ויקיפדיה:מפגשים/מפגש פסח תשס"ו/סיכום המפגש

סיכום המפגש הגדול שנערך ב-17 באפריל, פסח 2006.

מספר משתתפים

מספר המשתתפים איננו ידוע במדויק (בשל אזילת המדבקות) אולם מדובר על 50-60 אנשים בסה"כ.

מיקום וזמן

המפגש נערך במרכז שמשון-בית שמואל שבירושלים החל מהשעה 17:00 ועד ל-21:20.

נושאים שנדונו

מיזמי האחות

עידן ד סקר את נושא מיזמי האחות, שכמו הוויקיפדיה, אף הן פועלות תחת קרן ויקימדיה. עידן ציין כי מטרתה הרשמית של הקרן היא לקדם את הגידול, לפתח ולהפיץ תוכן חופשי, רב-לשוני ולאפשר לציבור הרחב לגשת בחופשיות לתוכן זה באמצעות האתרים המופעלים על ידי הקרן.

עידן סקר את התקדמות מיזמי האחות, ואת יעודם:

1. ויקימילון - מילון חופשי רב לשוני.
2. ויקיציטוט - מאגר רחב של ציטוטים וביטויים חופשיים.
3. ויקיספר - אוסף ספרי לימוד ומדריכים חופשיים.
4. ויקיטקסט - ספרייה הכוללת מאגר חופשי של טקסטים, הגרסה הפתוחה לפרוייקט גוטנברג. במיזם העברי יש התרכזות בארון הספרים היהודי.
5. ויקיחדשות - אתר חדשות חופשי.

עידן סקר את התפתחות המיזמים בעברית ובאנגלית, וציין כי למעט ויקיחדשות, כל המיזמים עצמאיים, והמיזמים העבריים הם בעלי קהילה מבוססת של עד 10 משתמשים פעילים קבועים.

הועלו בסוף ההרצאה שאלות רבות, והתפתח דיון. הוסכם שיש ערך חשוב למיזמים אלו, משום שהם מפתחים אף הם תוכן חופשי נחוץ, ואחת הסיבות להקמתם,היא בכדי שיהיה ניתן להכניס לשם תוכן חופשי, שלא ניתן להכיל בוויקיפדיה.

הועלו מספר נקודות חשובות, כגון הבטחת שמירת זכויות יוצרים גם במיזמים הקטנים, תוך למידת הלקח של סגירתה של הוויקיציטוט הצרפתי, וכן חשיבות הקישורים בין מיזמי האחות לוויקיפדיה.

עידן ציין לבסוף כי מיזמי האחות אינם מהווים תחרות לוויקיפדיה, אלא באים להשלימה, כחלק מחזון קרן ויקימדיה.

מתקפת איכות

הראל הקדיש כמה דקות להסברת יכולותיו המדולדלות של הבודק ואחר כך העביר הרצאה עם מצגת על רעיון מתקפת האיכות. זהו רעיון שמקורו בוויקי הגרמנית, שאימצה אותו במשך שנה וחצי. זוהי בעצם פלטפורמה קבועה לניהול מתואם ומרוכז של מיזם כתיבה בתחום אחד. לכל נושא מוקדש פרק זמן קבוע מראש - למשל שבועיים. הנושא נבחר בהצבעה בדף המיועד לכך, וההצעות המתמודדות הן בעצם תכניות עבודה מפורטות של כתיבה - ריכוז של מושגים עיקריים, תקופות ואישים בתחום מסויים, ממוינות לקצרמרים, ערכים חסרים, ערכים להרחבה, איורים נדרשים וכו'. המתקפה הנוכחית זוכה למקום בולט ומתוקשר, למשל בדף הראשי ובשער הקהילה. בצורה הזו מובטח שהקהילה תתמודד עם מיזם אחד מרכזי בכל פעם, במקום לבזבז תשומת לב מוגבלת למספר רב של מיזמים מתחרים. הרעיון הוצג גם כדרך להתמודד עם אנציקלופדיה שכבר עברה את שלב "הילדות" ושיש בה עתה קהילה גדולה של כותבים שדרושה להם לעתים הכוונה וריכוז מאמץ מסודר, במקום שיתפזרו בפעילות סרק במזנון ובדפי השיחה.

טיפול בהשחתה

גילגמש הציג את עמדתו לטיפול בהשחתה. הוגדרו כמה פרמטרים:

1. השחתה קלה: כתיבת זבל מובהק כמו ררררררררררררררר בערכים, יצירת ערכי זבל, קללות בדפי שיחה וכו'.
2. השחתה כבדה: הטיה פוליטית, הכנסת טעויות בזדון לערכים וכו'.

בעיה שקיימת בוויקי נוגעת לטיפול בנגע. ויקיפדים רבים לא מכירים את היסטוריית ההשחתה של משחית פוטנציאלי. לכן, ישנו סיכוי גבוה לוויכוחים ברגע שמישהו חושב שהמפעיל פעל שלא כצדק. הוצעו מספר דרכים לשיפור המצב:

1. הקמת דף מיוחד שבו תרשם פעילות בעייתית של משתמשים בעייתיים.
2. הגדלת החשיפה של המפעילים לבעיות תחזוקה.
3. הפניית משאבים נוספים לטיפול בבעיה.

דוד שי טען שטיפולנו בהשחתות הינו סביר. כמו כן, טען דוד שי שלא צריך להתרגש נוכח המצב הקיים. לדבריו, המצב הנוכחי טוב ואין טעם בפעולה נוספת.

חשיפה לתקשורת

טרול רפאים העלה את הטענה כי הוויקיפדיה הצליחה להגיע למעשה לכך שאחוז האנשים ששמעו עליה הוא גבוה מאוד ויש לעבור למדיניות של חשיפה לאלמנטים סלקטיביים (בניגוד למצב הנוכחי של התייחסות בעיקר לקהילה). הטענה נדחתה באופן מוחלט על ידי הקהל שטען (לפחות אלו שהגיבו) כי להד"ם.

ההצעה של טרול רפאים לעשות פרסום למיזמים זכתה להתייחסות חיובית יותר כאשר מרבית ההצעות היו להשקיע את המאמץ בפרסום ממוקד בפורומים. כמו כן התנהל דיון לגבי חשיפת הוויקיפדיה לאנשי אקדמיה ע"י הפצה ישירה והובעו דעות סותרות לגבי מידת החשיפה הממשית שיש לוויקיפדיה כיום.

גלעד, חוקר מאוניברסיטת בן גוריון העוסק בנושאי ויקי טען שוויקיפדיה לא מוכרת בקרב הסטודנטים. כדוגמה הוא נתן את השאלה שהוא מציג לסטודנטים בפתיחת הקורס שבסגרתה הוא שואל אותם לגבי חשיפתם לוויקיפדיה. לדבריו, מספר הסטודנטים שנחשפו למיזם נמוך מאוד ולא עולה על אחוזים ספורים. עוד ציין שמיזמים מבוססי מדיה-ויקי הולכים ומתרבים, למשל באוניברסיטה הפתוחה. דוד שי הוסיף שגם החוקה המוצעת באתר הכנסת מוצגת באמצעות מדיה-ויקי.

השוואה בין ויקיפדיה לאנציקלופדיה העברית

השוואה קצרצרה שערך הלל בין האנציקלופדיה העברית לוויקיפדיה העלתה כמה הבדלים מהותיים וכמה נקודות לשיפור (הלל הודה לדוד שי שהביא את הכרך נ-ס של האנציקלופדיה, אך התמרמר על כך שלא הביא את הכרך שבו קיים (או שלא?) הערך על "בכור שור, יוסף").

• הערך על עברית די מושקע אצלנו (תודות לנתנאל) אך פחות מן האנציקלופדיה העברית. שם הניתוח יותר סדור ומהוקצע, וגם יש שם נקודות שלא מדובר עליהן אצלנו (לדוגמה, לשון המגילות הגנוזות).
• נקודה משמעותית היא היחס באורך בין הערכים השונים, והפרופורציות בתוך הערך עצמו. הלל טען שהיחס באורך בין הערכים הוא חשוב, ומלמד על החשיבות היחסית שלהם - דבר שלא קיים אצלנו כלל. דוד שי טען שההצגה אינה מדויקת, והביא לדוגמה את העובדה שהערך הארוך ביותר באנציקלופדיה העברית (המוקדש לאישיות) הוא בנימין זאב הרצל - שלאו דווקא חשוב יותר מאנשים רבים אחרים. אם דיברו על משחיתים פוליטיים, אמר דוד בחיוך, הרי שזו דוגמה למשחית פוליטי שחדר למערכת של האנציקלופדיה העברית; צריך לתת לערכים לצמוח ולפרוח כמה שהם יכולים. הלל הסכים שייתכנו הטיות מסוימות, אך עדיין הגודל משקף יחסים. אכן אין דרך לשים גבול ביחס שבין ערך למשנהו, מטבעה של ויקיפדיה שהיא פרויקט גדל והולך, אך לכל הפחות בתוך הערך עצמו ראוי שיינתן היחס ההולם. מהקהל הביאו כדוגמאות את הערך על מפלגת העבודה, שנתח גדול ממנו מדבר על פרשת הזיופים, כאילו זו אחת מאושיותיה (דוד שי אמר בתגובה שהערך הזה הוא סתם גרוע).
  הלל הציע, כדי לפתור בעיות מסוג זה, למי שכותב את הערך, שיכתוב אותו מראש בצורה פרופורציונלית בין הסעיפים השונים; משום שאם אתה לא תכתוב ביחס סביר, אף אחד לא יתקן, אלא רק יהרוס עוד. בהקשר זה הזכיר מישהו (?) את הערך נצרות שהוא כתב, ומכיון שהיו לו פערי מידע, השאיר כותרות ריקות (בנוסף לתבנית:להשלים) כדי שיידעו שיש פער מהותי שיש להשלימו. הוסכם שזה פתרון חשוב ושיש ליישמו במקרים כגון אלה (על אף שההתייחסות לרשימת הערכים להשלמה היא אפסית, לצערנו).
• עוד נקודה שהועלתה היא שעל הערכים באנציקלופדיה העברית חתומים כותביהם, שלא כבוויקיפדיה, שמאחורי הערכים עומדים רק כינויים ולא אנשים. ההבדל הוא האחריות - כאן אתה עלול לכתוב בלי חשבון, ואילו שם אתה יודע שאתה צריך לעמוד מאחורי דבריך. דוד שי העיר שרוב האנשים האלה מתים מזמן, והלל ענה שאין זה משנה, שכן בזמן כתיבת הערך הם היו חיים (לפחות רובם), ועל כן תחושת האחריות קיימת. הראל העלה את העובדה שאנשים חושבים שעל הערכים באנציקלופדיה העברית חתומים רק פרופסורים, בעוד שלעתים יש שם גם אנשים עם תואר ראשון בלבד.
  הלל הציע שגם אם לא פונים לפתרונות כמו "מוסמכופדיה", כדאי אולי לציין בצורה בולטת יותר שאין לקחת בלי מחשבה שנייה מידע מוויקיפדיה, שכן דבר זה - שוויקיפדיה נכתבת על ידי כל גולש שירצה (הביטוי "סתם אנשים" עורר את חמתם של כל אותם סתם אנשים שהקשיבו להרצאה) - אינו כתוב בצורה ברורה ומובנת. הוסכם, על כל פנים, שהדבר מטיל עלינו אחריות כבדה, שכן לוקחים את דברינו ברצינות.
• נקודה נוספת הייתה, כמובן, מחסור בולט בערכים; מבדיקה אקראית ראינו שאין ערך סוככיים (הוא מוזכר אמנם בכוסברה), והערך על סקוטלנד ריק ברובו. יש עוד הרבה עבודה לעשות.
• בביקור פתע שהתבצע בערך וולט דיסני, מחק Harel, מול עיניהם הצופות של הוויקיפדים במפגש, פסקה קצרה שהוסיף אלמוני כשעה לפני כן. בתקציר העריכה נכתב: "המפגש מתקן!".

הכסא החם

• אורח חוקר הציג בשני משפטים מחקר שעורכת קבוצה מהאוניברסיטה העברית על הוויקיפדיה כ"מערכת מורכבת". הקבוצה מנתחת את הוויקיפדיה העברית על קישוריה בשיטות ניתוח רשתות מתחום הפיסיקה. הוצע לו להציג את הנושא במזנון ואולי לכתוב ערך.
• שנילי הציע לכתוב טופס (Template) לכתיבת ערכים על אישים שיכוון את הכותב על מבנה ותוכן רצויים. לאחר שהוברר שהכוונה לטופס עזר לא מחייב לקח על עצמו טרול רפאים להרים את הנושא (בתנאי שיזכירו לו).
• דרור ביקש להדגיש את ההקפדה הנדרשת בשמירת זכויות היוצרים. הוא איזכר לנוכחים אירוע שהיה בויקיציטוט הצרפתי, אשר נסגר בהוראת בית משפט בגלל הפרת זכויות יוצרים. לדבריו בנושא התוכן יש ניטור קפדני (ציין לטובה את סקרלט/אוי וי) ודרש ליישם אותה רמת ניטור גם על תמונות.
• הלל העיר על נושא "הקישורים האדומים", אשר משום שערך עם מעט מהם נראה אסתטי יותר, יש הממעטים בהם. דבר זה אינו נכון, ומשתי סיבות: ראשית, מתישהו ייכתבו הערכים החסרים, ואז לא יהיה אליהם קישור מן הערך הרלוונטי (דוגמה לדבר היא ארבע כוסות, שנכתב לאחרונה וערכים רבים בקטגוריה:פסח לא קישרו אליו), ושנית, הקישורים האדומים הם טריגר לכתיבת הערכים החסרים (על ידי לחיצה פשוטה עליהם), וחבל שלא יהיו. כן העיר אחד הנוכחים על כך שחשוב גם לדעת לקשר נכון - את האוניברסיטה העברית יש לקשר כמושג, ולא לחלק לאוניברסיטה ולעברית, כמובן. זאת, גם אם המחיר הוא "קישור אדום".
• eman הציע להקפיד יותר על הנושא של כתיבת התקצירים לעריכות: לתאר בקצרה אבל באופן מדוייק מה נעשה ("כמו שדורשים מסטודנטים במעבדה לכתוב בדו"ח את פרטי הניסוי כך שמישהו אחר יוכל להבין מזה מה בדיוק נעשה, ולשחזר את הניסוי"), וגם להקפיד ששינוי משנה ייחשב רק דברים כמו תיקון תקלדות וכו', שבהם לא נעשה שינוי ממשי בתוכן. ההקפדה על נושא התקצירים נחוצה גם בשביל שמי ששינו לו דברים בערך לא ירגיש שנעשו דברים לא צודקים, או כלאחר יד, וגם כדי שמישהו שבעתיד ינסה להבין איך הערך התפתח, והיכן נמצא השינוי הספציפי שהוא מחפש, או איפה היו הקפיצות הגדולות בערך, יוכל להבין את זה מדף ה"גרסאות אחרונות". בהקשר הזה הוזכרה האפשרות ב"העדפות>עריכה" של "הזהר אותי כשאני מכניס תקציר עריכה ריק". הוצע הן לעשות את זה כבררת מחדל, והן שהויקיפדים יעשו את זה אצלהם וולונטרית, (ולו לזמן קצר בשביל לחנך את עצמם). כנגד הועלתה טענה שזה מעצבן, בייחוד כשכבר יש בתקציר את שם הפיסקה (אם כי זה לא תמיד מספיק). מה שלא הועלה, ואולי כדאי, זה לעשות את האזהרה הזו רק במרחב הערכים.

תודות

• לMagister על האירוח והכיבוד
• לשי יקיר על ניהול המפגש
• לאורי מוסנזון על המחשב
• לסקרלט על משלוח הדואלים

רשמים

• במפגש, בניגוד למה שנעשה באתר, יש משמעות לפער הגילאים, במיוחד בגילאים הצעירים. הצעירים שבחבורה שתקו לאורך מרבית המפגש (ביישנות?). טרול רפאים 20:32, 19 אפריל 2006 (IDT)
• המפגש הביא למקסימום את היכולת שלנו לגייס מקום בצורה "פיראטית", את המפגש הבא יש לארגן בצורה ממוסדת. טרול רפאים 20:32, 19 אפריל 2006 (IDT)
• הגבלת הזמן התגלתה כמועילה ביותר והביאה למיקוד בדיונים. טרול רפאים 20:32, 19 אפריל 2006 (IDT)
• האוירה הכללית היתה ידידותית מאוד ולא שיקפה את הוויכוחים הלוהטים שהיו כאן לאחרונה. יכל להיות שהאנשים לא רצו להעכיר את האוירה או שפשוט צד אחד בוויכוח כמעט לא יוצג במפגש.אורי מוסנזון
• לאחר ההרצאה של גילגמש (שאני חייב להודות שהיתה טובה) היה רושם (סובייקטיבי שלי) שרוב האנשים הרגישו שהיו מעדיפים תקצירי עריכה מפורטים יותר לגבי שיחזורים וחסימות שאינם מובנים מאליהם. לגבי הטענה שאין זמן לכתוב תקצירים כאלה, עלתה הטענה שמלחמות העולם הבאות בעקבות פעולות לא מנומקות, גוזלות יותר זמן.
• הכיבוד היה מאוד טעים.אורי מוסנזון
• שוב ראינו שקשה למצוא מכנה משותף לכל המשתתפים. אני כבר לא בטוח לגבי המכנה המשותף עליו הצבעתי אחרי הפגישה בסלון מזל (לא מצאתי קישור (גם לא חפשתי מספיק)).אורי מוסנזון
• הייתה תחושה כללית שויקיפדיה התבגרה (אולי גם בהשפעת המקום והאוכל)אורי מוסנזון 20:58, 19 אפריל 2006 (IDT)
• אנחנו כבר הרבה יותר גדולים, מוכרים וממוסדים, וכבר לא ניתן יהיה בעתיד לעבוד בשיטת "המעגל" לניהול הדיון, כמו לפני שנה למשל. גם בעתיד, כמו הפעם, צריך יהיה להכין תכנית מסודרת של הרצאות ונושאים. כדאי לבחור בנושאים מקוריים ואופטימיים ולא לשוב לסוגיות החבוטות. כדאי שהמרצים יכינו את עצמם היטב לקטעים שהם מעבירים. אפשר לשקול אולי תכנית רב-מושבית בעתיד, אם המקום יאפשר זאת. Harel - שיחה 21:06, 19 אפריל 2006 (IDT)
• בסך הכל היה טוב מאוד. האווירה הייתה טובה, ההרצאות היו מאוד מעניינות ומועילות, האוכל משובח, המקום טוב. בכלל, החיים טובים. עידן ד 21:41, 19 אפריל 2006 (IDT)
• היה די נחמד לפגוש את הויקיפדים האחרים. האוירה היתה טובה, וההומור (שי יקיר, טרול רפאים ועוד) גם תרם לכך ומעבר לכך. תודה לכולם! ולכל אלו שתהו מניין הגיע שם-המשתמש שלי (שמעתי במפגש כמה נסיונות להסביר את השם), וכן לכל אלו שביקשו שייכתב ערך בנושא, ישנו ערך (חדש): ינבושד. בברכה, ינבושד 21:45, 19 אפריל 2006 (IDT)