זה הגשם

"**זה הגשם**"
	סינגל בביצוע נורית גלרון
	מתוך האלבום משהו בלבבה
יצא לאור	1986
סוגה	זמר עברי
שפה	עברית
אורך	3:54
חברת תקליטים	NMC
כתיבה	יונה וולך
לחן	רן עפרון

זה הגשם
	אָז אַל תִּשְׁאַל מַדּוּעַ; אֶלָּא עֲשֵׂה מִיַּד; וְאַל תַגִּיד יָדוּעַ; וְאַל תָקוּם בַּצַּד.; ; וְאַל תִּיקַּח מִמֶּנִּי; מַה שֶׁלּא תָבִין; וְאַל תִּרְצֶה מִמֶּנִּי; מַה שֶׁאֵין לוֹ מִין.
	(מתוך השיר)

זה הגשם הוא שיר מאת המשוררת יונה וולך שהתפרסם בשנת תשמ"ג-1982. השיר הולחן בידי המלחין רן עפרון, הושר בפי הזמרת נורית גלרון והופיע באלבומה "משהו בלבבה" (1986).

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

השיר התפרסם לראשונה בחודש תשרי תשמ"ג (1982) ב"פיוט": דפשיר שבועי לשירה עברית בעריכת דרור גרין; מנויי העלון, שוולך נמנתה עם חברי המערכת שלו, קיבלו בדואר מדי שבוע שיר חדש שטרם פורסם.^[1] השיר נכלל בספר שיריה של וולך "אור פרא" (1983). הוא נחשב לשיר פשוט, אישי ואינטימי, נועז פחות משירים אחרים של וולך כמו "תפילין", שעורר באותה תקופה סערה גדולה.

במצעד הפזמונים העברי השנתי לשנת תשמ"ז דורג השיר בגרסתו המקורית, זו של נורית גלרון, במקום ה-39.

תוכן השיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

השיר מתאר את יחסיהם של גבר ואישה מנקודת מבטה של האישה שחשה שהשניים מתעלמים מהרגע, מאחר ששניהם הפכו מוכרים זה לזה עד כדי כך שהכול כבר ידוע ומוכר ביניהם.

בשיר שישה בתים כשכל שני בתים מתייחסים בעצם זה לזה. בבית הראשון מתארת האישה את הגשם היורד על הדשא. בבית השני מתברר שהגשם מדמה את הרגעים העוברים בין בני הזוג ("זה הרגע שעובר כרגע"). בבית השלישי מציינת האישה כי בין בני הזוג נוצר פער, ובבית הרביעי היא מסבירה את הפער בדחייה שנוצרה ביניהם, כשבמקום "לחיות את הרגע" הם נכנסו לשגרה של דחייה ("זה התכף שקורה בדרך").

בבתים החמישי והשישי מביעה האישה את רצונה מבן זוגה שיפסיק להתייחס לקשר ביניהם בשכלתנות ("אז אל תשאל מדוע") ולהתייחס אליה כמוכרת וידועה ("אל תגיד ידוע"). משאלתה היא שהגבר יתייחס לכאן והעכשיו באה לידי ביטוי בעיקר בשורות האחרונות של השיר "ואל תרצה ממני מה שאין לו מין", כשהמין מייצג דבר מה חייתי ועוצמתי המתרחש בכאן והעכשיו, חף משכלתנות ומדחיינות.