ויקיפדיה:הידעת?/2015/נובמבר

נובמבר 2015
1 בנובמבר 2015	תצלום קברי פינסקר ואוסישקין במערת ניקנור מאז הקמת המדינה נקברים גדולי המנהיגים של מדינת ישראל בחלקת גדולי האומה שבהר הרצל שבירושלים, אך עוד קודם לכן נעשה ניסיון להקים פנתאון לגדולי האומה שלא צלח. ב־1934 העלה מנחם אוסישקין, ששימש יו"ר הקרן הקיימת לישראל, את עצמותיו של יהודה לייב פינסקר, שנפטר 43 שנה קודם לכן באודסה והיה מראשי חובבי ציון, ארצה. המקום שנבחר היה מערת ניקנור שבהר הצופים שבירושלים, אשר שימשה כמערת קבורה עוד בתקופת בית שני. הרעיון כשל, ולבד מפינסקר רק אוסישקין עצמו נקבר עוד במקום, עם פטירתו ב־1941. היותו של הר הצופים מובלעת בשטח ירדן בין השנים 1948 ל־1967, בעקבות הסכמי שביתת הנשק בתום מלחמת העצמאות, הקשה אף הוא על הקבורה במקום.	עריכה - תבנית - שיחה
2 בנובמבר 2015	גלידה בשנת 350 לפנה"ס כתב אריסטו "העובדה שקודם לכן המים חוממו תורמת לקפיאתם המהירה". 2,000 שנה לאחר מכן ציין פרנסיס בייקון ש"מים מחוממים במקצת קופאים יותר בקלות מאשר מים קרירים". תצפיות אלו זכו להתעלמות מצד הקהילה המדעית המודרנית עקב עמידתן לכאורה בניגוד לפרדיגמה המקובלת. רק ב-1969, לאחר שתלמיד תיכון מטנזניה בשם ארסטו מפמבה התעקש לעמוד מאחורי תצפית דומה של קפיאה מהירה של תערובת גלידה חמה במהלך שיעור בישול בבית ספרו, פורסם מאמר מדעי המתאר את התופעה. חזרות נוספות על הניסוי העלו מספר גורמים אפשריים לקפיאה המהירה של הנוזל החם, הנראית מנוגדת לעקרונות תרמודינמיים. התופעה מכונה על שמו של התלמיד העקשן, אפקט מפמבה.	עריכה - תבנית - שיחה
3 בנובמבר 2015		עריכה - תבנית - שיחה
4 בנובמבר 2015	העברת מסרים באמצעות כתיבה על נייר המוכנס לבקבוק ומושלך לים ידועה עוד משנת 310 לפנה"ס, אם כי יעילותה של השיטה נמוכה מאד. מסופר כי כריסטופר קולומבוס נקלע לסערה במהלך מסעו חזרה לספרד. מכיוון שחשש שאונייתו תטבע, כתב את גילוייו על נייר שאותו הכניס לבקבוק והשליך לים, בתקווה שיגיע לידי איזבלה הראשונה, מלכת קסטיליה. קולומבוס שרד וחזר לספרד, אך לא ידוע אם ההודעה ששלח הגיעה אי פעם ליעדה. דוגמה נוספת לחוסר היעילות בשיטה זו היא בסיפורו של טוראי תומאס יוז, חייל בריטי, שלחם בצרפת ב-1914, בתחילת מלחמת העולם הראשונה. הוא כתב מכתב לאשתו שבאנגליה, הכניס אותו לבקבוק בירה, והשליך אותו לתעלת למאנש. יומיים לאחר מכן נהרג בקרבות. ב-1999 שלה דייג בריטי את הבקבוק מקרקעית נהר התמזה. אשתו של יוז נפטרה ב-1979, וההודעה הועברה לבתו, באותה עת בת 86, שחיה בניו זילנד. מאידך, היו מקרים בהם הצליחה השיטה: ב-1956 השליך ימאי שוודי בשם אָקֶה ויקינג בקבוק לים, ובו מכתב ל"מישהי יפה ורחוקה". שנתיים לאחר מכן הופתע לקבל מכתב מנערה בשם פאולינה מסיציליה. השניים החלו להתכתב, ולאחר שלוש שנים עבר אקה לסיציליה כדי להינשא לפאולינה.	עריכה - תבנית - שיחה
5 בנובמבר 2015	יחמור פרסי באמצע שנות השבעים ביקשו אנשי רשות שמורות הטבע, לחדש את אוכלוסיית היחמור הפרסי בישראל. לאחר שארחו את אחיו של השאה הפרסי, מוחמד רזא פהלווי, ואפשרו לו לצוד יעל בעל קרניים גדולות במיוחד בחי בר שליד יטבתה, קיבלו ממנו הבטחה להעברת שני זוגות יחמורים משמורת טבע באיראן. עד לשלהי 1978 לא קוימה ההבטחה ועם תחילת המהומות שבישרו על המהפכה האיראנית וסיום שלטון השאה, סבר אברהם יפה, מנהל הרשות, כי זו ההזדמנות האחרונה להשיג את היחמורים. אזרח הולנדי בשם מייק ואן חרבנברוק, שעבד ברשות שמורות הטבע, טס לאיראן, חילץ ארבע נקבות יחמור והעלה אותן על טיסת אל על האחרונה מטהראן. הנקבות צורפו לשני זכרים שהובאו מגרמניה שנתיים לפני כן והוקם גרעין רבייה בחי-בר שבכרמל. החל מ-1996 מתבצע באופן סדיר שחרור לטבע של יחמורים שנולדו בחי בר. כיום אוכלוסיית היחמור הפרסי בישראל היא מהגדולות בעולם.	עריכה - תבנית - שיחה
6 בנובמבר 2015	יצחק בן צבי ישנן מספר שיטות לעִבְרוּת שם, אך הנפוצות שבהן הן תרגום מילולי של השם הלועזי ובחירת שם הדומה במצלול לשם הלועזי. שיטת העברות נתונה לבחירתו של בעל השם, וכך יוצא לעיתים ששם זהה מעוברת לכמה שמות שונים, אפילו בקרב בני אותה משפחה. לדוגמה, יצחק שימשלביץ עברת את שמו ליצחק בן-צבי, והיה לימים לנשיאה השני של מדינת ישראל. לעומתו, אביו עברת את שמו לצבי שמשי ואחיו לאהרן ראובני.	עריכה - תבנית - שיחה
7 בנובמבר 2015	קרנף האדם מצא לאיברי הקרנפים שימושים רבים לתועלתו. בעבר, עמים שונים באפריקה ובמזרח הרחוק השתמשו בעור הקרנף להכנת מגיני מלחמה, או למיגון סירות המלחמה כדי להגן עליהן מפגיעת חיצים וחניתות. בסין השתמשו בעור גם כדי לרפד את אוכפי הסוסים. בעוד ששימושים אלו פסו בעיקרם מהעולם, עדיין תולים רבים באיברי הקרנף סגולות רפואיות. בתאילנד, נמכר דם קרנפים כסגולה לחוזקה ואבקת עצמות קרנף כתרופה לשרירים כואבים. גם לגללי הקרנף מצאו שימוש - הם גורמים לשלשול ובתוספת שמן מסירים יבלות, וזאת בתנאי שהם "טריים" ממעיו של קרנף שהומת זה עתה. גם השתן (שכביכול מרפא דלקות גרון), הקרן ואיברי המין הזכריים (המשמשים לשיקוי תאווה) נמכרים בשוק השחור. הביקוש הרב לאיבריהם של הקרנפים גורם לנסיקה במחיריהם בארצות רבות בעולם, ובמקביל להכחדתם.	עריכה - תבנית - שיחה
8 בנובמבר 2015	דגל אנדורה, דוגמה לאוניה פרסונלית המונח אוּניה פרסונלית במדעי המדינה, מקורו במילה האנגלית Union (איחוד). מדובר במצב בו שתי ישויות או יותר במשפט הבינלאומי, הנחשבות למדינות שונות וריבוניות, מגדירות בכל זאת כי אותו אדם יעמוד בראשות שתיהן. זאת, בעוד גבולותיהן, חוקיהן והאינטרסים שלהן נותרים שונים. כך למשל היא אנדורה, בה נשיא צרפת (ולפניו מלך צרפת) הוא גם שליטה (כנסיך-שותף, יחד עם הבישוף של אורז'יי שבספרד). מקרה אחר הוא ממלכות חבר העמים הבריטי כמו אוסטרליה או קנדה, שבראשן עומדים מלכי הממלכה המאוחדת, גם אם לתפקיד סמכויות טקסיות בלבד.	עריכה - תבנית - שיחה
9 בנובמבר 2015	9 בנובמבר הוא תאריך שבו התרחשו מספר אירועי מפתח בהיסטוריה של גרמניה. המונח הגרמני לציון יום זה נקרא "Schicksalstag" (שׁיקְזַאלְסְטַאגְ; "יום הגורל"), שבו נעשה שימוש זמן קצר לאחר מלחמת העולם השנייה בידי מספר היסטוריונים ועיתונאים ושימוש נרחב בכלי התקשורת הגרמנים לאחר נפילת חומת ברלין ב-1989. בין האירועים הרבים שפקדו את גרמניה בתאריך זה, ניתן למנות חמישה אירועים בולטים במיוחד: ב-1848 הוצא להורג המנהיג הליברלי רוברט בלום, פעולה שנתפסה כסמל לכישלון של מהפכות 1848; ב-1918 קרס הרייך השני במהלך המהפכה הגרמנית ובמקומו עלתה רפובליקת ויימאר; ב-1923 נכשל ניסיון המהפכה של היטלר לעלות לשלטון (הפוטש במרתף הבירה), אירוע שהעלה את היטלר למעמד של דמות דומיננטית בפוליטיקה הגרמנית; ב-1938 התרחש ליל הבדולח שהיה הטבח הגדול הראשון ביהודי גרמניה; ב-1989 הופלה חומת ברלין, פעולה שהחלה סדרה של אירועים שבעקבותיהם אוחדה גרמניה מחדש.	עריכה - תבנית - שיחה
10 בנובמבר 2015	מילותיה הראשונות של חוקת ארצות הברית תיקונים לחוקת ארצות הברית של אמריקה דורשים רוב מיוחד בקונגרס ואשרור על ידי לפחות שלושה רבעים ממדינות האיחוד. התיקון האחרון לחוקת ארצות הברית הוא ה-27 במספרו. הוא אושרר סופית רק ב-1992, 202 שנים, שבעה חודשים ויומיים אחרי שהועבר בקונגרס בשנת 1789. ייתכן שהעיכוב נבע מתוכנו של החוק שמעכב את העלאות השכר של חברי הקונגרס עד אחרי הבחירות הבאות.	עריכה - תבנית - שיחה
11 בנובמבר 2015	דיוקנו של פרדיננד הראשון, מלך רומניה חוקת רומניה אסרה על מלכיה, החל ממייסד השושלת, הגרמני קרול הראשון, לשאת נשים בנות רומניה. מטרת האיסור הייתה למנוע מעורבות בית המלוכה בתככים שבין משפחות הבויארים הרומנים. יורש העצר של קרול, פרדיננד הראשון, בעידוד המלכה הסופרת אליסאבטה, התיידד מאוד עם בת אצולה רומנייה בשם אלנה וקרסקו וביקש לשאת אותה לאישה. בתגובה, הגלה המלך קרול את אלנה לאיטליה, את אשתו, שעודדה את הקשר, לעיר הולדתה בגרמניה ואת יורש העצר שלח להסתובב ברחבי העולם עד שימצא לו כלה בת אצולה, שאינה רומנייה. לבסוף נישא פרדיננד לדודניתו הנסיכה מריה מאדינבורו, נכדתה של ויקטוריה מלכת הממלכה המאוחדת.	עריכה - תבנית - שיחה
12 בנובמבר 2015	גוש הזכוכית העתיק הגדול ביותר בעולם התגלה בישראל בשנת 1959. במהלך החפירות הארכאולוגיות באתר בית שערים, על קרקעיתה של מערה חצובה, התגלה גוש מלבני גדול עשוי זכוכית בלתי שקופה בגוון סגול: אורכו כשלושה מטרים וחצי, רוחבו שני מטרים, עוביו כחצי מטר ומשקלו כ-8.8 טון. הזכוכית הזאת הייתה נושא למחקר בבית החרושת קורנינג שבארצות הברית שיצקו את המראה מחזירת האור לטלסקופ שבמצפה הכוכבים שבהר פאלומר מגוש זכוכית שמשקלו היה 14.5 טון. המערה שנמצא בה הגוש שימשה סדנה לייצור זכוכית בתקופה המוסלמית הקדומה: נבנה בה תנור היתוך גדול שעורבבו בו חומרי הגלם לזכוכית, והובערה בה אש שלובתה לטמפרטורה של מעל 1,000 מעלות צלזיוס במשך שבועות אחדים, עד שהחומרים התרכבו לכדי זכוכית. לאחר מכן הרסו את התנור וניתן היה לשבור מן הגוש גושים קטנים לשם מכירה לסדנאות ייצור כלי זכוכית שהיו בסביבה. במערה זו, סביב גוש הזכוכית הזה, קיימה ממשלת ישראל את ישיבתה ביום 30 במרץ 2008.	עריכה - תבנית - שיחה
13 בנובמבר 2015	סמליל הוצאת מרים-ובסטר מילון ובסטר הוא המילון החשוב והמקיף ביותר לאנגלית אמריקאית. הוצאת מרים-ובסטר, האחראית על המילון, ידועה בהקפדה היתרה של צוות העורכים שלה על כל ערך והגדרה. עם זאת, במהדורה השנייה של המילון, שראתה אור ב-1934, נכללה מילה שאינה קיימת כלל באנגלית: Dord, מילה ללא כל שימוש מתועד או אטימולוגיה, שהוגדרה "צפיפות (בכימיה)". למעשה היה הדבר תוצאה של שרשרת טעויות. כוונת המגדירה הייתה לומר כי צפיפות מסומנת לעיתים קרובות באותיות D או d ‏(D or d), שהן האותיות הפותחות של המילה האנגלית Density, אך העורך הבין את המילה כ-Dord. "המילה" המשובשת חמקה מעינם של יתר חברי צוות העורכים והמומחים ונכנסה למילון המודפס בתור הגדרה. הטעות תוקנה רק בהדפסה משנת 1947.	עריכה - תבנית - שיחה
14 בנובמבר 2015	תותח מצרי בקרבת מצרי טיראן ב-1957 כאשר מדינה מבקשת לצאת למלחמה כנגד אחרת, היא יכולה בפועל לגייס את צבאה ולתקוף ללא גינונים נוספים. עם זאת, במשפט הבינלאומי ובנוהגים הדיפלומטים על התוקפת לצאת בהכרזת מלחמה מסודרת. זאת מתאפשרת בזכות "קאזוס בלי", מונח לטיני המתורגם לעברית כ"עילה למלחמה". כך, לדוגמה, ראתה ישראל בסגירת מצרי טיראן על ידי מצרים ערב מלחמת סיני ומלחמת ששת הימים כהצדקה לצאת למלחמה. מקרה ידוע אחר הוא ההתנקשות ביורש העצר האוסטרו-הונגרי פרנץ פרדיננד בסרייבו, אשר הובילה לפרוץ מלחמת העולם הראשונה ב-1914. לעיתים העילה איננה כה סדורה, ולעיתים הסיבה הרשמית משמשת רק כתירוץ. כך אירע במלחמת הכדורגל בין הונדורס לאל סלוודור, בה הסיבה הרשמית הייתה אלימות במשחק כדורגל בין נבחרות המדינות.	עריכה - תבנית - שיחה
15 בנובמבר 2015	במהלך מבצע פול באניין שנערך באזור המפורז שבין קוריאה הצפונית וקוריאה הדרומית ב-21 באוגוסט 1976, נשלח על מנת לכרות עץ צפצפה בודד, כוח של 23 רכבים אמריקאים ודרום קוריאנים שכלל 16 אנשי הנדסה, 30 מאבטחים חמושים ו-64 מומחי טאקוונדו. על קבוצה זו חיפו 20 מסוקי סער, 7 מסוקי תקיפה מסוג קוברה AH-1, מספר מפציצים מסוג B-52, ומטוסים מסוג F-4 פנטום ו-F-5 טייגר ששייטו באוויר לאורך כל זמן הפעולה. בנוסף עמדו מפציצים מסוג F-111 מחומשים, מתודלקים, ומוכנים להמראה מיידית, בבסיס האווירי אושן (Osan). בסמוך לחוף הקוריאני עגנה נושאת המטוסים מידווי כשעל סיפונה עשרות מטוסים נוספים מוכנים לקרב ובקצה האזור המפורז ניצבו אלפי חיילים חמושים היטב בליווי טנקים וארטילריה. הפעולה ארכה 42 דקות בסך הכל, כאשר מן הצד הצפון קוריאני ניצבו 150 חיילים חמושים בלבד.	עריכה - תבנית - שיחה
16 בנובמבר 2015	גשם של דגים גשם של בעלי חיים הוא תופעה מטאורולוגית בה בעלי חיים נופלים מחלל האוויר. התופעה נחשבת לנדירה ביותר, על אף שתועדה במדינות רבות במהלך ההיסטוריה. בעלי החיים אשר נופלים מהשמיים במהלך התופעה הם לרוב דגים, צפרדעים וציפורים. לעיתים בעלי החיים שורדים את הנפילה, בדרך כלל דגים, דבר המעיד על כך שמקום הנפילה אינו רחוק ממקום הימצאם המקורי. עדי ראייה שצפו בגשם של צפרדעים תארו אותן לאחר הנפילה כמבוהלות אך במצב בריאותי טוב, והן חזרו לפעילות נורמלית זמן קצר לאחר האירוע. במקרים אחרים תוארו החיות כקפואות למוות או אפילו מכוסות בקרח ולעיתים ה"גשם" הוא של חלקי גוויות. מקרים אחדים התרחשו מיד לאחר סופות שכללו רוחות חזקות, בעיקר סופות טורנדו, אולם תועדו גם מקרים שהתרחשו במזג אוויר שאינו יוצא דופן, וללא שנצפו רוחות חזקות או נד מים בקרבת מקום.	עריכה - תבנית - שיחה
17 בנובמבר 2015	תמונה מתוך הסרט "קונטקט". הצייר מלמד את החוצן לזמזם את המנגינה. בשל סיבות אידאולוגיות וכלכליות, סרטים אמריקאיים כמעט שלא הופצו בברית המועצות הקומוניסטית, ובכללם "הסנדק" (1972). למרות זאת, נעימת הנושא של "הסנדק", Speak Softly Love, הייתה מוכרת לתושבי ברית המועצות היטב. זאת בזכות "קונטקט" - סרט מדע בדיוני מצויר באורך 10 דקות, שהופק בברית המועצות בשנת 1978 ומאז הוצג פעמים רבות בטלוויזיה הסובייטית. בסרט מוצג צייר מכדור הארץ הפוגש חוצן, שמנסה לתקשר אתו. הצייר נבהל תחילה, אבל בסוף מצליח לתקשר עם החוצן בזכות אותה המנגינה. הזמנים השתנו מאז: ברית המועצות התפרקה וסרטים אמריקאיים מוצגים ברוסיה כמו בכל העולם, ואף על פי שגם "הסנדק" מוכר היום לקהל הרוסי, המנגינה הזאת עדיין מזוהה בקרבו בעיקר עם הסרט המצויר "קונטקט".	עריכה - תבנית - שיחה
18 בנובמבר 2015	תומאס אלווה אדיסון אחדים מהבכירים באנשי המדע ומפתחי הטכנולוגיה בעת החדשה לא הצליחו בלימודיהם. גרגור מנדל, אבי תורת התורשה, לא נשאר באקדמיה עם תום לימודיו. הוא ניהל מנזר והוציא במהלך כל חייו מאמר מדעי בודד. צ'ארלס דרווין, אבי תורת האבולוציה, סיים רק תואר ראשון, בתאולוגיה, ונשר מלימודי מדעי החיים. פרנק לויד רייט, מן המובילים את התפתחות אדריכלות המאה העשרים, לא סיים את שנתו הראשונה בלימודי האדריכלות. אך הדוגמה הקיצונית ביותר היא זו של תומאס אלווה אדיסון, המפורסם בממציאים בעת החדשה וממובילי ההתפתחות הטכנולוגית המודרנית. אדיסון נשר מכיתה א'. אמו, שהייתה כימאית, נתנה לו חינוך ביתי – וגם זה בהצלחה חלקית ביותר. אדיסון לא הבין עד יומו האחרון סוגיות בסיסיות בחשבון פשוט.	עריכה - תבנית - שיחה
19 בנובמבר 2015	חיילי המשמר השווייצרי במדיהם המסורתיים, חמושים בהאלברד (נשק מוט המשלב כידון וגרזן). הפעם האחרונה שבה השתתפה שווייץ בעימות צבאי הייתה בשנת 1798, בעת שכבש נפוליאון בונפרטה חלקים ממנה, ומאז קונגרס וינה בשנת 1815 היא מוכרת כמדינה נייטרלית וחסרת אויבים. בשל כך גופים בינלאומיים רבים, כמו של האו"ם והצלב האדום, קבעו את מרכזם במדינה, והבנקים השווייצריים זכו במוניטין של מקומות בטוחים לשמירת כספים. למרות זאת, בשווייץ עדיין מונהג גיוס חובה לצבא הסדיר ולמערך המילואים והיא בעלת הצבא השני בגודלו בעולם ביחס לגודל האוכלוסייה. שווייצרים גם לא חדלו מלהיות המשמר הצבאי של קריית הוותיקן, למרות ההסכמים הלטרניים בין הוותיקן לבין איטליה משנת 1929, שהפכו גם קריה זו לטריטוריה חסרת אויבים. המשמר השווייצרי אמון על תפקיד זה משנת 1526, שבה הצילו שכירי חרב שווייצריים את האפיפיור קלמנס השביעי.	עריכה - תבנית - שיחה
20 בנובמבר 2015	מטמון נחל משמר - ראש אלה – מוזיאון הכט (העתק).JPG פסח בר אדון היה מן הדמויות יוצאות הדופן בימי היישוב. הוא היה בן למשפחה חרדית מפולין שעלה לארץ ישראל בגיל 17. שימש כרועה צאן, חקר את חיי הבדואים ושימש כפעיל בהגנה. לאחר קום המדינה היה לסופר וארכאולוג שגילה בין השאר את מערת המטמון בנחל משמר. בשנת 1929, בעת מאורעות תרפ"ט, שהה בירושלים על מנת לארגן את ההגנה היהודית בעיר. באחת הפעמים בהן חיפשו הבריטים נשק בלתי חוקי הסתירה אחת משכנותיו את אקדחו מתחת למזרן מיטתו של בנה בן השלוש. הילד נבהל מהשוטרים ומילא בצרחותיו את הבית והבריטים ויתרו על החיפוש. שמו של הילד היה רחבעם זאבי.	עריכה - תבנית - שיחה
21 בנובמבר 2015	בראש מוסד החכם באשי במולדובה עמדו במהלך כל ההיסטוריה בני משפחת המייסד, החכם באשי הראשון של נסיכות מולדובה - נפתלי בן יצחק הכהן - פרט למקרה אחד. חסידים שהיגרו אל הנסיכות מגליציה, מפולין ומאוקראינה, לא היו מרוצים מסדרי השחיטה שהיו נהוגים בה. לאחר שמוסד החכם באשי סירב למנות שוחטים מבין החסידים, פנו האחרונים אל השלטונות בהסתמכם על התקנון האורגני והביאו לביטול המוסד.	עריכה - תבנית - שיחה
22 בנובמבר 2015	מבט על כלא שש מהכרמל כלא שש, בית סוהר צבאי הנמצא באזור עתלית, הוצף ב-22 בנובמבר 1969 בשל סופת גשמים חזקה, ומפלס המים בכלא הגיע עד לגובה שני מטרים. על אף ששמירת האסירים הופקרה כאשר גם הסוהרים וגם האסירים שאבו את המים, אף אסיר לא ניצל הזדמנות זו כדי לברוח. כתוצאה מכך, מפקד אגף כוח אדם, האחראי לכלל חיל המשטרה הצבאית ובכללם בתי הסוהר הצבאיים, החליט לשחרר עשרות אסירים ולבטל את עונשיהם.	עריכה - תבנית - שיחה
23 בנובמבר 2015	שמואל יוסף עגנון שמואל יוסף עגנון, חתן פרס נובל לספרות לשנת 1966, נהג להציג את יום הולדתו כט' באב ה'תרמ"ח. אולם, לאמיתו של דבר, עגנון נולד כשנה קודם לכן, בי"ח באב ה'תרמ"ז. נראה שבצעירותו שינו הוריו את תאריך הלידה על מנת שלא יגויס לצבא. שינוי שנת הלידה היה מקובל באותה תקופה אצל היהודים בגולה שלא רצו לשלוח את בניהם לצבא ממגוון סיבות, ובהן בעיות כשרות. עגנון דבק בתאריך הלידה המפוברק, בין השאר עקב הסמליות של תשעה באב.	עריכה - תבנית - שיחה
24 בנובמבר 2015	בניין הכנסת בשנת 1999, באחד מהאירועים המביכים בתולדות הכנסת, עמדו חברי הכנסת בשעה 3 לפנות בוקר לדקת דומייה לזכרו של חבר הכנסת אמנון רובינשטיין בעודו חי ונושם. אברהם בורג, יו"ר הכנסת, אף נשא תפילת אל מלא רחמים לזכרו, וזאת בעקבות הודעת כזב טלפונית שקיבל מזלמן שושי כשהוא מתחזה לרופא ומשתמש במידע שהשיג בעת אשפוזו עם רובינשטיין באותו בית חולים. רובינשטיין הגיב בפרפרזה על אימרתו של מארק טוויין "השמועות על מותי מוגזמות מאוד". שושי הואשם בשימוש במתקן בזק לשם הטרדה – ורובינשטיין, לאחר ששושי התנצל בפניו במשיבון, ניסה לבטל את העמדתו לדין, ולאחר קביעה פסיכיאטרית שושי נפטר מאחריות פלילית בשל הגנת אי שפיות.	עריכה - תבנית - שיחה
25 בנובמבר 2015	נתן אקסלרוד בשנת 1927 החליטו נתן אקסלרוד וירושלים סגל לצלם את הסרט העלילתי העברי הראשון. עלילת הסרט, "החלוץ", תיארה את חייו של חלוץ רעב ללחם הפוגש בת איכר יפהפייה ומגשים את חלומותיו. סגל מימן את ההפקה, אקסלרוד צילם, והבמאי היה אלכסנדר פן. סגל ביקר באתר הצילומים ברחובות וגילה כי בת האיכר שאמורה הייתה לרכוב על סוסה אצילית, מצולמת על סוסת עבודה בהריון מתקדם. חוסר המקצועיות הרתיח אותו והוא הפסיק את הצילומים. כך זכה הסרט "עודד הנודד", שצילם אקסלרוד בשנת 1932, לתואר "הסרט העברי הראשון". מן הסרט "החלוץ" נותר קטע בן 25 דקות, שעלה באש בדליקה שהייתה במשרדו של סגל ב-1965.	עריכה - תבנית - שיחה
26 בנובמבר 2015	בשנת 1965 הייתה ז'אן לואיז קלמן, בת ה-90, ערירית וחסרת יורשים. היא החתימה אדם על חוזה, כך שבתמורה לשכירת חדר בדירתה, ביוקר, הוא יירש אותה אחרי מותה. אלא, שקלמן הפכה לשיאנית גינס באריכות חיים. אותו דייר נפטר לפניה כעבור 30 שנה, ואלמנתו המשיכה לשלם את שכר הדירה במקומו. ב-1989 סיפרה קלמן בסרט הדוקומנטרי "וינסנט ואני" על פגישתה האישית עם וינסנט ואן גוך וב-1995 היא סיפרה בסרט "לאחר 120 עם ז'אן קלמן", על השינויים הטכנולוגיים הרבים, בהם חזתה במהלך 120 שנה. היא נפטרה בגיל 122.	עריכה - תבנית - שיחה
27 בנובמבר 2015	חיננית הבתה, הידועה גם כ"מרגנית" עם תחיית הלשון העברית שימש השם "מרגנית", שמקורו (בדומה למילים מרגלית ומרגרינה) במילה היוונית לפנינה, לתיאור הפרח הקרוי מרגריט או מרגריטה בשפות אירופיות ועלי הכותרת הלבנים שלו מתאימים במיוחד למשחק "הוא אוהב אותי... הוא לא אוהב אותי". המשורר לוין קיפניס כתב עליו את השיר "מרגנית חיננית", וסדרת מרגנית (ספרי מופת לילדים ולנוער) השתמשה בו כסמליל. בעקבות החלטת האקדמיה ללשון העברית הועתק השם לתאר את הפרח הכחלחל הזעיר, שבשמו האנגלי - סקרלט פימפרנל, זכה גם הוא לתהילה ספרותית. הפרח הלבן ששמו נגזל נאלץ להסתפק במילה השנייה בשירו של קיפניס – חיננית.	עריכה - תבנית - שיחה
28 בנובמבר 2015	פסלו של מיכאלאנג'לו המתאר את משה יש שיתמהו בבואם לבזיליקת סן פייטרו אין וינקולי שברומא על הימצאותן של בליטות על ראשו של הפסל בדמות משה. יוצר הפסל, הפַּסָּל האיטלקי בן תקופת הרנסאנס מיכלאנג'לו, התבקש על ידי האפיפיור יוליוס השני להכינו, והתבסס על פסוק מספר שמות, בו מסופר כיצד משה ירד מהר סיני ובידיו לוחות הברית וכי "קָרַן עוֹר פָּנָיו" (ספר שמות, פרק ל"ד, פסוק כ"ט). המילה "קרן" היא במובן המקובל של קרינה, אלא שמיכלאנג'לו השתמש בתרגום הוולגטה, מתרגומי התנ"ך החשובים ביותר ללטינית, אשר לא ייחס זאת לאור יקרות אלא לקרן, ועל כן התקין על ראשו של משה בפסל שתי קרניים קטנות.	עריכה - תבנית - שיחה
29 בנובמבר 2015	לפני החדרת מחט מזרק או עירוי לזרוע, נהוג לחטא באלכוהול את העור באזור המיועד לדקירה, על מנת למנוע זיהום. באופן לכאורה פרדוקסלי, חיטוי שכזה הוא חובה בארצות הברית גם לפני הוצאה להורג באמצעות זריקת רעל, על אף שבגוף הנידון למוות לא יכול להתפתח נזק מזיהום חיידקי או נגיפי בזמן הקצר שנותר לו לחיות, ועל אף שההוצאה להורג מיועדת לפגוע בעליל בבריאותו. אחת הסיבות לנוהל זה היא שייתכן כי בפרק הזמן שבין החדרת המחט לבין תחילת הזרקת הרעל יורה בית המשפט לעכב את ביצוע גזר הדין, כפי שאכן קרה בטקסס ב-1983, בעת ההוצאה להורג של הרוצח ג'יימס אוטרי. אוטרי הוחזר חי ובריא לתאו, אך הוצא להורג מספר חודשים לאחר מכן.	עריכה - תבנית - שיחה
30 בנובמבר 2015	ג'סי אוונס ג'סי אוונס התחרה באולימפיאדת ברלין כשהוא נועל נעליים שיוצרו על ידי "חברת האחים דסלר". מי שהחתים את האתלט היה אדולף (אדי) דסלר, שייסד יחד עם אחיו רודולף את החברה בשנת 1924. אוונס זכה במהלך האולימפיאדה בארבע מדליות זהב וזכור במיוחד כמי ששיבש את תוכניתו של אדולף היטלר להפוך את המשחקים האולימפיים לתעמולה להוכחת עליונות הגזע הארי. בעקבות ההצלחה של אוונס עלה הביקוש לנעלי החברה, ביקוש שנמשך עד תחילת מלחמת העולם השנייה. העובדה שהצלחת המפעל נבעה במידה רבה מהצלחתו של אתלט שחור, לא מנעה מהאחים דסלר להצטרף לשורות המפלגה הנאצית ובמהלך מלחמת העולם השנייה שימשו מפעלי החברה לייצור טילים נגד טנקים עבור הוורמאכט. המלחמה הובילה לסכסוך כבד בין האחים בעקבותיו התפרקה החברה המשותפת לשתי חברות מתחרות. אדי הקים את "אדידס" (קיצור של שמו הפרטי ותחילת שם משפחתו) ורודולף הקים את "Ruda", שהפכה מאוחר יותר ל"פומה".	עריכה - תבנית - שיחה