וילהלם סטפר-טריסטיס

וילהלם סטפר-טריסטיס
Wilhelm Stepper-Tristis

לידה	3 בספטמבר 1899 טימישוארה, האימפריה האוסטרו-הונגרית
פטירה	אחרי 1941 מחנה השמדה
שם לידה	Stepper Vilmos Wilhelm Stepper
מדינה	הונגריה, רומניה, צרפת
לאום	יהודי
עיסוק	עיתונאי, סופר, מבקר ספרות ותיאטרון, פעיל חברתי ופוליטי
מקום לימודים	גימנסיה בטימישוארה
שפות היצירה	הונגרית, גרמנית, צרפתית
סוגה	רומנים, רפורטאז'ות
זרם ספרותי	מודרניזם
נושאי כתיבה	חיי הבוהמה, אוטוביוגרפיה
יצירות בולטות	Brom-Delirium, Mon espace vital
פרסים והוקרה	1920-1939

וילהלם סטפר-טריסטיס

אין תמונה חופשית
לידה	3 בספטמבר 1899 טימישוארה, האימפריה האוסטרו-הונגרית
פטירה	1941 (בגיל 41 בערך) מחנה השמדה
מדינה	ממלכת הונגריה, האימפריה האוסטרו-הונגרית הרפובליקה העממית ההונגרית הרפובליקה הסובייטית ההונגרית ממלכת רומניה
מקום קבורה	לא ידוע
כינויים נוספים	Tristis
מפלגה	מפלגת הקומוניסטים של הונגריה - 1918–1919

וילהלם סטפר-טריסטיס (בגרמנית ורומנית: Wilhelm Stepper - Tristis, בהונגרית: Stepper Vilmos, נודע גם כ"וילי סטפר" Vily Stepper, ובכינוי העט - Tristis (שמשמעותו בלטינית - "עצוב", 3 בספטמבר 1899 טימישוארה - אחרי 1941 במקום לא ידוע, ייתכן מחנה ריכוז) היה סופר, עיתונאי, מבקר ספרות ופעיל פציפיסט בשפות גרמנית והונגרית, ואחר כך צרפתית, יהודי מחבל באנאט, שפעל באוסטרו-הונגריה, רומניה וצרפת, חבר לרזיסטאנס בצרפת בימי הכיבוש הנאצי. בצעירותו היה פעיל קומוניסטי והצתטרף לצבא האדום של הרפובליקה הסובייטית ההונגרית. מאוחר יותר בתקופה שבין מלחמות העולם הפך לדמות בולטת בחיי התרבות של העיר הולדתו, טימישוארה, שהפכה אחרי שנת 1918 לחלק מרומניה. הרומן שראשון שלו, בהונגרית ,Brom-Delirium "ברום-דליריום" הייתה תיאור, שאותו שיבחו מבקרי הספרות, של סגנון החיים הבוהמי . כמתנגד לפשיזם, חרש סטפר-טריסטיס את אירופה לאורכה ולרוחבה, והטיף לפציפיזם ולתמיכה בחבר הלאומים. חי תקופה בצרפת, אבל לרוב בתנאי דר רחוב ונווד. בסופו של דבר אחרי כיבוש צרפת על ידי גרמניה הנאצית, הצטרף להתנגדות, נעצר וככל הנראה נספה במחנה ריכוז נאצי.

קורות חיים

ילדות וצעירות

וילהלם או וילמוש סטפר נולד ב-1899 בעיר טמשוואר או טימשוארה במשפחה ותיקה של סוחרים יהודים , זמן קצר אחרי סיום מבחני הבגרות בגימנסיה הממלכתית בעיר, בגיל 18, התגייס סטפר בצבא האוסטרו-הונגרי והשתתף במלחמת העולם הראשונה כמתנדב בכוחות התותחנים בהחזית האיטלקית. נלחם בקרבות הנהר איזונצו ובמיוחד בקרב השישי.

שנות נדודים

ב-1919 בעקבות מהפכת החרציות יצא סטפר לבודפשט, והתלהב ממסריה של מפלגה הקומוניסטית ההונגרית והתגייס לצבא האדום ההונגרי. כשהתערבות הצבא הרומני שם קץ לניסוי קומוניסטי זה בשלהי אותה שנה, עזב סטפר את בירת הונגריה ויצא למסע ארוך ומיגע ברחבי מרכז אירופה. בסופו של דבר שב לטמשוואר, שהפכה בינתיים לטימישוארה, חלק מרומניה רבתי. התחיל לפרס בגרמנית בעיתון בגרמנית "Temeswarer Zeitung" (טמסווארר צייטונג) וכתב כתבות ומאמרים עבור העיתון פסטר לויד בבודפשט. כמו כן עבד סטפר עבור שבועות התיאטרון "קומדיה" בהונגרית. ב-1920 פרסם קובץ סיפורים בשם "ריטה". בשנים 1920–1930 עבד עם היומון בהונגרית " Temesvári Hirlap" (טמשווארי הילרפ) ועם השבועון של אמיל בראזאי "A Toll". ובשנים 1925–1926 כתב בשבועון תלת-הלשוני "דמוקרטיה". סטפר נודע בחוגי הסופרים והאומנים, בין היתר בכישוריו כפובליציסט וכמספר סיפורים, הייתה לדמות פופולרית. בשנת 1924 נסע לפריז, אחרי שחצה את ממלכת הסרבים, הקרואטים והסלובנים ואת איטליה, ושלח בדרך כתבות לעיתונים בטימישוארה. התיישב בעיר ניס בצרפת והקים בה סוכנות נסיעות, אחר כך עבר לז'נבה ככתב של העיון הוינאי נוי פרייה פרס, אליו שלח ידיעות וכתבות ממושב חבר הלאומים.

המשך פעילותו הספרותית

מוקסם על ידי צרפת, נהג סטפר לבקר בה תכופות ופקד את חוגי הבוהמה הפריזאית . חוויותיו מאותה תרופה עמד בבסיס הרומן שלו "ברום-דליריום" (1926) שפורסם בטימישוארה בהונגרית בשם העט "טריסטיס". הספר כבש את לבם של אנשי הספרות המודרניסטים בבודפשט. החל משנת 1928 עמד סטפר בראש האיגוד הספרותי "מועדון האומנים" בטימישוארה שחברו בו אינטלקטואלים מקומיים גרמנים, הונגרים, יהודים וסרבים

פעילותו הפוליטית

בשנת 1930 החליט סטפר-טריסטיס לעזוב את רומניה סופית ולהתיישב בצרפת. החל משנת 1933 יחד עם התעוררות הסימנים המבשרים הראשונים למלחמה הבאה, הפך הסופר לתומך פעיל בחבל הלאומים. תוך ניסיון לשוב לרומניה, השתהה זמן מה באיטליה הפשיסטית, בין היתר, במילנו ובורונה, בה נעצר בגין עבירת "נוודות", אחרי שנמצא ישן ברחוב, וחסר אמצעים אחרי ששוחרר, ביקש לשווא מהרשויות האיטלקיות להוביל אותו תחת ליווי לגבול היוגוסלבי.

שנותיו האחרונות

זמן קצר לפני פריצת מלחמת העולם השנייה נעצר סטפר שוב בניס למשך 30 יום. בימי המעצר כתב בצרפתית את רומנו השני "„Mon espace vital ("המחרב החיוני שלי", רמז לביטויו של היטלר "Lebensraum), שבו סיפר על הרפתקאותיו ונדודיו בעיקר באיטליה ובצרפת,. הספר פורסם מיד בפריז. כיוצא מעלילת הרומן, היה לסטפר קשר רומנטי באותם הימים עם צרפתייה, קלמאנס, שהבטיחה לחכות לו אחרי שיצא מן המעצר. עמיתו מטימישוארה, הסופר והמשורר יוז'ף מליוס, תרגם את בספרו להונגרית תחת הכותרת "אידיליה האירופית" (1920, בהוצאת Korunk -תקופתנו). מעט פרטים משארו על חייו של סטפר אחרי פריצת המלחמה. יודעים בשנת שנת 1941 נעצר על ידי הגסטפו בתחנת רכבת בליון. יש סבורים שהשתתף ה"רזיסטאנס" או אולי נעצר רק בגלל מוצאו. כעבור זמן קצר גורש למחנה ריכוז נאצי. לא נמצא תיעוד על דבר מותו.

יצירותיו של סטפר לא זכו לפרסום ברומניה שלאחרי המלחמה, אם כי כמה טקסטים שלו תורגמו ופורסמו מחדש בשנות ההפשרה התרבותית היחסית שלאחרי 1964, במגזין הרומני לתרבות "Secolul XX (המאה העשרים) בבוקרשט. האינטרס כלפי כתביו גדל, בין שאר, הודות למחקריה של מבקרת הספרות הרומנייה אדריאנה באבץ, פרופסור ב, אוניברסיטת וסט של טימישוארה

כתביו

ספרותיים

• 1920 - Ritta - (ריטה) - נובלות (בהונגרית)
• 1926 - Brom-Delirium (Párizsi regény) -(ברום-דליריום - רומן פריזאי) רומן (בהונגרית) ,הוצאת Timișoara Janus
• 1939 -Mon espace vital ,רומן, (בצרפתית), הוצאת Stock פריז

מבחר מאמרים

• Veress Ferke három pengő forintja. Történet, melyben Ady Endre kir. ítélőtáblai díjnok szomorú sorshúzásáról és hajléktalanságáról emlékezik meg a késői krónikás . (8 ביוני 1924 Temesvari Hirlap)
• Ady Endre, a házitanító.

לקריאה נוספת

• Wilhelm Stepper-Tristis, "Spațiul meu vital" קטע שפורסם בספר ברומנית - Adriana Babeți, Cornel Ungureanu, Europa Centrală. Memorie, paradis, apocalipsă, Polirom, Iași, 1998, p. 324-336. ISBN 973-683-131-0

קישורים חיצוניים

• Unionpedia, בהונגרית
• מאמר מאת יאנוש סאס בלקסיקון הספרות ההונגרית ברומניה, הוצאת קריטריון Kriterion

הערות שוליים

ערך זה הוא יתום, כלומר אין ערכים בוויקיפדיה שמקשרים אליו. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולקשר אליו מכמה מהערכים שמכילים את המונח "וילהלם סטפר-טריסטיס".