הלן אלינגהאם
 | |
| לידה |
26 בספטמבר 1848 דרבישייר, הממלכה המאוחדת  |
|---|---|
| פטירה |
28 בספטמבר 1926 (בגיל 78) הייזלמיר, הממלכה המאוחדת |
| מקום לימודים |
|
| בן או בת זוג |
William Allingham (1874–1889) |
|
www | |
  | |
הלן אלינגהם (לבית פטרסון, באנגלית: Helen Allingham; 26 בספטמבר 1848 – 28 בספטמבר 1926) הייתה ציירת בצבעי מים ומאיירת בתקופה הוויקטוריאנית.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הלן מרי אליזבת פטרסון נולדה ב-26 בספטמבר 1848, בסוואדלינקוט בדרבישייר, בתו של אלכסנדר הנרי פטרסון, רופא, ומרי הרפורד פטרסון. הלן פטרסון הייתה הבכורה מבין שבעה ילדים. המשפחה עברה לאזור צ'אשייר Cheshire כשהייתה בת שנה. בשנת 1862 מתו אביה ואחותה בת השלוש איזבל ממגפת מחלת הדיפטריה. המשפחה עברה אז לברמינגהם, שם התגוררה משפחתו של אביה.[1]
פטרסון הציגה כישרון לאמנות כבר מגיל צעיר, כשהיא שואבת את השראתה מסבתה מצד אמה סמית הרפורד והדודה לורה הרפורד, שתיהן אמניות מוכשרות בתקופתן. אחותה הצעירה קרוליין פטרסון הפכה גם היא לאמנית ידועה.
בתחילה למדה אמנות במשך שלוש שנים בבית הספר לעיצוב בברמינגהם (שנוסד בשנת 1843). היא בילתה שנה בבית הספר לנשים לאמנות בלונדון, לפני שפנתה אחרי דודתה לורה הרפורד לבית הספר הלאומי לאומנות, אחד מבתי הספר המלכותיים של האקדמיה, אשר מאוחר יותר הפך ל״קולג' המלכותי לאמנות״ (Royal College of Art).[2]
בשלב מוקדם של חייה, הלן היה מאוד מוכשרת בציור המשיכה לצמוח ולהביע את רצונה לעסוק באמנות למרות מותו של אביה. בשנת 1867, היא נרשמה לאקדמיה המלכותית לאומנות. היא הייתה רושמת דמויות בצבעי שחור/לבן כדי להרוויח כסף לשלם את הוצאות המחייה שלה.
קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בזמן שלמדה בבית הספר הלאומי לאמנות, פטרסון עבדה כמאיירת, ובסופו של דבר החליטה לוותר על עבודותיה לטובת קריירה באומנות במשרה מלאה. היא ציירה ספרי ילדים ומבוגרים, כמו כן איירה כתבי עת, כולל העיתון The Grapic.[3] אחת העבודות החשובות שלה הייתה לספק שנים עשר איורים בהמשכים בשנת 1874 לרומן של תומאס הרדי.[4] איוריה מתקופה זו נחתמו או כ "H. Paterson" או "H. Allingham".
בעוד וינסנט ואן גוך מתפתח כאמן על ידי לימוד ציור דרך כתבי עת מאוירים באנגלית, הוא נדהם מעבודתה של פטרסון בעיתון The Graphic. אף על פי שהנשים לא זכו להכרה אומנותית זהה לזו של גברים בשלב זה בהיסטוריה, השפעתה על ואן גוך מראה, כי נשים תרמו רבות לאמנות במשך מאות שנים, כאשר אמנים כמוהו נזקקו להשראה מעבודותיה כדי להתפתח לאמן שהוא הפך.[5][6]
ב־22 באוגוסט 1874 נישאה לויליאם אלינגהם, משורר אירי ועורך המגזין פרייזר, שהיה כמעט כפול מגילה. לאחר נישואיה ויתרה על הקריירה שלה כמאיירת ופנתה לציור בצבעי מים. ב־1881 עברה המשפחה מצ'לסי לוויטלי בסארי. בנה הראשון נולד בנובמבר 1875 ונקרא ג'רלד קרלייל. בתה נולדה ב-21 בפברואר 1877 ובנה האחרון ב-11 במאי 1882. הלן החלה לצייר את הנוף היפה סביבה, ובמיוחד את בתי האיכרים הציוריים ואת הקוטג'ים של סארי וסאסקס, שבזכותם התפרסמה.
מבקריה טוענים כי על אף שמרכיבי מחאה יחידים הופיעו באחד מציוריה, היא הייתה התגשמות הציור הסנטימנטלי, השמרני של האזור.[7] היא המשיכה לצייר סצינות כפריות בחלקים אחרים של המדינה - מידלסקס, קנט, האי וייט - בחו"ל בוונציה, איטליה. כמו ציורי הנופים, היא השלימה גם כמה ציורי דיוקנאות, כולל אחד של תומאס קרלייל.
בשנת 1890, היא הפכה לאישה הראשונה שקבלה חברות מלאה של החברה המלכותית לציורי צבעי מים. הלן אלינגהאם הציגה את עבודתה בארמון האמנויות היפות בתערוכת קולומביה העולמית (1893) בשיקגו, אילינוי.[8]
לצד אמניות בריטיות כמו אדית קורבט, אמילי מרי אוסבורן, אנה אלמה-טדמה אלינגהאם הציגה את עבודותיה בארמון לאמנויות יפות בתערוכה הקולומביאנית העולמית בשנת 1893 בשיקגו, אילינוי.
מורשת[עריכת קוד מקור | עריכה]
״האגודה לכבודה של הלן אלינגהם״ נוסדה בשנת 2000. הבתים שהיא גדלה בהם מצוינים בלוחות כחולים.
בית הבורג', בהמפסטד, לונדון כולל את הארכיון הגדול ביותר בעולם של אוסף עבודותיה.[9]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של הלן אלינגהאם- כתבי הלן אלינגהאם בפרויקט גוטנברג (באנגלית)
- הלן אלינגהאם, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ "Helen Allingham R.W.S. (1848–1926)". Helen Allingham Society.
- ^ Devereux, Joanna (2016). The making of women artists in Victorian England: the education and careers of six professionals. Jefferson, North Carolina: McFarland & Co. pp. 110, 162
- ^ Allingham illustrated Juliana Ewing's Six to Sixteen: a story for girls (1876) and A Flat Iron for a Farthing
- ^ Allingham, Peter (15 November 2002). "Helen Allingham's Cornhill Magazineillustrations for Hardy's Far From The Madding Crowd (1874)". victorianweb.org.
- ^ Van Gogh, Vincent. "To Theo van Gogh. The Hague, Friday, 26 or Saturday, 27 January 1883". The Van Gogh Letters Project. Retrieved 8 March 2014.
- ^ Van Gogh, Vincent. "To Anthon van Rappard. The Hague, on or about Thursday, 8 February 1883". The Van Gogh Letters Project. Retrieved 8 March 2014.
- ^ Alison Light, Mrs Woolf and the Servants (2007) p. 102
- ^ Nichols, K. L. "Women's Art at the World's Columbian Fair & Exposition, Chicago 1893". Retrieved 26 July 2018
- ^ "Museum Collections". Burgh House and Hampstead Museum. Archived from the original on 8 March 2014. Retrieved 8 March 2014.