וילמוש בק (זמר אופרה)

**וילמוש בק**
**Beck Vilmos**
	אין תמונה חופשית
לידה	19 בפברואר 1869; פשט
פטירה	1 בדצמבר 1925 (בגיל 56); שיקגו, ארצות הברית
מוקד פעילות	האימפריה האוסטרו-הונגרית
סוג קול	בריטון

וילמוש בק (נקרא גם וילהלם וויליאם בק בחו"ל, בהונגרית: Beck Vilmos; פשט, 19 בפברואר 1868 – שיקגו, 1 בדצמבר 1925) היה זמר אופרה (בריטון) יהודי-הונגרי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בק נולד במשפחה יהודית, אביו, שאנדור בק היה בעל בית חרושת, אמו הייתה קטלין פרידמן. יכולותיו המוזיקליות התבטאו כבר בגיל עשר. לאחר שלמד קומפוזיציה ופסנתר בפשט, הבחין המלחין, המנצח והמורה למוזיקה הגרמני האנס פון קוסלר(אנ') בכישורי השירה שלו. על פי הצעתו נסע לפריז לארבע שנים, שם למד פיתוח קול ושירה בקונסרבטוריון.

לאחר שובו, בשנת 1892 ערך הופעת בכורה בבית האופרה של בודפשט ב-17 בספטמבר בתפקיד הראשי של האופרה "המלט" מאת אמברואז תומא. הוא חתם על חוזה כחבר הסגל בחודש שלאחר מכן. עד מהרה הפך לבריטון המועסק ביותר לצד הבריטון מיהאי טקאץ'. בשנת 1901 התארח באופרה של וינה. שם הופיע ב-10 בספטמבר, באופרה של וגנר זהב הריין בתפקיד אלבריך. הוא שב לבירת אוסטריה כאורח במשך שתי עונות. חוזהו בודפשט הופסק בשנת 1908 וב־14 בינואר נפרד בתפקיד מלט. הוא נסע לפריז, שם הופיע בארמון גרנייה ב-1 בפברואר כטלרמונד (וגנר: לוהנגרין). עד פרוץ מלחמת העולם הראשונה הופיע בבירת צרפת בעיקר בהופעות יצירות וגנר בצורת קונצרטים. משנת 1910 ועד מותו הופיע בעיקר במיזם שפעל בתיאטרון האודיטוריום בשיקגו. בשנת 1912 פנה ללא הצלחה לתפקיד מנהל האופרה של בודפשט, שהייתה במשבר כלכלי עקב הירידה במספר הצופים. לאחר מלחמת העולם הראשונה הוא הופיע שוב לעיתים קרובות באירופה, בתקופה זו הוא התארח הכי הרבה בשוודיה.

במשך תקופה קצרה היה בק בעלה של השחקנית אלה קרטס, איתה התחתן ב־18 ביוני 1898 בבודפשט,^[1] הם התגרשו בשנת 1904.^[2] היא נישאה מייד לאחר מכן לשאנדור גות. באופן בלתי צפוי, וילמוש בק מת בחדרר המלון בשיקגו. אפשרות הרעלה הועלתה גם כסיבה. הקהילה ההונגרית האמריקאית הזדעזעה מהחדשות.

בקריירה שלו היו שתי בכורות עולמיות חשובות:

ב־16 בדצמבר 1902, היא שר בבודפשט את תפקיד אדלברט פון ויסלינגן באופרה של קרל גולדמארק Götz von Berlichingen
הבכורה העולמית השניינ הייתה בשיקגו ב־30 בדצמבר 1921, בתפקיד הליאנדר הראשון באופרה אהבה לשלושה תפוזים של סרגיי פרוקופייב.

חוג תפקידיו היה בריטון דרמטי והיה מצוין באופרות איטלקיות וצרפתיות, כמו גם בדרמות מוזיקליות של וגנר. קולו תואר כבעל גוון נעים להפליא, מלא ומתאים גם לסגנון בל קנטו.