הציפור הכחולה (מחזה)

הציפור הכחולה
L'Oiseau bleu

אליסיה קונן (מיטיל) וסופיה הלוטינה (טילטיל) בהפקה המקורית של סטניסלבסקי, מוסקבה, 1908
מידע כללי
מאת	מוריס מטרלינק
שפת המקור	צרפתית
סוגה	מחזה

איור ממהדורת 1923. צייר: פרדריק קייליי רובינסון

איוואן מוסקבין בתפקיד החתולה

הציפור הכחולה (בצרפתית: L'Oiseau bleu) הוא מחזה מאת מוריס מטרלינק. בכורת המחזה נערכה בתיאטרון האמנותי של מוסקבה של קונסטנטין סטניסלבסקי ב-1908. ב-1910 הועלה המחזה בברודוויי. ב-1919 חיבר אלברט וולף את האופרה הציפור הכחולה על פי המחזה. למחזה נעשו מספר עיבודים לקולנוע, בהם סרט מ-1940 בכיכובה של שירלי טמפל, שנוצר כתגובה של אולפני המאה ה-20 ל"הקוסם מארץ עוץ" של אולפני MGM וסרט מ-1976, קופרודוקציה אמריקאית-סובייטית בבימויו של ג'ורג' קיוקור ובכיכובם של אליזבת טיילור, ג'יין פונדה, אווה גרדנר, סיסלי טייסון, רוברט מורלי ואחרים, שנועד להיות הצלחה ונחל כישלון חרוץ.

המחזה הוא מחזה סימבוליסטי בו מופיעים עקרונות ורגשות כדמויות דוברות במחזה. המחזה מעוצב כחלום ערב חג המולד ומתאים להצגה בערב חג המולד.

עלילת המחזה

המחזה מספר על שני ילדים, טילטיל (Tyltyl) הבן ומיטיל (Mytyl) הבת, בחיפושם אחר האושר המיוצג על ידי ציפור כחולה. במסעם החלומי, הם נעזרים בפיה הטובה ברילון (Bérylune), בכלב טיילו (Tylo), בחתולה טיילט (Tylette), באור המנורה, אש האח, הלחם, המים והחלב, שאת כולם הופכת הפיה לדמויות אנושית.

הילדים הם בני-עניים המקנאים בעשירים, הפיה מסבירה להם שהאושר אינו טמון בעושר ושאל להם לחפש אחר עושר אלא עליהם להיות מאושרים באמת. הילדים עורכים את החיפוש אחר האושר - הציפור הכחולה - במקומות רבים ושונים. בהם ארץ העבר, היער (שעציו מפצירים בילדים לנטוש את ההרפתקה), בחיי עושר ובקרב תינוקות שטרם נולדו.

לבסוף, אחרי שהם לא מוצאים את הציפור, מתברר שהציפור הייתה כל הזמן בביתם הדל.

הדמויות העיקריות

• הילד טילטיל
• הילדה מיטיל
• אור המנורה
• הפיה ברילון
• אבא טיל
• אמא טיל
• הכלב טיילו
• החתולה טיילט
• אש האח
• לחם
• מים
• חלב
• סבא וסבתא (מתים)
• אחיהם ואחריותיהם של הילדים (3 בנים ו-3 בנות, מתים)
• השכנה ברלינגוט
• חיות משק
• עצי היער
• תינוקת שטרם נולדה

המחזה בעברית

על הבמה

המחזה הועלה בהפקה מלאה בתיאטרון הבימה ב-1952 בבימויו של רנטו מורדו לפי תרגומו של שמעון הלקין ובכיכובם של שושנה רביד ובתיה קנטור כילדים, שפרירה זכאי בתפקיד החלב ושלמה בר-שביט בתפקיד האש. ובהשתתפות מיטב כוכבי התיאטרון המבוגרים חנה רובינא בתפקיד הלילה, יהושע ברטונוב בתפקיד הכלב ורפאל קלצ'קין בתפקיד החתול.

בשנת 1962 הועלה המחזה כמחזמר בבימוי מנחם גולן, בתרגומו של אוריאל אופק ועם לחנים מאת מרדכי אולרי-נוז'יק בהפקת תיאטרון "תילון" ("התיאטרון ישראלי לילדים ולנוער" של מנחם גולן). שיר הנושא הוקלט על ידי מרים אביגל.

תרגומים

המחזה תורגם לעברית לפחות ארבע פעמים:

• תרגום ש' הלקין, תל אביב: שטיבל (דפוס "הפועל הצעיר"), תרפ"ח. (מהדורה נוספת: תל אביב: מסדה, תשי"ג.)
• תרגום אוריאל אופק (על פי מוריס מטרלינק), תל אביב: עופר, [תש"ם].
• תרגום שלמה טנאי, תל אביב: יבנה ('מבחר אגדות העולם'; 12), 1982.
• תרגום אמיר לביא - תרגום מלא נגיש באופן חופשי ברשת

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא הציפור הכחולה בוויקישיתוף

• המחזה המלא, פרויקט גוטנברג
• תרגום אמיר לביא - תרגום מלא נגיש באופן חופשי ברשת
• רשימת ההפקות של המחזה בברודוויי
• הפקת "הבימה"
• הציפור הכחולה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)