה 27 זנים של אספסת ועוד מספר זנים של סוגי צמחים אחרים, היא שהביאה את פרופסור חן לחזית החקר בנושא מיון עולם הצומח הים תיכוני.

בשנים מאוחרות יותר החלה חן להתעניין גם בטחבים. יחד עם דוקטור אילנה הרנשטט היא הובילה את המחקר בנושא הטחבים בישראל. מחקר זה הביא בהמשך לכתיבת הספר "Bryophyte flora of Israel and adjacent regions" (בתרגום חופשי – צמחיית הטחבים בישראל ובאזורים סמוכים).

חן תרמה רבות להבנה של הצמחייה המקומית באזור הים התיכון. היא פעלה למען הגדלת הפופולריות של חקר הבוטניקה והרחבת הידע האנושי בנוגע לצמחייה המקומית. היא עודדה תלמידים שלה ותלמידים לשעבר לחקור קבוצות צמחים מקומיות שעוד לא נחקרו ולגלות טכניקות מחקר חדשניות. נוסף על כך היא כתבה מספר עצום של מאמרים ופרקים בכתבי עת ישראליים, אנציקלופדיות ומדריכי טבע. אחת התרומות המשמעותיות ביותר שלה בתחום הייתה כתיבת מספר עצום של ערכים בנושא בוטניקה ב-"Encyclopaedia hebraica" (כרכים 24–32, 1972–1981).

שלוש קבוצות טקסונומיות נקראות על שמה: "Medicago sect. Heynianae Greuter,", "Medicago heyniana Greuter" ו-"Prangos subg. Heynia Pimenov & V. H. Tikhom".

ספריה

• Chaia Clara Heyn, The annual species of Medicago, Magnes Press, 1963
• M. Zohary, C.C. Heyn, D. Heller, Conspectus florae orientalis : an annotated catalogue of the flora of the Middle East, Israel Academy of Sciences and Humanities, 1980–1994
• C. Clara Heyn and Ilana Herrnstadt, editors, The Bryophyte flora of Israel and adjacent regions, Israel Academy of Sciences and Humanities, 2004

• עזי פליטמן, קלרה חן, אבינעם דנין, אבישי שמידע, צמחי ישראל בתמונות, הוצאת מסדה, 1983

חן נמנתה עם המערכת המדעית של האנציקלופדיה "החי והצומח של ארץ ישראל". כתבה ערכי בוטניקה באנציקלופדיה העברית (כרכים כ"ד–ל"ב).

קישורים חיצוניים

• רשימת הפרסומים של קלרה חן, בקטלוג הספרייה הלאומית
• אופטימה, דף הבית של אתר ארגון אופטימה
• נורית קירש, קלרה חן, באנציקלופדיה לנשים יהודיות (באנגלית)
• חיה קלרה חן, דף שער בספרייה הלאומית

• A. M. Mayer, C. Clara Heyn 1924–1998: In Memoriam, Israel Journal of Plant Sciences, Volume 47, 1999 - Issue 2
• Heyn, Chaia Clara (1924-1998), JSTOR
• Ilana Hermstadt & Daniel Zohary, C. Clara Heyn (1924-1998), Flora Mediterranea 9 - 1999
• Nir L. Gil-ad and Ilana Herrnstadt, C. Clara Heyn (1924-1998), Taxon Vol. 48, No. 2 (May, 1999), pp. 427-430