ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/אתר האנציקלופדיה היהודית/ערכים ששוכתבו או הורחבו באנציקלופדיה היהודית/מונבז השני

איור של פתח קברי המלכים במאה ה-19 המיוחסים למלכי בית חדייב

מונבז השני (או מולבז), המופיע בספרות חז"ל בתואר מונבז המלך, היה בנם של הלני המלכה ומונבז הראשון, מלך חדייב. הוא התגייר כמו אמו ואחיו הצעיר, איזטס השני.

ביוגרפיה

בית המקדש ועיר דוד; מראה מבריכת השילוח. בחזית עיר דוד נראים ארמונות מלכי חדייב. דגם ירושלים בסוף ימי בית שני

נולד בחדייב למונבז הראשון ולהלני המלכה. ההיסטוריון היהודי-רומאי, יוסף בן מתתיהו, הזכיר את הלני המלכה ואת מונבז בכתביו כמה פעמים. בספרו קדמוניות היהודים תיאר יוסף כיצד התגיירה הלני יחד עם בניה מונבז ואיזטס, בהשפעתם של שני יהודים, ובהמשך תיאר כיצד שלחו משלחת צבאית גדולה לירושלים במהלך המרד הגדול, כדי לסייע למורדים היהודים. לפי תיאורו של יוסף בן מתתיהו, סוחר תכשיטים מיהודה בשם חנניה (או אליעזר), שנקלע לחדייב, הוא זה שחשף להלני המלכה את עם ישראל ותורתו, והשפיע עליה להתגייר. עקבות להתגיירותו קיימות במדרש רבה. בעקבות יוסף בן מתתיהו, הלכו כמה מהאחרונים, ואף הביאו לכך סמך ממשמעות התלמוד ומדברי המדרש. בין אחרונים אלו: רבי אברהם זכות, מחבר "ספר יוחסין"; רבי עזריה מן האדומים, מחבר "מאור עינים"; דוד גנז, מחבר "צמח דוד"; רבי יחיאל היילפרין, מחבר "סדר הדורות"; רבי יוסף חזן, מחבר "חקרי לב".

יש ממפרשי התלמוד הראשונים (שלא הכירו ישירות את כתבי יוסף בן מתתיהו) שכתבו שהלני המלכה ובנה מונבז היו למעשה חלק מבית חשמונאי, ויש מהראשונים שאף שציינו בפירוט כי אגריפס השני היה אביו של מונבז (אל נכון, מונבז הראשון). כמה ממפרשי התלמוד המאוחרים תמהו על ייחוס זה, לאור דברי יוסף בן מתתיהו, וכפי שגם משתמע בתלמוד ובמדרש שעברו גיור.

לאחר מותו של אחיו איזטס, בערך בשנת 55 לספירה, מונבז הפך למלך חדייב. תאריך מותו אינו ידוע, אך ידוע שהוא שלט כמלך בזמן המרד הגדול ברומאים (70-66 לספירה), ואף נתן סיוע למורדים היהודים נגד האימפריה הרומית.

תקופתו זכורה לטובה בתודעה היהודית, למרות שהימים היו ימי תקופת הנציבות השנייה בה שלטו אנשים בעלי מוצא סורי שהיו עוינים ליהודים ונהגו כלפיהם בעריצות ובאטימות. בספרות המדרש המאוחרת נאמר כי ”בימי מונבז המלך היו ימים טובים לתלמידי חכמים ונצחו לכותים וצדוקים ובייתוסים. ואחר כך גרמו עונותינו ועלו אספסיינוס וטיטוס בן אשתו והחריבו בית שני והעיר, והגלו את אבותינו לרומי”.

ההיסטוריון דיו קסיוס מזכיר בספרו את מונבז, אולם בדומה לטקיטוס, אינו מזכיר את התייהדותה של שושלת המלוכה של חדייב.

פילנתרופיה יהודית

במשנה מסופר שמונבז עשה ידיות מזהב לכל כלי יום הכיפורים בבית המקדש.

בגמרא מסופר על צדקותו הגדולה במצוות צדקה, הון עתק שירש מאבותיו בזבז עבור כך:

תנו רבנן: מעשה במונבז המלך שבזבז אוצרותיו ואוצרות אבותיו בשני בצורת, וחברו עליו אחיו ובית אביו ואמרו לו: 'אבותיך גנזו והוסיפו על של אבותם, ואתה מבזבזם?!' אמר להם:
  אבותי גנזו למטה, ואני גנזתי למעלה, שנאמר (ספר תהילים, פרק פ"ה, פסוק י"ב): אֱמֶת מֵאֶרֶץ תִּצְמָח וְצֶדֶק מִשָּׁמַיִם נִשְׁקָף;
  אבותי גנזו במקום שהיד שולטת בו, ואני גנזתי במקום שאין היד שולטת בו, שנאמר (ספר תהלים, פרק פ"ט, פסוק ט"ו): צֶדֶק וּמִשְׁפָּט מְכוֹן כִּסְאֶךָ;
  אבותי גנזו דבר שאין עושה פירות, ואני גנזתי דבר שעושה פירות, שנאמר (ספר ישעיהו, פרק ג', פסוק י'): אִמְרוּ צַדִּיק כִּי טוֹב כִּי פְרִי מַעַלְלֵיהֶם יֹאכֵלוּ;
  אבותי גנזו [אוצרות] ממון ואני גנזתי אוצרות נפשות, שנאמר (ספר משלי, פרק י"א, פסוק ל'): פְּרִי צַדִּיק עֵץ חַיִּים וְלֹקֵחַ נְפָשׁוֹת חָכָם;
  אבותי גנזו לאחרים, ואני גנזתי לעצמי, שנאמר (ספר דברים, פרק כ"ד, פסוק י"ג): וּלְךָ תִּהְיֶה צְדָקָה;
  אבותי גנזו לעולם הזה, ואני גנזתי לעולם הבא, שנאמר (ספר ישעיהו, פרק נ"ח, פסוק ח'): וְהָלַךְ לְפָנֶיךָ צִדְקֶךָ כְּבוֹד ה' יַאַסְפֶךָ.

— תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף י"א, עמוד א'

שמו

שמו "מונבז" רווח בספרות חז"ל, ומותאם לאזכורים אחרים אצל היסטוריונים בני התקופה כמו יוסף בן-מתתיהו. עם זאת, בספרות הגאונים והראשונים יש שמציינים את שמו כ"מולבז", או "מולבן".

רחוב מונבז בירושלים

רחוב מונבז ביום מושלג. מימין נראה חצר סרגיי עם המגדל שבסוף המבנה. ממול נראית כנסיית השילוש הקדוש בירושלים

בלב ירושלים המודרנית, בגבול מגרש הרוסים, שוכן רחוב מונבז, הניצב לרחוב הלני המלכה.

ראו גם

• הלני המלכה
• אונקלוס
• מונבז (תנא)

קישורים חיצוניים

• 
  שגיאות פרמטריות בתבנית:אוצר החכמה
  פרמטרים [ עמוד ] לא מופיעים בהגדרת התבנית ישעיהו גפני, "גיור מלכי חדייב (אדיאבנה) לאור הספרות התלמודית", בתוך: ישראל סדן (עורך), ניב המדרשיה, מדרשיית נעם, תל אביב תשל"א, עמ' ר"ד-רי"ב, באתר אוצר החכמה

הערות שוליים

קטגוריה:תולדות עם ישראל: אישים קטגוריה:יהדות בתקופת בית שני קטגוריה:יהודי תקופת בית שני קטגוריה:גרים במשנה ובגמרא