זולטאן שומיו
 | |
| לידה |
22 ביוני 1882 דוניה דוברבה, קרואטיה  |
|---|---|
| פטירה |
7 בינואר 1937 (בגיל 54) המחוז השישי של בודפשט, הונגריה |
| מדינה |
הונגריה |
| מקום קבורה |
בית הקברות היהודי ברחוב קוזמה |
| צאצאים |
ג'רג' שומיו |
  | |
זולטאן שומיו (במקור שוורץ, בהונגרית: Somlyó Zoltán; דוניה דוברבה, 22 ביוני 1882 – בודפשט, 7 בינואר 1937)[1] היה משורר, עיתונאי, מתרגם ספרותי. הונגרי-יהודי. אביו של ג'רג' שומיו (1920–2006) משורר, מתרגם ספרותי, וסבו של באלינט שומיו (1957–) פילוסוף, אסתטיקאי.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
שומיו נולד במשפחה יהודית להורים שמעון שוורץ ואילקה פיק.[2] לאחר סיום לימודיו בתיכון בעיר נג'קניז'ה, משנת 1901 קיבל משרה ככותב כתובות מינויים בעיתון היומי, ואחר כך כעיתונאי ברייקה. בין 1903–1906 היה חייל בגיוס חובה. כשחזר לבודפשט הפך לעיתונאי ב"מאדיאר נמזט" (Magyar Nemzet שפירושו: "אומה הונגרית"). בשנת 1908 עבד במערכת "העיתון של הערב והחירות" אוראדיה. בין 1909 ל -1913 עבד במערכות העיתונות של סגד, פץ' וסובוטיצה. משנת 1913 התגורר שוב בבודפשט ומשנת 1922 עבד ב"פשטי הירלאפ" (Pesti Hirlap כלומר "יומן של פשט", משנת 1926 עד 1928 עבד במגזין "ליטרטורה", ומשנת 1928 בפשטי נפלו. משנת 1928 התפרנס מכתביו שפורסמו גם על ידי הירחון "עתיד יהודי" של טרנסילבניה.(עתיד יהודי היה ירחון ספרותי וחברתי שיצא לאור בסאטו מארה בין 1930 ל 1940, בעריכת בני משפחת פרישמן). בשנת 1920 התחתן עם מרגיט בולגר. בנם נולד באותה השנה, (לימים המשורר ג'רג' שומיו). אשתו השנייה הייתה שטפניה הַרניש.
פעילותו[עריכת קוד מקור | עריכה]
חייו המוטרדים והבלתי מסודרים השפיעו על נושאי, רמה, סדירות ופרסום שירתו. שיריו הראשונים הושמעו בקולם העממי-הארט נובו של סוף המאה, בהשפעת משוררי המאה ה-19. כמה משיריו פורסמו בכתב העת הספרותי החשוב ניוגט. בבדידותו הרוחנית כתב על הבדידות של להיות לבד ועל האהבה השזורה בארוטיקה. שיריו הושפעו מהאנרכיזם הבוהמי ומ- l'art pour l'art (משמעותו שהאמנות היא רק למען יופייה ואינה צריכה לשרת שום נושא אחר: חברתי, פוליטי, כלכלי וכו') לאחר נפילת הרפובליקה הסובייטית ההונגרית שומיו השמיע את קולו בעיקר כמתרגם. הוא תרגם את יצירותיהם של שארל בודלר, גי דה מופאסנאן, וולטר, ז'אן-ז'אק רוסו וגרהרט האופטמן. הטון הבסיסי בשירתו היה תחושת הבדידות וחוסר התקווה.
יצירתו (חלקי)[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשפת המקור[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Dalok a piros kendőtől a hatcsattos czipőig. Versek; bev. Zboray Aladár; szerzői, Bp., 1902
- Dél van (versek, 1910)
- Az átkozott költő. Megbeszélések az Istennel; Athenaeum, Bp., 1911 (Modern könyvtár)
- Északra indulok. Versek; Tevan, Békéscsaba, 1912
- Sötét baldachin (versek, 1913)
- Hadak a hóban. Novellák; Tevan, Békéscsaba, 1915 (Tevan-könyvtár)
- Végzetes verssorok (1916)
- Őszi regény; Bíró, Bp., 1916
- Nyitott könyv. Lírai pamflett; Tevan, Békéscsaba, 1916
- A doberdói Mária. Versek a nagy háborúról; Pátria Ny., Bp., 1918 (Tábori levél)
- Kármin. Somlyó Zoltán versei; Rácz Vilmos, Bp., 1919 (Színház és divat könyvtár)
- Pesti memoár; írta Somlyó Zoltán et al.; Ister, Bp., 1921
- A férfi versei (versek, 1922)
- Tango Milonga hercegnő (regény, 1924)
- Szűz Miléva. Versciklus; s.n., s.l., 1924
- Miléva. Egy szűz felszabadulásának története. Erotikus versciklus; ill. Kóra-Korber Nándor; Én, Te, Ő, Timişoara, 1926
- Szemelvények Voltaire műveiből; rendezte Somlyó Zoltán; Rózsavölgyi, 1932
- Somlyó Zoltán válogatott versei; bev. Erdélyi József et al., sajtó alá rend. Szász Menyhért; özv. Somlyó Zoltánné, Bp., 1937
- Válogatott versek; vál., sajtó alá rend. Somlyó György, bev. Illés Béla; Szépirodalmi, Bp., 1953
- Somlyó Zoltán válogatott versei; vál., bev. Rákos Sándor; Móra, Bp., 1958 (A magyar irodalom gyöngyszemei)
- Nyitott könyv / A titkos írás. Elbeszélő költemények; sajtó alá rend., utószó Somlyó György; Magvető, Bp., 1960
- Somlyó Zoltán válogatott versei; bev. Devecseri Gábor, vál., szerk., utószó Tamás Attila; Magvető, Bp., 1962
- Borítsd szememre szoknyád!; vál., sajtó alá rend., bev. Vas István; Szépirodalmi, Bp., 1972
- Szabadkai karnevál. Válogatott írások; vál., utószó, jegyz. Dér Zoltán, bev. Somlyó György; Munkásegyetem, Szabadka, 1982 (Életjel könyvek)
- Zsidó mezőkön. A másik élet(mű) a másik térben; összeáll., szerk., utószó Kőbányai János; Múlt és Jövő–The Hebrew University of Jerusalem, Bp.–Jeruzsálem, 2009 (Hágár)
בתרגום לעברית לפי סדר המקור[עריכת קוד מקור | עריכה]
- שירים מהצעיף האדום ועד לנעלי ששת האבזמים. שירים ; 1902
- צהריים עכשיו (שירים, 1910)
- המשורר הארור. דיונים עם אלוהים ; 1911
- אני פונה צפונה. שירים ; בקשצ'בה, 1912
- החופה האפלה (שירים, 1913)
- חֵיילות בשלג. סיפורים קצרים ; בקשצ'בה, 1915
- שירים קטלניים (1916)
- רומן סתיו ; בירו, 1916
- ספר פתוח. עלון לירי ; בקשצ'בה, 1916
- מרי מדוברדו. שירים על המלחמה הגדולה ; 1918
- כרמין. שירים מאת זולטאן שומיו ;1919
- זיכרון מפשט ; 1921
- שירי הגבר (שירים, 1922)
- הנסיכה מילונגה טנגו (רומן, 1924)
- בתולה מילֵבה ; 1924
- מילבה. סיפור שחרור של בתולה. שיר אירוטי 1926
- קטעים מיצירותיו של וולטייר; 1932
- שירים נבחרים מאת זולטאן שומיו ; 1937
- שירים נבחרים ; 1953
- שירים נבחרים מאת זולטאן שומיו ; 1958
- ספר פתוח / הכתיבה הסודית. שירים נרטיביים ; 1960
- שירים נבחרים מאת זולטאן שומיו ; 1962
- הפכי את חצאיתך על עיניי; 1972
- קרנבל של סובוטיצה. כתבים נבחרים ; 1982
- בשדות יהודיים. חיים אחרים (אמנות) במרחב אחר ; עבר ועתיד - האוניברסיטה העברית בירושלים, 2009 (הגר)
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
- זולטאן שומיו
- אנציקלופדיה ביוגרפית הונגרית. זולטאן שומיו.
- כל השירים של זולטאן שומיו
- שירים מאת זולטאן שומיו
- פרנץ בוזו: זולטאן שומיו בעשן טבק ובושם. בתוך: מגזין המילניום, יוני-יולי 2008
- המשורר הארור. לזכרו של זולטאן שומיו ;
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- לקסיקון יהודי הונגרי Magyar zsidó lexikon. Szerk. Ujvári Péter. Budapest: Magyar zsidó lexikon, 1929
- מי ומי בספרות ההונגרית Ki kicsoda a magyar irodalomban? Tárogató Könyvek ISBN 963-8607-10-6
- מי ומי בספרות ההונגרית Ki kicsoda a magyar irodalomban? Könyvkuckó Kiadó, Budapest, 1999 ISBN 9-638157-91-7
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
זולטן שומיו (1882-1937), דף שער בספרייה הלאומית
