ויקיפדיה:הידעת?/2018/מאי

מאי 2018
1 במאי 2018	צב יבשה בניגוד לאמונה העממית, לא ניתן לקבוע את גילם של צבים בעזרת ספירת מגִני הקרן הערוכים על שריון הגב שלהם. מספר המגנים ייחודי לכל מין של צב, ואינו משתנה במהלך חייו של הפרט. את גילו של הצב ניתן להעריך בעזרת טבעות הגדילה שעל שריונו, שבדומה לטבעות העץ, מתווספות לו מדי שנה, אלא ששיטה זו איננה יעילה עבור פרטים בוגרים, שטבעות הגדילה שלהם בדרך כלל מטושטשות.	עריכה - תבנית - שיחה
2 במאי 2018	סטיבן הוקינג האם חורים שחורים קיימים? הפיזיקאי הבריטי סטיבן הוקינג ועמיתו האמריקאי קיפ תורְן ערכו התערבות בנושא זה בשנת 1974. הוקינג, חוקר החורים השחורים הנודע, רצה שתהיה לו "תעודת ביטוח", ועל כן טען במפתיע שגופים אלו הם פרי הדמיון. הוא הסביר: אם יתברר כי חורים שחורים אינם קיימים, ובכך תרד לטמיון כל עבודתו המדעית, אז לפחות יישאר בידיו פרס ניחומים. כל אחד מהיריבים רשם את הפרס שהוא דורש, ונערך חוזה התערבות. בשנת 1990 נאלץ הוקינג להודות שהצטברו די ראיות לקיומם של חורים שחורים. לימים סיפר תורן שאשתו החדשה הזדעזעה לגלות שהפרס בו זכה הוא מנוי שנתי לירחון "פנטהאוז".	עריכה - תבנית - שיחה
3 במאי 2018	טטרדרכמה מכסף מימי בר כוכבא. על צדו של המטבע חזית בית המקדש כשעליה כוכב והכתובת "שמעון". על צדו השני לולב ואתרוג והכתובת "לחרות ירושלים" ממצאים ארכאולוגיים מן השנים האחרונות אימתו את תיאורו של ההיסטוריון הרומי דִּיוֹ קָסְיוּס שלפיו לוחמי בר כוכבא נהגו להגיח ממחילות תת-קרקעיות ולהפתיע את הלוחמים הרומאים. גילוין של מערכות המסתור של בר כוכבא ממחיש כי את המבצרים של תקופת המרד הגדול החליפה בזמן מרד בר כוכבא מערכת מסועפת של מחילות, מנהרות ואולמות תת-קרקעיים, אשר הוכנה במשך שנים, בטרם החל המרד.	עריכה - תבנית - שיחה
4 במאי 2018	אותית עבריות בכתב סת"ם המקור הראשון שבו נזכר המונח "עברית" ככינוי לשפה העברית הוא בכלל מקור יווני, מן המאה השנייה לפני הספירה. עד אז שימש המונח "עברי" כתיאור למוצאם של בני ישראל (מ"עבר הנהר", מצאצאי עבר או מהעפירו). במקרא משמש המונח "יהודית" ככינוי לשפה העברית (או לפחות לניב הירושלמי של ממלכת יהודה), ורק מלשון חז"ל ואילך הוכנס לשימוש המונח "עברית" כשם השפה.	עריכה - תבנית - שיחה
5 במאי 2018	בשנת 1930 עבד במאי הקולנוע לואיס מיילסטון על הסרט "במערב אין כל חדש", המבוסס על ספרו של אריך מריה רמרק ואשר מציג את זוועות מלחמת העולם הראשונה מנקודת הראות של חייל גרמני הנהרג בסופו. מפיקי הסרט, למודי מסורת האסקפיזם ההוליוודית, דרשו ממיילסטון לשכתב את התסריט ולהמציא לו "סוף טוב" בנוסח הוליווד, שיתאים לטעם הקהל האמריקאי. מיילסטון, שמצא את הדרישה כאבסורדית, השיב בסרקזם: "יש לי סוף טוב לסרט. ניתן לגרמנים לנצח!". מיילסטון שמר כמובן על סופו המקורי של הספר, והסרט שביים זיכה אותו בפרס אוסקר לבמאי הטוב ביותר ונחשב עד היום לאחד מסרטי המלחמה הטובים של כל הזמנים.	עריכה - תבנית - שיחה
6 במאי 2018	בקבוק ויסקי מסוג ג'וני ווקר מקורה של המילה "אלכוהול" הוא בשפה הערבית. המצרים הקדמונים הפיקו, בתהליך זיקוק פשוט, אבקות שונות שכונו "כוחול", וששימשו לבישום ולאיפור (מקביל ל"כָּחָל" העברי). הערבים כינו את האלכוהול בשם "אל-כוחול" (الكحول, "התמצית") בשל הדמיון הרב בין תהליך ייצור האבקה לבין תהליך הפקת אלכוהול למשקה חריף.	עריכה - תבנית - שיחה
7 במאי 2018	קרח בניגוד למרבית החומרים, כאשר מים הופכים למוצק, כלומר לקרח, הנפח שלהם גדל, ולא קטן. תופעה זו מכונה בשם האנומליה של המים. גם גליום, ביסמוט, חומצה אצטית, צורן ואנטימון מתרחבים עם קיפאונם.	עריכה - תבנית - שיחה
8 במאי 2018	עטיפת הסינגל "אבניבי" השיר אָבָּנִיבִּי בביצוע יזהר כהן זכה ב-22 באפריל 1978 בתחרות האירוויזיון. השיר, שעוסק בשפת הילדים המוצפנת שפת הבי"ת, יועד למעשה לפסטיבל שירי הילדים, אולם משהסתיימה כתיבתו שינו כותבי השיר, נורית הירש ואהוד מנור, את דעתם והחליטו להגיש אותו לפסטיבל הזמר והפזמון, ששימש אז בתור קדם אירוויזיון. "אבניבי" סיים בתיקו במקום הראשון, יחד עם שירה של חדוה עמרני, "בלב אחד", ונשלח לתחרות האירוויזיון לפי החלטתם של השופטים. לפני פסטיבל הזמר והפזמון הוא הוצע ללהקת הכל עובר חביבי, שדחתה אותו בטענה שהוא "ילדותי מדי".	עריכה - תבנית - שיחה
9 במאי 2018	יוהאן ברנולי כלל לוֹפּיטָל, הנקרא על שמו של המתמטיקאי החובב הצרפתי המרקיז דה לופיטל, נתגלה למעשה על ידי המתמטיקאי השווייצרי יוהאן ברנולי. לופיטל, שהיה איש עשיר, חתם ב-1694 על עסקה עם ברנולי, שלפיה ישלם לו 300 פרנקים לשנה, בתמורה לבלעדיות על תגליותיו. הכלל הופיע לראשונה בספר לימוד של חשבון אינפיניטסימלי שכתב דה לופיטל, ונקרא לכן על שמו. ב-1704, לאחר מות דה לופיטל, פרסם ברנולי את דבר העסקה, וביקש הכרה בכך שהוא גילה את הכלל. ב-1922 נמצאו מסמכים המאשרים את גרסתו.	עריכה - תבנית - שיחה
10 במאי 2018	אדוארד השלישי מלחמת מאה השנים הייתה סכסוך בין ממלכות אנגליה וצרפת שתחילתו בשנת 1337 וסיומו בשנת 1453. הסכסוך, שהחל בשל תביעתו של אדוארד השלישי (בתמונה) לכתר צרפת, היה בעצם סדרת מערכות המופרדות על ידי תקופות של רגיעה ושל הפסקת אש. רשמית, המלחמה הסתיימה רק בשנת 1802, כאשר בעקבות עלייתו של נפוליאון לאחר המהפכה הצרפתית, הסיר הכתר האנגלי את תביעתו למלכות צרפת.	עריכה - תבנית - שיחה
11 במאי 2018	חוק השיפוט הצבאי קובע עונש מאסר של 3 שנים על התחזות כחייל בצבא ההגנה לישראל. מאסר של שנה יוטל על חייל המתחזה כבעל דרגה, תפקיד או עיטור שאינם שלו, בעוד חריגה מסמכות עשויה לשלחו למאסר אף למשך 10 שנים. עונש קל יותר מוטל בפקודת הצופים על התחזות לחבר תנועת הצופים, או חריגה מסמכות של אחד מחבריה – מאסר חודש או קנס בסך 12,900 ש"ח (ב-2008). פקודה זו בספר החוקים הישראלי היא מורשת מימי המנדט הבריטי, אשר מאז עריכתה לנוסח חדש, בשנת 1978 – לא נאכפה כלל.	עריכה - תבנית - שיחה
12 במאי 2018	תרשים סכמטי של השכבות במכרה באוקלו. 1) אזור של כורים גרעיניים. 2) אבן חול. 3) שכבת מחצבי אורניום. 4) גרניט. לפני כשני מיליארד שנים, בתקופת הפּרוֹטֶרוֹזואיקון התחתון, פעל באוקלו שבגבון, באזור של מרבצי אורניום, כור גרעיני טבעי. מי תהום מקומיים שימשו להאטת הנייטרונים המהירים שנפלטו מגרעיני האורניום בהתפרקות רדיואקטיבית וגרמו לתגובת שרשרת גרעינית. מאז דעך ריכוז האיזוטופ הבקיע אורניום-235, וכורים גרעיניים טבעיים שכאלה פסקו לפעול. כיום נוהגים להעשיר אורניום על מנת ליצור תגובת שרשרת בכור גרעיני מלאכותי.	עריכה - תבנית - שיחה
13 במאי 2018	הכותל המערבי ביום שלג על פי הגישה היהודית המסורתית, קדושתו של הכותל המערבי נובעת מכך שהוא סמוך להר הבית שבו שכן בעבר בית המקדש, אולם במקרים רבים מתייחסים אליו בפועל כאילו הוא המקום הקדוש ביותר. כך למשל, במלחמת ששת הימים פרצו חיילי חטיבה 55 לעיר העתיקה דרך שער האריות, פנו שמאלה, ונכנסו להר הבית דרך שער השבטים. כאן לכאורה הייתה אמורה להיות נקודת השיא של אותו יום, אך רבים מבין הצנחנים השתהו על ההר מספיק זמן רק כדי לחסל את קני ההתנגדות בכיפת הסלע, המקום בו מקובל לזהות את מקום המקדש. משם הם ירדו לכותל המערבי, ורק כשהגיעו אליו פסקו מספר רגעים מהמולת הקרב, ונתנו פורקן לרגשותיהם.	עריכה - תבנית - שיחה
14 במאי 2018	מגילת העצמאות בעת ההכרזה על הקמת מדינת ישראל בה' באייר ה'תש"ח, 14 במאי 1948, טרם הושלמה כתיבתה של מגילת העצמאות על-גבי הקלף. לפיכך, חתמו המכובדים את שמותיהם על קלף ריק מתוכן, ורק לאחר מכן הוסף לאותו קלף תוכן המגילה כפי שאנו מכירים אותו כיום. 25 נציגי מועצת העם חתמו במקום, ובהם גולדה מאיר. מאיר ניסתה לחזור לירושלים הנצורה ביום ההכרזה, ועל כן, לא הייתה אמורה להיות נוכחת בטקס ההכרזה, אך מטוס ה"פרימוס" שלה חזר על עקבותיו בשל מזג אוויר סוער, והיא נכחה בטקס וחתמה בַּמקום. 12 נציגים שלא נכחו בטקס, הוסיפו את חתימותיהם בשבועות שלאחר מכן.	עריכה - תבנית - שיחה
15 במאי 2018	לגונת ונציה הביטוי שבעת הימים לא היה קשור בתקופה הרומית לאוקיינוסים או לימים אחרים. מטבע לשון זה, שפליניוס הזקן, סופר ומפקד בכיר בצי הרומי, השתמש בו באנציקלופדיה בת 37 הכרכים "תולדות הטבע", התייחס ללגונות באזור העיר ונציה של היום.	עריכה - תבנית - שיחה
16 במאי 2018	דסטין תרנגול ההודו, במסיבת קדם-האירוויזיון הבריטית ב-2008 יצירת מפלגות מגוחכות היא צורת מחאה פוליטית יוצאת דופן, שמנסה לשים ללעג את מערכת הבחירות הדמוקרטית ואף ליצור סאטירה חברתית. לעיתים משמשים הדברים כמתיחה ותו לא. בעבר אף הוצעו בעלי חיים לתפקידים ציבוריים. ברומא העתיקה הבטיח הקיסר קליגולה למנות את סוסו האהוב אינקיטאטוס לקונסול, ובאירלנד של ימינו מצביעים רבים נתנו את קולם לדסטין תרנגול ההודו; בקנדה, מפלגת הקרנפים הבטיחה "לא לקיים אף הבטחה", ומצעה כלל גם את ביטול חוק המשיכה והריסת הרי הרוקי, כדי שתושבי אלברטה יוכלו לראות את השקיעה באוקיינוס השקט. לעומת מפלגה זו, שמעולם לא הצליחה להכניס נציג לפרלמנט הקנדי, מפלגת אוהבי הבירה הפולנית זכתה ב-16 מנדטים בסיים (הפרלמנט הפולני), כאשר עיקר מצעה התבסס על כך שבפאבים ברחבי המדינה תוחלף הוודקה בבירה.	עריכה - תבנית - שיחה
17 במאי 2018	אותיות סיניות כתובות בשלושה סגנונות בספרים לטיניים בימי הביניים נהגו לשים ליד קטעים שנכתבו ביוונית הערות שוליים בנוסח: "זה ביוונית; זה בלתי ניתן לקריאה". לעומת זאת, ויליאם שייקספיר, עשה שימוש בביטוי "זה יוונית בשבילי", שלא כפשוטו, אלא על דרך משל לדבר שאינו ברור. בעברית הביטוי קיבל את הצורה "זה סינית בשבילי". הצרפתים והפינים מעדיפים לומר "זה בעברית", כשאינם מבינים דבר, ורק הסינים יאמרו על טקסט לא מובן "זה כתב שמימי".	עריכה - תבנית - שיחה
18 במאי 2018	הכבשה דולי בניגוד למקובל לחשוב, בעל החיים הראשון אשר שובט מתא סומטי לא היה הכבשה דולי, אלא דווקא ראשני צפרדע, אשר שובטו כבר בשנת 1952. הכבשה דולי, אשר שובטה בשנת 1996, הייתה היונק הראשון אשר שובט בהצלחה בשיטה זו. היא נקראה דולי על שם השחקנית והזמרת האמריקאית שופעת החזה דולי פרטון, וזאת מכיוון שהמטען הגנטי אשר שימש ליצירתה נלקח מתא עטין.	עריכה - תבנית - שיחה
19 במאי 2018	סימן פאי ב-1897 נדונה בבית המחוקקים של מדינת אינדיאנה שבארצות הברית הצעת חוק, שנודעה בשם הפופולרי הצעת חוק פאי, משום שעל פי האמור בה ניתן לקבוע ערכו של פאי. עיקר החוק נגע לשיטתו של מתמטיקאי חובב לתרבוע העיגול באמצעות בנייה בסרגל ובמחוגה, וממנה נבעו מספר ערכים שגויים לפאי, כגון 3.2. חמש-עשרה שנה לפני כן פורסמה הוכחה שפאי הוא מספר טרנסצנדנטי, ולכן תרבוע העיגול בלתי אפשרי. למרות זאת, ההצעה אושרה בוועדת החינוך ואחר כך בבית הנבחרים, ואף עברה בקריאה ראשונה בסנאט של אינדיאנה. רק התערבותו המהירה של פרופסור למתמטיקה שנכח במקרה בבית המחוקקים מנעה את הפיכת ההצעה לחוק מחייב.	עריכה - תבנית - שיחה
20 במאי 2018	יוליוס קיסר יוליוס קיסר, שליטה של רומא, לא שימש בתפקיד קיסר למרות שמו. תוארו הרשמי היה דיקטטור לכל ימי חייו (או ליתר דיוק, "דיקטטור מתמיד"). בנו המאומץ, אוגוסטוס קיסר, היה הראשון בקיסרי רומא. הוא אימץ את השם "אימפרטור" כשמו הפרטי, במקום שמו הקודם, גאיוס, ואחריו כונו כל שליטי האימפריה הרומית אימפרטורים.	עריכה - תבנית - שיחה
21 במאי 2018	כרזת הדוד סם הכרזה "לורד קיצ'נר רוצה אותך" הכרזה הנושאת את דמותו של הדוד סם, שעיצב ג'יימס מונטגומרי פלאג ב-1917, ובה נעשה שימוש לעידוד הגיוס לצבא ארצות הברית בשתי מלחמות העולם, הפכה זה מכבר לסמל תרבותי. עם זאת, היא מבוססת על כרזה מוקדמת יותר, בשם "לורד קיצ'נר רוצה אותך", שפורסמה בבריטניה שלוש שנים קודם לכן, ובה נראה שר המלחמה הבריטי הוריישו קיצ'נר מצביע אל עבר הצופה בתנוחה זהה לזו של הדוד סם, ומתחתיו הכיתוב "רוצה אותך. הצטרף לצבא מולדתך! אלוהים, נצור את המלך". כרזה זו זכתה גם לחיקויים רבים אחרים, למשל בידי הצבא הלבן, הגדודים העבריים, הרייכסווהר ואף שירות היערות של ארצות הברית, בכרזה המציגה את הקמע שלו, "Smokey Bear".	עריכה - תבנית - שיחה
22 במאי 2018	לואיס קרול אגדה אורבנית מספרת כי ויקטוריה מלכת בריטניה נהנתה מקריאת "הרפתקאות אליס בארץ הפלאות" של לואיס קרול, וביקשה מהסופר לשלוח לה ספר אחר פרי עטו. קרול, כך האגדה מספרת, שלח אליה את ספרו "חיבור יסודי על דטרמיננטים", ספר מקצועי במתמטיקה.	עריכה - תבנית - שיחה
23 במאי 2018	שרירי הראש והצוואר שריר הַמִּלְעָס, שריר לעיסה הנמצא בצד הלחי, מסוגל להפיק את הכוח הגדול ביותר בגוף האדם, ובספר השיאים של גינס מ-1992 מתועדת נשיכה בעוצמה של 442 קילוגרם-כוח למשך שתי שניות. כוח שריר תלוי בשטח החתך שלו, והמלעס אינו גדול, אך הוא פועל באופן דומה למפצח אגוזים, כלומר כוח קטן שמושקע בין הקצוות שלו בחיבור לגולגולת וללסת התחתונה מתורגם למומנט גדול, ולכן גם לכוח גדול יותר שפועל על השיניים הטוחנות בסמוך לנקודת הציר במפרק הלסת. עקרון פעולתם של עגורן ושל מגבה מכני הוא דומה. יתר שרירי השלד, וגם הגדולים בהם, בירך ובעכוז, נאחזים קרוב לציר ביחס לקצה האיבר, ולכן לא ניתן להפיק מהם כוח כה גדול.	עריכה - תבנית - שיחה
24 במאי 2018	בשנת 1994 ביקש חבר הקוּ קְלוּקְס קְלָאן לאפשר לארגונו לאמץ קטע מדרך בעיר סנט לואיס שבמדינת מיזורי בארצות הברית. במסגרת האימוץ היה הארגון אמור לדאוג לניקיון הדרך באופן קבוע, ולהציב בה שלטי רחוב הנושאים את שמו, כמקובל בארצות הברית כאשר ארגון מאמץ קטע רחוב. בתחילה סירבה המדינה לבקשה, אבל לאחר פסיקת בית משפט פדרלי שקבעה כי הסירוב אינו חוקתי, הוכרחה המדינה בשנת 2000 להציב את השלטים. בית המחוקקים של מיזורי החליט בתגובה לשנות את שם הדרך לדרך רוזה פארקס, אישה אפרו-אמריקאית אשר התפרסמה בשל סירובה בשנת 1955 לפנות את כיסאה באוטובוס לאדם לבן – סירוב שהוביל, בעזרתו של מרטין לותר קינג, לביטול מדיניות ההפרדה הגזעית של חברת האוטובוסים הציבורית של מונטגומרי. בעקבות שינוי זה ויתר הקו קלוקס קלאן על זכותו לטפח דרך זו.	עריכה - תבנית - שיחה
25 במאי 2018	יום המגבת דאגלס אדמס, מחבר סדרת ספרי המדע בדיוני ההומוריסטית "מדריך הטרמפיסט לגלקסיה", כתב בחוש ההומור האבסורדי האופייני לו כי מגבת היא "הדבר השימושי המאסיבי ביותר שאפשר שיהיה לטרמפיסט הבין-כוכבי". זאת הן בשל סיבות מעשיות כגון היכולת "להתעטף בה ולחמם עצמך בעוברך דרך ירחיה הקרים של ג'אגלאן ביתא", והן בשל נטייתם הלא ברורה של יקבועים (לא טרמפיסטים) להניח כי לטרמפיסט הנושא מגבת יש בהישג ידו גם "מברשת שיניים, בגד רחצה, סבון, פחית ביסקוויטים, משקה, מצפן, מפה, תרסיס נגד חרקים, ביגוד למזג אוויר רטוב, חליפת חלל, כרטיסים להצגה וכן הלאה." בדיחת המגבת, שחזרה במקומות רבים בסדרת הספרים ובשאר יצירות "מדריך הטרמפיסט לגלקסיה" (תסכית, סדרת טלוויזיה, סרט קולנוע), זכתה לפופולריות רבה בקרב מעריצי אדמס. ב-25 במאי 2001, שבועיים לאחר מותו של אדמס, הוכרז יום המגבת, בו חובבי "מדריך הטרמפיסט" נושאים עמם מגבת לכל מקום אליו ילכו, ומאז אותו יום נחגג כל שנה באותו תאריך.	עריכה - תבנית - שיחה
26 במאי 2018	רעמסס השני בקרב קדש קרב קדש, שהתחולל בסביבות שנת 1300 לפנה"ס על גדות נהר האורונטס בין צבא מצרים העתיקה והצבא החתי, הוא הקרב הראשון בהיסטוריה שהשתמר לגביו תיעוד כה מפורט עד שאפשר לשחזר באופן ברור את מהלכיו. בתחילתו, השכילו החתים להציב מארב ל"גיס רע" המצרי, אך למזלם של המצרים, החתים גילו את הזהב של פרעה והתנפלו לבזוז אותו, בעוד רעמסס השני עצמו, באומץ לב רב ועם כוח קטן, הסתער עליהם והכריע את הקרב. עקב האבדות הכבדות לשני הצדדים, הסתיים הקרב בתיקו טקטי.	עריכה - תבנית - שיחה
27 במאי 2018	עגבנייה כיום העגבנייה היא אחד הגידולים הנפוצים בחקלאות ומהווה מרכיב קולינרי חשוב במטבחים רבים, אך לא תמיד היה הדבר כך. העגבנייה לא הייתה ידועה לאירופאים עד אשר הגיעו לאמריקה, ובתחילה הם התייחסו לעגבנייה בחשדנות, סברו שהיא רעילה ונהגו להשתמש בה כקישוט בלבד. רק במחצית השנייה של המאה ה-19 הפך גידול העגבנייה לנפוץ בעולם. במדינות אירופאיות שונות, למשל בצרפת, זכתה לכינוי העממי "תפוח אהבה", מאחר שסברו שהיא מעוררת חשק מיני. השם "עגבנייה" בעברית, שמקורו בשורש ע-ג-ב, המתקשר לאהבה ומיניות, ניתן לה על ידי יחיאל מיכל פינס כהקבלה לכינויהּ "תפוח אהבה". הצעות נוספות לשם הירק ניתנו על ידי הרב קוק, שהתנגד לשם בעל האופי המיני והציע "אדמונייה", ואליעזר בן-יהודה, שהציע את השם "בַּדּוּרָה", צורה עברית למילה הערבית "בנדורה" (بَندُورَة).	עריכה - תבנית - שיחה
28 במאי 2018	שחרור פריז, 1944 יחסית לערי בירה אירופיות אחרות, פריז נפגעה באופן קל במלחמת העולם השנייה. אנדרטאות היסטוריות רבות בעיר חבות את קיומן, בין השאר, למפקדהּ הגרמני של העיר, הגנרל דיטריך פון קולטיץ, שב-23 באוגוסט 1944, זמן קצר לפני שחרור פריז הכבושה, קיבל פקודה ממטהו של אדולף היטלר המורה לו להילחם עד האיש האחרון ו"להחריב את העיר עד היסוד". קולטיץ העדיף להתעלם מהפקודה, ונכנע בפני בעלות הברית יומיים אחר כך.	עריכה - תבנית - שיחה
29 במאי 2018	נבואה המגשימה את עצמה, המוכרת בשיח הפופולרי גם כ"אפקט פיגמליון", היא מצב שבו ציפיותיהם של אנשים יוצרות מציאות תואמת אשר לא הייתה מתרחשת אילולא הציפייה. דוגמה מעניינת לעיקרון זה ניתן לראות במקרה של מגפת הסדקים בשמשות של סיאטל (1954), שבו המוני אנשים התחילו לדווח על הימצאותם הלא מוסברת של סדקים בשמשות כלי הרכב שלהם. ככל שהעיתונים פרסמו יותר את הסיפור, כך גדל מספר המקרים שדווחו למשטרה. בעקבות קביעת המעבדה לזיהוי פלילי במשטרת סיאטל שרק כ-5% מן הדיווחים על הסדקים מוצדקים ואכן תוצאה של ונדליזם, ואילו שאר הדיווחים על הסדקים הם תוצאה של היסטריה המונית, משום שמדובר בסדקים שנובעים מבלאי טבעי, פסקו הדיווחים כמעט בבת אחת. מגפת הסדקים בשמשות של סיאטל מהווה דוגמה קלאסית למחשבות שווא קולקטיביות (ולא להיסטריה המונית, כפי שדווח). על אף שנזק דומה קורה לשמשות רכב כל הזמן – לאחר שכלי התקשורת החלו לעסוק בנושא, אנשים רבים החלו להסתכל בעיון רב יותר בשמשות שלהם ופתאום שמו לב לנזק שלא ראו עד אז.	עריכה - תבנית - שיחה
30 במאי 2018	אספסיאנוס הסנאט הרומי נהג להעלות קיסרים רומים לאחר מותם לדרגה של אלים. כאשר הקיסר אַסְפַּסְיָאנוּס חש שיום מותו מתקרב, הוא התבדח, בסרקזם האופייני לו, ואמר: "אבוי, אני חושב שאני הופך לאל" (Vae, puto deus fio).	עריכה - תבנית - שיחה
31 במאי 2018	בונה קנדי קַסטוֹריום היא הפרשה נוזלית שומנית בצבע חום כהה שמדיפה ריח עז ומופקת בבלוטה של הבונה הקנדי והבונה האירופי, הממוקמת באזור פי הטבעת של החיה. ההפרשה משמשת את הבונה לצורך טיפוח פרוותו וכן לצורך סימון טריטוריה. עד למאה ה-18 החומר היה נפוץ כתרופת פלא לטיפול במחלות שונות, ובהן כאבי ראש, חום והיסטריה. כיום השימוש בנוזל נפוץ בעיקר כתוסף מזון בתעשיית המזון ובתעשיית הבשמים.	עריכה - תבנית - שיחה